סיור בפוטסדאם: טיול בין ארמונות וגנים

לעיירה הסלבית הקטנה פוטסדאם הגיעו במאה ה-15 ההוהנצלורנים, לימים המשפחה הקיסרית הגרמנית. בביצותיה של פוטסדאם הם חישלו כוח צבאי ובנו עיר צבאית. החל מהמאה ה-17 נבנו בה ארמונות, גני פאר והיכלי תרבות, שהפכו את פוטסדאם לעיר מלוכה מהמפוארות בתבל, סמל העוצמה הפרוסית, עד שחרבה במלחמת העולם השנייה. בארמונות הנטושים החלו לפעול מכללות ואוניברסיטאות, תהליך שהואץ עם איחוד גרמניה. לאחר עשרים שנות שיקום, נראים בעיר המטופחת תיירים במקום אצילים וסטודנטים במקום חיילים.

כנסיית ניקולאי עם הכיפה הירוקה בקרבת השוק הישן של פוטסדאם

פוטסדאם ראויה למספר ימי ביקור, אך גם בשלוש שעות סיור, כמתואר כאן, ניתן להכיר את שכיות החמדה הבולטות שלה. ניתן להצטרף לסיור מאורגן כמו אלה של Kaiser Tour, שמציעים שעתיים וחצי סיור באוטובוס מעוטר, עם מדריך ואוזניות בשמונה שפות. במהלך הסיור עוצרים בכשלוש תחנות שאפשר לטייל בהן. המחיר –  בסביבות 18 אירו, תלוי במצב הביקוש. אפשרות נוספת היא לטייל בתחבורה ציבורית וברגל בין מוקדי העניין השונים. כך או כך, נקודת המוצא לטיול היא בתחנת הרכבת של פוטסדאם.

הנה המלצה לסיור בין מוקדי העניין הבולטים בעיר:

המסגד שאיננו מסגד

כמעט כל קווי האוטובוס והטראם מגיעים ל- Alter Markt, השוק הישן, שתוכנן ככיכר רומאית. כאן נמצא ארמון העיר אשר שוקם ומשמש את מוסדות מדינת ברנדנבורג. לאורך הדרך רואים אתרים נוספים כמו השוק החדש, כנסיית ניקולאי עם הכיפה הירוקה, האובליסק, שער ברנדנבורג ועוד. אחד האתרים המפתיעים שרואים בדרך הוא המסגד המורי (Mauriseche Moschee), אשר  נראה כמסגד יפה עם כיפה וצריח. אך מה שנראה ונקרא מסגד למעשה אינו מסגד כלל.  זו תחנת שאיבה וארובה המעוצבת כמינרט, אולי היפה בעולם. תחנת השאיבה מביאה מאז 1841 את מי נהר האפל למאגר מים המזין את הגינות והמזרקות של סנסוסי. חלומו של פרידריך הגדול הוגשם 60 שנה אחרי מותו על ידי מנוע קיטור אנגלי. מסגד פייק? תופעה נפוצה בעיר שרבים ממבניה מפוארים, אבל למעשה הם תפאורה, זיוף.

כתובת: Breite Str.  28. האתר אינו פתוח לציבור ואפשר להתרשם ממנו רק מבחוץ.

המסגד המורי. אם קוראים לזה מסגד וזה נראה כמו מסגד, אז זו בטח תחנת שאיבה | צילום: aliaksei kruhlenia / Shutterstock.com

לשכת השר וחדר השינה של המלכה

מדרום לפארק סנסוסי, נבנה ב- 1729 ארמון שרלוטנהוף (Charlottenhof Schloss) בסגנון רומאי. זהו מבנה מפואר שנבנה בסיועו של האדריכל האגדי קארל פרידריך שינקל. הפארק שמסביב משמש היום לקונצרטים. המבקרים יכולים להתרשם מחדר המיטות של המלכה ומלשכתו של וילהלם פון הומבולדט, שר החינוך ומייסד האוניברסיטה הגדולה בברלין שקרויה על שמו. פון הומבולדט איש האשכולות זכה לכבוד ראוי – לשכתו היתה סמוכה לחדרים הפרטיים של המלכה אליזבת (שהיא, אגב, דודה של הנסיכה סיסי).

