סין: חג אמצע הסתיו

בכניסה לסופרמרקט עומדת בחורה מחויכת מאחורי שולחן מתקפל ומטילה קוביות לתוך קערת פלסטיק עמוקה. הקוביות פוגעות בדפנות הקערה ומקרקשות לתחתית. היא אוספת אותן וזורקת אותן שוב. מדי פעם אחד מהעוברים ושבים נעצר לידה ומטיל בעצמו את הקוביות. לפעמים הבחורה מוחאת לו כפיים. עברו כמה ימים טובים עד שקישרנו בין קרקוש הקוביות ששמענו מהבוקר עד הלילה לבין עוגות הירח שהופיעו בכל המאפיות – חג אמצע הסתיו הגיע.

לוח השנה הסיני, כמו העברי, מבוסס על מחזור הירח, וחג אמצע הסתיו נופל ביום החמישה-עשר של החודש השמיני; בדרך-כלל מדובר באמצע ספטמבר. החג אמנם נמשך יום אחד, אבל כמו חג המולד, מרגישים אותו בשטח שבועות לפני כן.

אגדות רבות נקשרו בסין סביב הירח. הדאואיסטים, למשל, מספרים שהירח הוא משכנו של הארנב שרוקח עבור המלכה האם את שיקוי האלמוות. סיפור עממי מספר שבעבר הרחוק בערו בשמיים עשר שמשות. הן ייבשו את השדות ואת האגמים ורעב כבד כרסם בארץ. קשת גיבור בשם חוֹאוּ יִי הפיל בחציו תשע מתוך עשר השמשות, ואת השמש האחרונה הכריח לזרוח ולשקוע בזמנים קבועים.

יום אחד הוא פגש בדרכו את קיסרית השמיים שהעניקה לו שיקוי שיהפוך אותו לבן-אלמוות ויקנה לו כרטיס כניסה לגן-עדן. חוֹאוּ יִי לקח את השיקוי, אך לא שתה אותו, כיוון שהוא לא רצה להיפרד מאשתו צַ'נְג אֶה. עד שהוא יחשוב על פתרון, הוא הפקיד את השיקוי בידי אשתו. כל הזמן הזה התחבא מאחורי הקלעים הנבל פֶּנְג מֶנְג. יום אחד, כשחוֹאוּ יִי לא היה בבית, פֶּנְג מֶנְג התנפל על צַ'נְג אֶה ודרש ממנה את השיקוי. במקום להיענות לו, היא שתתה אותו במקום ונעלמה.

בערב, כשחוֹאוּ יִי חזר הביתה, המשרתות הבוכיות סיפרו לו על האסון. לבו שבור, הוא יצא החוצה והביט בשמיים. להפתעתו הוא ראה את צלה של אשתו מרחף על-פני הירח. הוא ניסה לרדוף אחרי הצל, אך עם כל צעד קדימה הירח נסוג ממנו. לבסוף, מותש ושבור, חוֹאוּ יִי וויתר וחזר הביתה. בחצר האחורית של ביתו הוא הכין שולחן עם קטורת ועם המטעמים האהובים על צַ'נְג אֶה וערך לה טקס אשכבה.

מאז, בליל ירח מלא באמצע הסתיו, נהוג לשבת בחיק המשפחה ולצפות בירח. כמובן שאין חג ללא אוכל, ולכן נוהגים לאכול עוגות ירח; הן דומות לעוגיות הבוטנים של פסח, אך המילוי מגוון יותר – החל בשקדים טחונים, דרך פירות מיובשים למיניהם וכלה בשעועית שחורה מתוקה.

בשיאמן קיימת מסורת נוספת, שהתפתחה במאה ה-16 בקרב חייליו של גֶ'נְג צֶ'נְג גוֹנְג, הגנרל שכבש את טייוואן חזרה מההולנדים ושפסלו מגן על הנמל של שיאמן עד היום. החיילים, שהגעגועים למשפחותיהם כרסמו בהם בחגים, ובעיקר בחג אמצע הסתיו, פיתחו משחק קוביות. במקום להעניק זה לזה עוגות ירח, הם שיחקו עבורן. כל חייל הטיל שש קוביות ובהתאם לתוצאה הוחלט כמה עוגות הוא יקבל. הניקוד של הקוביות נקרא על-שם הציונים שניתן היה לקבל במבחני הפקידות הקיסריים. את התוצאה הגבוהה ביותר – שתי אחדות וארבע רביעיות – אפשר להקביל לציון של 800 בפסיכומטרי.

עם השנים המשחק התפתח והיום במקום עוגות-ירח אפשר לזכות במוצרים שונים לבית. רבים חוגגים את החג לא רק בקרב משפחתם, אלא גם בקרב חבריהם לעבודה. בערב החג ראינו משרדים שלמים מתאספים סביב שולחנות עגולים וגדולים. החברים לעבודה, כולל הבוס, הביאו איתם שקיות מלאות במוצרים שונים – חבילות טישו, צנצנות שמן, שימורי דגים, סירי בישול חדשים ומוצרי חשמל קטנים. באמצע השולחן הם הציבו קערה עמוקה. כל אחד, לפי התור, הטיל את שש הקוביות לתוך הקערה ובהתאם לתוצאת הגלגול קיבל כפרס את אחד המוצרים.

גם אנחנו השתתפנו בחגיגות חג אמצע הסתיו. בבוקר החג כיתת הסינית של נגה שיחקה את משחק הקוביות, ונגה חזרה הביתה עם שקית מלאה בשני גלילי נייר טואלט וארבע חבילות טישו קטנות. לורנס, המעסיק שלי בגן הילדים, העניק לי לכבוד החג קופסה של ארבע עוגות ירח, אותן אכלנו עם הוריה של נגה כשהם באו לבקר אותנו. ובערב, אחרי שהוריה של נגה חזרו לבית המלון שלהם באוניברסיטה, יצאנו לחוף בָּייצֶ'נְג ושם צפינו בירח העגול זוהר ומכסיף את מי הים והאיים הקטנים.