תפריט עמוד

סיפורים מאפריקה: חוזרים הביתה להר הגעש פוגו

למה אנשים שבתיהם נהרסו בהתפרצות של הר הגעש פוגו בנו אותם מחדש באותו מקום ממש? התשובה מורכבת והיא טמונה, בין השאר, בעברה המיוסר של כף ורדה, מדינת איים ממערב לסנגל, ובחיבור המיוחד של תושביה לאדמתם. רונן רז חזר לכף ורדה, אל האי פוגו, שתושביו חיים בצל הר געש, שמע את סיפוריהם והתאהב במוזיקה הנפלאה שלהם

בדצמבר 2014 התפרץ שוב הר הגעש פוגו, שפירוש שמו בפורטוגזית אש, באי ששמו פוגו כהר הגעש. פוגו הוא אחד מעשרת האיים העיקריים המהווים את מדינת האיים כף ורדה (קאבו ורדה) באוקיינוס האטלנטי, 630 קילומטרים מערבה מחוף סנגל שבמערב אפריקה. הלבה התקדמה בהילוך איטי, נוזל צמיגי אדום כאש, שנשא איתו סלעים שחורים, והיפך אותם כמו דחפור שמפלס דרך בערבה. מאורו עמד בחברת שכניו בשולי הקלדרה, צפה באוקיינוס האדום שחור שכיסה את הבית שלו ואת רוב שאר בתי הכפר פורטלה והכפר הסמוך באנגיירה, והזיל דמעה מאחורי מסך משקפי השמש שהגנו על עיניו, כמו אותה דמעה שהתגלגלה שוב חמש שנים לאחר מכן, כשסיפר לי את סיפורו של המקום.

בית בכפר שבתיו נהרסו בהתפרצות האחרונה של הר הגעש פוגו

בית בכפר שבתיו נהרסו בהתפרצות האחרונה של הר הגעש פוגו | צילומים: שאטרסטוק

במאה ה-15 התגברו ספנים פורטוגזים אמיצים על האמונות התפלות והאוקיינוס הסוער והפליגו דרומה מן הידוע להם, עד שנחתו על איים ריקים מאדם מול חופי אפריקה. הם קראו להם איי קאבו ורדה, ובכך התחילו את העידן הקולוניאלי של מאות השנים הבאות. בשנת 1462 הקימו הפורטוגזים את העיר הקולוניאלית הראשונה מחוץ לאירופה, ריברה גראנדה (Ribeira Grande), הושיבו שם את בני עמם באחוזות נרחבות, והביאו עבדים מאפריקה שיעשו עבורם את העבודה השחורה.

הנמל של ריברה גראנדה היה תחנת המסחר העיקרית בעבדים בין אפריקה לאמריקה

הנמל של ריברה גראנדה היה תחנת המסחר העיקרית בעבדים בין אפריקה לאמריקה

בסוף אותה מאה, בשנת 1500, גילו הפורטוגזים את חוף ברזיל, והנמל של ריברה גראנדה הפך לתחנת המסחר העיקרית בעבדים בדרכם אל ברזיל ושאר מדינות אמריקה, שתבעו כוח עבודה שחור, והרבה ממנו. כך התפתחה וצמחה קאבו ורדה בחטא העבדות שנים רבות, ותושביה נוצקו בכור ההיתוך של אדונים ושפחות, לבני תערובת מולאטים, שתרבותם מערבת פורטוגזית, השפעה ברזילאית ומסורות אפריקאיות.

מוזיקת פוגו המתארת את התפרצות הר הגעש

האי פוגו אינו יכול שלא להיות הר געש. הוא קונוס חרוטי שמתרומם היישר מן האוקיינוס לפסגה גבוהה ומחודדת, שנושקת לשלושת אלפים מטרים כמעט. בשיא האי התפתחה קלדרה נרחבת, עדות להר הגעש הקדום, ושם, על אדמת הבזלת הפורייה, בחר לפני כמאה וחמישים שנה אריסטוקרט צרפתי בשם מונטרונד (מבטאים את שמו מונרון) לנטוע מספר גפני יין ולהקים את היקב הראשון והיחיד של כף ורדה.

מספרים, כך אמר מאורו, שאותו צרפתי חובב יין היה גם חובב נשים גדול, והיום כמחצית (בהגזמה) מתושבי האי נושאים את השם מונרו בגאווה, כולל מאורו, והם מאופיינים בצבע העור המולאטי (חום כהה), בשערות המקורזלות כברגים, ובכל רחבי כף ורדה מזהים מיד מי מוצאו מן האי פוגו, על פי סממנים חיצוניים אלו.

בני האי פוגו עברו תקופה היסטורית ארוכה וקשה של אדונים אירופאים ועבדים אפריקאים, עד ביטול העבדות, ועד היום זרועה העיר המרכזית, סאו פליפה (São Filipe), בבתי מעדנות קולוניאליים במורד העיר, הנפרדים מבתי האנשים הפשוטים הגרים בשכונות העליונות. למרות המורשת הקשה, האנשים מגלים קשר חזק לאי שלהם, שמחת חיים ואהבה גדולה למוסיקה, ובין המורנות המלנכוליות והקולאדיירות הקלילות, אפילו התפתח באי פוגו סגנון מוזיקלי עליז ותוסס במיוחד שנקרא טאלאייבשו, ובו מתחרים זמרים שונים באמירות שנונות זה בזה, אבל ברוח טובה.

מוזיקת פוגו בסגנון טאלאייבשו

חמש שנים עברו מאז ההתפרצות האחרונה (בינתיים) של הר פוגו, שמאז 1680 יש לנו עדויות על שש התפרצויות מאסיביות שלו, ושוב חזרו תושבי הכפר אל שולי הר הגעש, לאותו מקום בו קבורים בתיהם, ובונים אותם מחדש. למה? תהה הפזמונאי דן אלמגור, ודני ליטני וחווה אלברשטיין, כל אחד לחוד, שרו את מילותיו. למה חוזרים הכפריים אל שולי ההר הזה, שמאיים על ביתם ועל חייהם, ומתעקשים שוב ושוב, דווקא שם, לבנות את בתיהם.

דוד חזר אל הבית בו גר, שהלבה חדרה אליו בקילוחים דרך החלונות. הוא החליט להשאיר את קילוחי הבזלת ומארח מטיילים לארוחת צהרים בביתו סביב הבזלת. אחיו רמון חילץ במכושים את הבזלת מביתו, והוא ובניו יושבים מול הפסגה המשולשת ומנגנים את המוזיקה המשתפכת הנפלאה של כף ורדה. גפני היין שוב נטעו בכיסי האפר הגעשי ויקב חדש הוקם בעקשנות בשולי הקלדרה. למה? אולי כי בסופו של דבר זהו ביתם, ויש לבית כוח משיכה גדול לבניו, מהול בתקווה שפעם ההר יירגע והם יוכלו לחיות בצילו בשלווה.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.