כתובת: Geschwister-Scholl-Str 34A. תחבורה: טראם 91 ו-94 , אוטובוס מס' 606, 695, 605, 631.

ארמון שרלוטנהוף, הבנוי בסגנון רומי | צילום: inavanhateren / Shutterstock.com

מתחם הארמון החדש: אל תסתכל בקנקן

מתחם הארמון החדש, Neues Palais, הפגין את עוצמת פרוסיה למרות נזקי המלחמות, והוא מכיל שני מבנים אדירים ופארק עצום. הארמון החדש הוא ארמון ענק: 213 מטר אורך, 400 חדרים, תיאטרון, אולם ריקודים, חדר צדפים, אולמות שיש  וחדר דמשקאי. בגג, מעל כיפת ענק מתחת לכתר, רוקדות הגרציות. הארמון מציג את פאר פרוסיה, אך הפאר מזויף: הארמון הסתיר ביצות, הלבנים האדומות הן סטוקו צבע בלבד והפסלים מאבן חול. הקומפלקס נבנה מהר ובזול, שש שנים בלבד עד 1769, ללא שירותים וחימום. אחרי מות פרידריך הגדול, ננטש הקומפלקס לשמונים שנה. בשלהי המאה ה-19 הוכשר הארמון למגורי וילהלם  השני ואז נוספו לו שירותים, חימום וחשמל. ב-1918 ננטש הארמון והחל לפעול בו סמינר. ב-1945 המתחם נכבש על ידי הרוסים, ניצל מהפצצות אך נשדד. החפצים הוחזרו רק בשנות השבעים. הסמינר שהחל לפעול בארמון הנטוש הורחב בימי גרמניה המזרחית, כמשקל נגד לאוניברסיטת ברלין ופרח עד שב-1991 הוכרז כאוניברסיטה. כיום אוניברסיטת פוטסדאם, מוסד גדול ומוערך, יושבת בארמון החדש ובאתרים נוספים והעיר, הודות לאוניברסיטה ולמוסדות השכלה אחרים, נחשבת כעיר סטודנטים.

משמאל לכניסה נמצא הקומונס, מבנה מפואר גדול ומרשים כארמון, אך זה לא ארמון, אלא מבנה שירותים ומטבח, בו גרו המשרתים, הגננים והטבחים. בארמון אין מטבחים והארוחות הועברו במעבר תת קרקעי על ידי מלצרים שנדרשו לשרוק כל זמן שדחפו עגלות עמוסות כיד המלך, עד לארמון, כי אם שורקים לא טועמים.

כתובת: Am Neuen Palais. תחבורה: טראם מס' 94, אוטובוס מס' 305, 606, 695.

הארמון החדש. הארמון עצום בגודלו אך הפאר מזויף | צילום: Radoslaw Maciejewski / Shutterstock.com

מתחם סנסוסי: ללא דאגות

מתחם סנסוסי (Sanssouci) הוא התשובה של פרידריך הגדול לוורסאי: ארמונות, פארקים, מזרקות ומבנים דמויי מבנים רומאיים וסינים ועוד. ומה רואים פה?

טחנת הקמח (Historishe Muhle) – סמוך מאד לארמון פעלה טחנת קמח מ-1738. סיפורה חשוב מקמח: אוושת הכנפיים הענקיות,  12 מטר אורך כל אחת, הפריעה את מנוחת דיירי סנסוסי. פרידריך הגדול פעל להזיז את התחנה, אך הטוחן דרש סכום גבוה. פרידריך איים שהמלך יכול לקחת כל דבר בלי לשלם גרוש, והטוחן השיב: "נכון שהמלך יכול, אך לא כשבית משפט בברלין מעורב!" התחנה הודממה אחרי 120 שנה בתום חוזה השכירות… אולי זאת רק אגדה, אך היא אקטואלית ובזכותה התיירים באים. ב-1945 פגז רוסי שרף את המתחם. התחנה שוקמה ב-2003 כמוזיאון וגלריה ממנה יש תצפית טובה לכל המתחם.
כתובת: Maulbeerallee 5. תחבורה: אוטובוס מס' 614, 695 ולמי שעוצר בשוק הישן גם 691. טראם מס' 94.

