תפריט עמוד

סין: טיול ביער פגודת הר הכסף

שתפו:

לכאורה, זוהי פנינת טבע שלווה, עם ציפורים מצייצות וסנאים מקפצים, במרחק סביר מבייג'ינג – אידיאלי לטיול של יום מהבירה. אבל כשמגיעים לפגודות האבן מהמאה ה-12 תחושת הרוגע מתחלפת בהתפעמות

עודכן 19.5.18

בלב עמק קטן ורוגע בנפת צ'אנג-פינג, מרחק נסיעה קצרה מצפון לבייג'ינג, שכן עד לפני חמישים שנה מקדש עץ בודהיסטי עתיק מימי שושלת ג'ין (Jin). במהפכת התרבות הועלה המקדש באש במאמץ ספק-ספונטני ספק-יזום להשמיד כל זכר להערצה אנושית לגורמים בטלים, כלומר, שאינם מנהיג הרפובליקה העממית של סין מאו דזה דונג. אולם רצה העולם ודברים התגלגלו כך שנזיר סיני נחוש אחד הביא לסין לא רק 700 כתבים קדושים מהודו, אלא גם את רעיון הפגודה, או הסטופה (או הצ'איטה).

הפגודה נועדה להיות מקום משכנם האחרון של חפצי בודהה נערץ שהלך לעולמו לפי הגרסה ההודית, ואולי שימשה סמל דתי שבלט בנוף העירוני הנמוך של אז. סברה הגיונית לא פחות היא שהיו אלה מגדלים מאובטחים לאחסון יעיל של סוטרות, סנסקריטים מתורגמים, וכאלו שטרם מצאו לעצמם מתרגם לשפה הסינית המורכבת, שנעדרה מושגים דתיים בסיסיים. על כל פנים, כאילו לא די בכך שקיים פלא ארכיטקטוני דתי שכזה במדינת המרכז, רצה הגורל ופגודות נבנו גם כאן, רחוק מאוד ממיקום הבירה הקיסרית דאז. ועל אף שהפגודות נבנו ברחבי סין מחומרים שונים ובעיצובים מגוונים (כולם, כמובן, עם מאפיינים סיניים מובהקים), כאן נבנו הפגודות במאה ה-12 דווקא מאבן, ועל כן עמדו להן בפני המון המשמרות האדומים הזועם של שנות השישים של המאה שעברה. הפלא ופלא!

השמורה בנפת צ'אנג-פינג. נסיעה קצרה מבייג'ינג מביאה לפנינת טבע ירוקה

אוויר מהתקופה הפרה-תעשייתית
הפלא ההיסטורי הזה מרשים מאוד על הנייר ומפעים עוד יותר כשהוא מתגלה לעיני המטייל המתנשף ממקום עומדו על האוכף הראשון של גבעות יער פגודת הר הכסף. עד לאותה הנקודה, עושה רושם שזוהי פנינת טבע רגועה, שדי בה כדי למלא את המצברים לפני החזרה לעוד שבוע בעיר הגדולה. הציפורים מצייצות מראשי העצים, סנאים מתרוצצים בכל פינה ושעל, מקפצים על גבי סלעים מותמרים עגלגלים בגווני אדום ואפור. ירוק זורק מכל עבר, המולת הכביש המקרטע המוביל אל הכפר שבשער השמורה לא נשמעת, ועושה רושם שהאוויר מנסה להידמות לזה של תקופה הפרה-תעשייתית. דמי הכניסה בעלות 15 יואן (8 שקלים) מצדיקים כל מאו (6 אגורות), גם אם השירותים הציבוריים לא מצוחצחים, בלי נייר ועם "בול קליעה" הנצחי. תחושת החזרה לטבע במינימום זמן וכסף ובמרחק כה קטן מלב העיר בייג'ינג מצדיקה בהחלט את המאמץ הלוגיסטי הכרוך בהגעה אל המקום בתחבורה ציבורית צפופה.