טחנת הקמח ההיסטורית של סנסוסי

ארמון סנסוסי (Schloss Sanssouci) – הארמון נחנך ב-1747 כבית קיץ לפרידריך הגדול. זהו ארמון חד קומתי עם עשרה חדרים, המעוצב בסגנון רוקוקו ובהשראת וורסאי. את השם "ללא דאגות" נתן פרידריך שהיה מלך לוחם, טיפח אומנויות ומדע, עסק בענייני המדינה והיה טרוד בבעיות מימון.
כיום פתוחים לקהל אולם הקונצרטים (ובו תמונת המלך מנגן בחליל), אולם השיש, חדר העבודה של פרידריך, הספרייה ומספר חדרי אורחים. האגף המערבי נבנה ב-1840 ל"נשות החצר" וכולל גם את המטבחים.

קבר פרידריך הגדול – ב-1786 נפטר פרידריך הגדול שכונה עוד בחייו "פריץ הזקן" בסנסוסי. צוואתו להיקבר בצניעות לא מולאה והוא נקבר לצד אביו. רק ב-1991, יותר מ-200 שנה אחרי מותו, מולאה צוואתו ובאישון לילה הועבר ארונו לסנסוסי. המלך הגדול קבור תחת לוח אבן פשוט ושטוח ליד 11 כלביו האהובים. אשתו בקשה לא להיקבר לידו, שכן אם בחיים לא שכבה לידו, אז במותם? (לזוג לא היו ילדים).

תחבורה: אוטובוס מס' 695, 614, 631, 605, 604 , טראם מס' 91.

ארמון סנסוסי, התשובה של פרידריך הגדול לוורסאי | צילום: Mike Mareen / Shutterstock.com

הפארק – מהיפים שבגני המלכים בעולם, עם טרסות מרהיבות ומזרקות המשתרעות על פני שטח של שלושה קילומטרים רבועים. מאות סוגי עצים מטופחים ב-36 טרסות הגובלות באגם גדול, שבו מזרקה השולחת נד מים לגובה של 38 מטר (בקיץ). בין עצי הנוי והמדשאות נמצאים (במערב) הארמון החדש ושכיות חמדה מרגשות כמו מקדש הידידות, מקדש העתיקות, בית תה סיני ומרחץ רומאי. הפארק מכונה גן התאווה (Lustgarten).

סמוך לארמון: הנוייה קאמרן, חדרי אירוח שהחלו כחממה, וגלריית התמונות, שהם חלק מהפארק.

תחבורה: לחלק התחתון של הפארק אפשר להגיע בקו 605, 614 או בטראם 94 ואו אוטובוס 691  מהשוק הישן

בשולי הפארק אפשר לראות את בנייו הבלוודרה ומאחוריו טירה גדולה מ-1350 בה גרה ויקטוריה, אמו של וילהלם השני. אתרים מעניינים נוספים הם בית הדרקון, ביתן גן מקסים בסגנון סיני, והאורנג'רי (Orangerieschloss), ארמון רנסאנסי, הידוע בזכות אולם המצופה באבן חן ירוקה (מין אבן אילת), דירת הענק של הצאר ניקולאי ו"אולם רפאל", שבו תלויים חיקויים של הצייר הדגול. היום, הודות לתרומות, משמש האולם לתצוגת אמנויות.

כתובת: An der Orangerie 3-5. תחבורה: אוטובוס מס' 695,614,  טראם מס' 92.

הגנים של ארמון סנסוסי

אלקסנדרובקה: הרוסים המזמרים

שבויים רוסיים אשר נכלאו בפוטסדאם הקימו מקהלה. הם התמקצעו, כבשו את הלבבות, ביקשו להישאר וזכו לחסות הצאר אלכסנדר הראשון (לכן השכונה קרויה על שמו). כשנפטר הצאר ב-1826 נבנו עבורם 13 בתי עץ מעוטרים בגילופי עץ רוסיים, ונוצרה אחיזה רוסית, תמורתה הקיסר יכול היה לשמוע מדי פעם שירה רוסית. כדי לזכות בבית כזה היה על הזמר להינשא (רצוי עם פרוסית) ולהורישו רק לבן זכר, לכן ליתר ביטחון בכל לידה נכח פקח פרוסי למנוע החלפות. כיום זו שכונה רגילה עם מוזיאון, מסעדה רוסית וכנסייה הנראית כמו עוגה והקרויה על שם נייבסקי, גיבור רוסי מיתולוגי, מנצח הטבטונים מייסדי פרוסיה במאה ה-13.

ויש גם נקודה יהודית: מדרום לשכונת אלקסנדרובקה נמצא בית עלמין יהודי שפעל במשך מאה שנה, מ-1743. בשנות ה-90 שוקם חלק מבית העלמין, ובו כ-550 מצבות, שנותרו מהמתחם שהוזנח. ב-2001 בית העלמין הושחת על ידי ניאו-נאצים.

תחבורה: Alexandrowka רח' פושקין. תחבורה: טראם מס' 92, 96 לתחנה Puschkin.

אלכסנדרובקה, השכונה הרוסית של פוטסדאם

העיר האסורה והגשר בין מזרח למערב

בין עצים עתיקי יומין בנו עשירי העיר בתי מידות, שכונה מבודדת מסקרנים, שכונתה "העיר האסורה". המיקום והחשאיות התאימו לצבא האדום, השליט החדש מ-1945, שפינה את האוכלוסייה מהשכונה ובנה סביבה חומה. הק.ג.ב השתלט על מאה מבנים מפוארים והקים בהם מטה וכלא. במתחם גרו אלפי חיילים רוסיים. במתחם הזה החלה הקריירה בק.ג.ב של ולדימיר פוטין, לימים נשיא רוסיה.

עד לאיחוד גרמניה, זה היה בסיס חשוב ביותר, שכן הוא שלט גיאוגרפית על גשר גלינקר (Glienicker Brücke), גשר מעל נהר האפל, המקשר את פוטסדאם לברלין כבר 500 שנה. בימי המלחמה הקרה, הגשר בקו הגבול שימש כמעבר מוסדר בין מזרח למערב. כאן בוצע ב-1986 החילוף בו שוחרר נתן שרנסקי. הגשר מככב בסרט של שפילברג "גשר המרגלים", העוסק בימי המלחמה הקרה. כשתום הנקס, גיבור הסרט, צעד על הגשר הקפוא בשנת 2015, פוטין כבר היה נשיא רוסיה.
תחבורה: טראם 93 ממשיך עד גשר גלינקר.

גשר גלינקר, המקשר בין פוטסדאם לברלין | צילום: Elena Krivorotova / Shutterstock.com

מתחם הגן החדש

מתחם הגן החדש (Neuer Garten) הוא ביתם של שני ארמונות – ארמון ססילנהוף וארמון השיש. הגן שבמתחם כבר לא כל כך חדש. זהו  גן בסגנון אנגלי שנשתל בסוף המאה ה-18. הגן עוטף את אגם Heiliger, שפירושו "מים קדושים" ומימיו צלולים גם כיום. חומת ברלין הגיעה עד גדות האגם ובמבני החיילים הפרוסיים שוכנו החל משנת 1945 חיילים וסוכנים רוסים, ושוב מלאה העיר חיילים.

תחבורה: מול העיר האסורה קו 603 שעוצר במספר תחנות בגן החדש. בנוסף, מ-Alter Markt טראם 92, 96 לתחנת Reiterweg.

בצפון הגן ניצב ארמון יורשי העצר על שם הנסיכה ססיליה (Schloss Cecilienhof). לבקשתה תוך שלוש שנים, עד 1917, נבנה הארמון בסגנון טיודור שיתאים לגן האנגלי. הזוג המלכותי גר בארמון על 176 חדריו ו-55 ארובותיו במשך כשנה.  ליתר דיוק רק הנסיכה גרה פה, הנסיך עסק ברדיפת נשים, כי מה עוד יכול נסיך לעשות בזמן מלחמה?

ב-1918 יורשי העצר ברחו להולנד, וברחו שוב ב-1945. הקרבה לצבא הרוסי הצילה את הארמון, כך שבקיץ 1945 סטאלין יכול היה לארח את ועידת פוטסדאם, שבה, ביחד עם טרומן ואטלי, קבעו את הסדר העולמי החדש, שכונה על ידי צ'רצ'יל: "מסך שחור הוטל לעולם". הוועידה מונצחת במוזיאון קטן. סטאלין הקומוניסט התפנק בארמון כמעט כמו בעלת הבית ססיליה, נסיכה בת דוכס רוסי. הארמון הוסב למלון פאר ב-1960. בחזיתו מעוצב בפרחים כוכב סובייטי אדום.

בחזית ארמון יורשי העצר פורח כוכב אדום סובייטי בפרחים חיים | צילום: Maximoangel / Shutterstock.com

במרכז הגן, על שפת האגם, ניצב ארמון השיש, שבנה יורשו ואחיינו של פרידריך הגדול, המכונה "פרידריך הווכחן" בשל הסתייגותו מרוב מהלכי דודו. את הארמון שבנה ב-1789 עטף בשיש, שלל משלזיה שאותה כבש הדוד. בגרמניה המזרחית שימש הארמון מועדון קצינים סובייטי. בשנות ה-90 נפתח כמוזיאון, הידוע בפאר רהיטיו. רבים מתעכבים דווקא ליד תמונת "וילהמלין היפה", פילגשו של המלך, שתרמה רבות לעיצוב הארמון והריהוט, ומיוצגת כאן כשהיא חשופת שד.

כתובת: Im Neuen Garten 11. תחבורה: קו 603, 605, טראם 92 ו-96.

ארמון השיש במתחם הגן החדש

הרובע ההולנדי: מגורי עובדים זרים

בתחילת המאה ה-18 הוזמנו לפוטסדאם אמנים הולנדים, שבנו בביצות כ-150 בתים דו-קומתיים מלבנים אדומות וגמלוני גג זוויתיים, בסגנון אמסטרדם. המתחם שתרמו ההולנדים הוזנח בימי גרמניה המזרחית ושוקם סופית רק ב-2014 בסיוע הולנדי (ממשלתי ופרטי), כאטרקציה תיירות עם מסעדות, בתי קפה, גלריות ושוק איכרים.

כתובת: Holländisches Viertel. תחבורה: אוטובוס מס' 604, 638, טראם 92, 96 לתחנה Nauener Tor

הרובע ההולנדי בפוטסדאם. בתי לבנים אדומות עם גמלוני גג זוויתיים | צילום: rabantos / Shutterstock.com

שער ברנדנבורג, הגרסה המקומית

רחוב ברנדנבורג (Brandenburger Str) הוא מדרחוב שופע חנויות, בתי קפה, מסעדות ובליינים. בקצהו יש שער ניצחון מפואר, שריד מחומות העיר, שבנה פרידריך הגדול ב-1770 כדי לפאר את ניצחונותיו. גובה השער 17 מטר ורוחבו 18.5 מטר, ממדים מרשימים לאותם ימים. אלת הניצחון נייקי, משת"פית של פרידריך הגדול, המתינה עוד 18 שנים עד שזכתה בכבוד המגיע לה… בברלין. יורשו של פרידריך בנה שער גבוה ורחב יותר, עם נייקי רוכבת בקורדיגה שלה מעל, שהיה לסמל של ברלין ושל גרמניה כולה. בשנות התשעים הרחוב שוקם מהרס המלחמות והפך לרחוב קניות שמתחתיו חניון עירוני. כיום השער הוא כניסה למתחם שופינג ידידותי ועליז, בצל המגדל המרשים של כנסיית פיטר ופול.

כתובת: Brandenburger Str, ליד הרובע ההולנדי. תחבורה: טראם מס' 92, 96,  אוטובוס מס' 638, 580 סמוך לרח' Friedrich-Ebert

משער ברנדנבורג ניתן לחזור לתחנה המרכזית לסגירת מעגל הסיור.

שער ברנדנבורג, גרסת פוטסדאם | צילום: aliaksei kruhlenia / Shutterstock.com

מפת פוטסדאם:

בתמונה הפותחת: ארמון סנסוסי | צילום: Ugis Riba / Shutterstock.com

חנן ליבוביץ – מדריך טיולים, עורך סיורים בפוטסדאם, גר בנהריה