פיסטונים אפשריים בהחלט, לכל מי שרוצה למתוח את הרגליים ולהגיע ללב המקדש שבעמק כשהוא מכווץ ומותש. במעלה ובמורד הר הכסף המרוצף אבנים כיד האבטלה הסינית הסמויה, שנקרא כך ככל הנראה בשל גוון הסלעים המבצבצים בינות לערימות השלג החורפי העוטה עליו עטרת קדושה מדי שנה, ישנן תחנות ישיבה מסודרות. בין אלו, בולט גזיבו אדום מסורתי עם פעמון ענק במרכזו, משם אפשר לסמן לעצלנים שהחליטו להישאר למטה שחצי גובה ההר כבר נכבש על ידם. יש די נקודות תצפית המשמשות להתפעלות, טפיחה על השכם והסדרת הנשימה. ובכל זאת, ומאחר שבאנו ליהנות, כאן המקום לציין שלא חייבים לעלות מעלה כדי להגיע אל גולת הכותרת של המקום. חמשת הפגודות העתיקות נמצאות מעבר לאותו אוכף ראשון, או בהמשך השביל המרכזי רחב הידיים שתחילתו עם הכניסה לשמורה.

פגודות האבן. פלא היסטורי מפעים ומרגש

ההר שקדושתו התגלגלה עם הדורות
הפגודות הן סמל לפאר ולסדר שהיה מצפון לכל הבירות הסיניות בדמי ימיה של האימפריה המונגולית הגדולה בכל הזמנים, בימים בהם הבודהיזם התגלגל למקום ואומץ על ידי יושביו היוצ'רנים. חמשת הפגודות מסודרות במבנה פאנג-שוואי (רוח ומים) אידיאלי למורדות ההר, שקדושתו התגלגלה עם הדורות ונשמרה גם מהלך החלפת האמונות הפגאניות המקומיות. בכל אחת מן הפגודות נאמר שנמצא אפרם של חמישה ממלומדי הזן בודהיזם, מוריו ואומניו הגדולים בני התקופה. בפגודה המרכזית, שהיא העתיקה מכולן ונבנתה בשנת 1145, נטמן אפרו של הנזיר פו-גו'אה אשר היה יועץ צבאי למדינת ג'ין ולוחם נודע באומנות הזן. בתקופת שושלת היואן, פרי יצירתו של נכדו של ג'ינג'ס חאן, התווספו מספר מבנים נוספים הממוקמים בשולי המקדש הישן. שימור של המקום הוקפד בתקופת ששולת מינג החשובה, שנודעה במפעלי הבנייה המפוארים שלה (ראו למשל את העיר האסורה ומקדש השמים בבירה). יש המוצאים דימיון מרתק בין המבנה העוצמתי כפי שהוא היום לבין מבנה האנקר-ווט שבקמבודיה.

מי שלא שבע מן הטבע, או קיבל השראה להליכה נינוחה באזור מישורי יותר עם דמיון מפתיע למטעי הארץ, מוזמן לצעוד במעלה העמק לכיוון מזרח. גבול השמורה לא ברור ותוכלו למצוא את עצמכם מהלכים בין מטעי פרי מטופחים של כפריים מהסביבה. אנחנו הלכנו בלי לפזר פירורי לחם, עד שהגענו לכביש. רכב פרטי שהוביל מטען פרי לעיר עצר לנו והסיע אותנו בטוב לבו (וסירב לקבל כסף!) אל תחת התחתית הצפונית ביותר של קו 5. יום טיול מוצלח הסתיים במפגש ידידותי עם בייג'ינגאי מזמין אורחים מהפריפריה, ואפשר לנו נחיתה רכה חזרה בבירה. טפו טפו טפו.

איך מגיעים? קו 345 מתחנת DeShengMenXi אל ChangPing NanLu. משם, נסיעה איטית ומקרטעת בקו 31 הלא-צפוי לכפר HuMen. מהתחנה האחרונה של האוטובוס נדרשת הליכה של 10 דקות אל שער השמורה. בכניסה יש די רוכלים בשביל לחדש לכם את מלאי השתייה והנשנושים. האוטובוס האחרון יוצא חזרה ממול לתחנה בה ירדתם בסביבות השעה ארבע וחצי אחה"צ.

תמיד אפשר להתארגן עם חברים ולקחת מונית, רק כדאי לוודא שהנהג מכיר את המקום והדרך אליו. אחרת, עדיף לקחת מונית בתחנת ההמתנה לקו 31. המרחק הוא בסך הכל 60 ק"מ מהעיר בייג'ינג.

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: