תפריט עמוד

סביב ניו יורק: טיולים במרחק שעה

Storm King – גן פסלים
במרחק שעה נסיעה ממנהטן צפונה, בכביש המהיר 87, יציאה 16 (כביש מקומי N32 עד Mountainville) לרגלי רכס ההרים סטורם קינג (Storm King), משתרע גן הפסלים הגדול ביותר בארצות-הברית. כ-1,600 דונם של דשא ועצים, וביניהם פסלים של טובי האמנים בני ימינו. הפסלים נישאים על ראש גבעה ירוקה, מנקדים את הדשא או חבויים בין העצים, ויש להסתובב בנחת בשבילי הגן היפה הזה כדי ליהנות מן ההפתעות במחכות בכל פינה.
ההפתעה כפולה – האמנות והדרך שבה היא מתמזגת עם הנוף; האופן שבו הנוף והפסל, הטבע ומעשה ידי אדם משתפים פעולה. התוצאה לרוב מרגשת. במוזיאון ובגלריה הפסל נבחן כשלעצמו, אך בטבע הוא נעשה לחלק משהו גדול יותר. אין זה מספיק להביט בפסלים, יש להסתובב סביבם, כי מזווית אחת מתמודד הפסל עם העץ שלידו, מזווית אחרת – עם פסל שכן שמציץ מתוכו, אולי גבעה, תלולית, או קו אופק רחוק. מקום מצוין לצלמים.
הפסלים הנראים כשתולים במדשאות רחבות הידיים ובמורדות הגבעות, דורשים תשומת לב מרבית, וגן הפסלים דורש שהות. וכשבאים עם ילדים, הם חופשיים לטפס על הפסלים, להתגלגל במורדות הירוקים, והמבוגרים יותר יכולים לנוח על הדשא ולהביט סביב.
מאבק קשה וממושך להצלת האזור ניטש בשנות השישים, כשחברת החשמל, קון אדיסון, עמדה להקים כאן תחנת כוח ענקית על נהר ההדסון. המאבק נמשך שנים, ידע כשלונות והישגים, והוא מסמל את המאבק העכשווי לזכותו של הטבע להתקיים לצד האדם.
שבע שנים אחרי תחילת המאבק, ב-1969, קבע הקונגרס את החוק הלאומי לשימור הסביבה. אבל חברת החשמל העשירה לא ויתרה, והמאבק נמשך. בינתיים, התעוררה בציבור מודעות לשמירת יפי הנהר ולנקיון מימיו המזוהמים, ואנשים נחלצו להצילו. הידוע בהם הוא הזמר פיט סיגֶר. בעזרת כמה משוגעים לדבר קנה ספינת נהר דו-מפרשית, אשר עוצבה לפי דגם ספינת מפרש הולנדית מהמאה ה-18, וכינה אותה Clearwater ("מים זכים").
הספינה, שהיתה בינתיים לסמל, מפליגה הלוך ושוב, עוגנת בעיירות הקטנות לאורך הנהר, כשמעל סיפונה נשמע קולו המזמר של פיט סיגר עצמו. הספינה מהווה כיום, בין השאר, מרכז לימודי וחינוכי לשמירת הנהר, חופיו ומימיו, ויש בה כיתות ומעבדות "שטות" לילדים ונוער. כ-20 אלף ילדים ומבוגרים מפליגים בספינה מדי שנה בנוסף לאלפים שנוהרים לפסטיבל הקיץ השנתי הנערך במהלך סופשבוע שלם. כאן מצטרפים החוגגים לשירתו של פיט סיגר, ושרים עימו את שירו הידוע, "My Dirty Stream".
בשנת 1970 רשמה חברת החשמל לזכותה ניצחון גדול, כשקיבלה זיכיון לבניית תחנת הכוח, ובית המשפט העליון סירב להמשיך לדון בעניין. אך התנגדות הציבור לתחנת הכוח על ההדסון הלכה והתעצמה. ב-1972 הועבר חוק לשמירת מים נקיים, ושמונה שנים אחר כך, ב-1980, ויתרה החברה על הקמת תחנת הכוח, ותרמה את הקרקע להקמת פארק סטורם קינג.
בפארק נמצאות יצירות של אמנים שנתנו את הטון באמנות הפיסול של המאה העשרים; כמו הנרי מור, אלכסנדר קלדר, דיוויד סמית, לואיז נבלסון, או המאוחרת יותר, אליס אייקוק. בראש תל ירוק ניצב פסל יפהפה של איסמיו נוגוצ'י, עשוי אבן גרניט לבנה ובו נקבה להסתתר בה וגם שני פסלים ישראלים – יחיאל שמי עם קולאז' פיסולי, ומנשה קדישמן, המציג שתי עבודות ברונזה מרשימות: "שמונה עצים פוזיטיביים" – דמות עצים שטוחים מברונזה עומדים ליד עצים חיים; "תלוי", פסל שבאופן מופלא אמנם נראה תלוי באוויר.
רוב הפסלים הם בתצוגה קבועה, אך גן הפסלים מארח מדי שנה אמן אחר ומכבד אותו בתערוכה מיוחדת, בדרך כלל מפתיעה בחידושיה ומקוריותה. כשביקרתי כאן לפני כמה שנים, הציגה אליס אייקוק, פסלת אמריקאית הידועה בשימוש המרתק שהיא עושה בטכנולוגיה ובדימויים ובחומרים טכנולוגיים ליצירת פסליה. אלה, דמויי מכונות-חלל, נושאים שמות מעולם הדמיון של ילדים או מהמדע הבדיוני, כמו "המכונה שיוצרת את העולם" או "איך ליצור ולתפוס רוחות רפאים".
עבודה מעניינת אחרת נמצאת דרך קבע בגן – "בניין נמוך עם גג עפר". זהו מבנה נמוך, שדשא צומח על גגו ומזכיר מבנים עתיקים אשר שימשו מקלט לחיים ובית קבורה למתים. מבנה גרניט קטן ונאה משמש גלריה לתערוכות מתחלפות של ציור או פיסול, הדורשים מרחב סגור ומוגן. זה היה ביתו של עורך הדין ורמונט הטש עד מותו ב-1959. שנה לאחר מכן נפתח הבית לציבור.
לעיתים מזומנות נערכים במקום קונצרטים של ג'אז על הדשא, ומדי פעם מארגנת הנהלת הגן הסעות מיוחדות ממנהטן, וכדאי לברר מראש.
טלפון: 1-845-5343115


ניו פאלץ וכפר ההוגנוטים
ממשיכים צפונה בכביש 32 עד 299 West (ממנהטן, כביש 87 יציאה 18). ממשיכים עד העיירה המקסימה ניו-פאלץ (New Paltz). כדאי לעצור ולהסתובב ברחובות הציוריים של העיירה האוניברסיטאית הישנה, המלאה צעירים, בתי קפה וחנויות נאות. אחר כך חוזרים לכביש 299 West, וממשיכים ישר, ולפני גשר הנהר וולקיל (Wallkill) פונים ימינה לכפר ההוגנוטים (Huguenot Village). הכפר הוקם לקראת סוף המאה ה-17 על ידי הוגנוטים צרפתים שנמלטו מרדיפותיו של לואי ה-14. ההוגנוטים היו רפורמיסטים פרוטסטנטים, שסבלו רדיפות קשות בצרפת במאות ה-16 וה-17. כנסיית אבן משנת 1717 ושישה בנייני אבן מקוריים, ובהם רהיטים מקוריים, נמצאים ברחוב ההוגנוטים.
מידע נוסף: כפר בניו-פאלץ

מוהאנק – אגם בשמים
חוזרים לכביש 299 West, נוסעים מספר קילומטרים ופונים ימינה בכביש 6 וממשיכים עוד כשמונה קילומטרים במעלה הרכס. הכביש צר ומתפתל עד השער שלרגלי האחוזה הענקית.
הדרך הטובה ליהנות מקסמי המקום היא להזמין מראש מקום לארוחת צהרים מפוארת בחדר האוכל העגול, המשקיף על נופים מיוערים; או לשלם דמי חנייה, לקחת את סל הפיקניק ולצעוד ברגל כחמישה קילומטרים בכביש העולה במעלה היער.
מוהאנק (Mohonk), שפירושו באינדיאנית "מקום בשמים", הוא מקום שאוהבים לחזור אליו ולהתפעל מיופיו. "מקום בשמיים" הוא מלון הנראה כטירה מארץ האגדות; מבנה ענק וקסום, לחופו של אגם קטן, כלוא בין צוקים ויערות. חלקו הראשון של בית האחוזה נבנה ב-1879 כביתה הפרטי של משפחת סמיילי.
בזכות יופיו של המקום, התרבו והלכו האורחים ובני המשפחה הרחיבו את ביתם והוסיפו לו אגפים. אלה נבנו בתקופות שונות ובסגנונות שונים: טרנקלינים גדולים שקירותיהם עץ חטוב מרוהטים בסגנון ויקטוריאני. אפילו הריח – ניחוח עץ ואש בוערת באח – מזכיר טירות עתיקות. קונצרטים של אחר הצהרים משלימים את אווירת האצולה.
מוהאנק חולש על אחוזת גן רחבת ידיים ובה 120 קילומטר של מסלולי הליכה בין הצוקים והיערות, 55 קילומטר של מסלולי סקי-הליכה בחורף, מגרשי טניס, סוסי רכיבה, שיט באגם וגנים מטופחים להפליא. מבני "גזיבו" מעץ מצוידים בספסלי עץ בכל מקום שממנו אפשר לצפות באגם ובטירה שלחופו; מקום אידיאלי לזוגות אוהבים ולכל מי שרוצה לחלום.
ארוחת הצהריים בשירות עצמי – שני שולחנות ארוכים עמוסים במה שנראה כאינספור מנות ואפשרויות מכל הצבעים והטעמים – נערכת באולם האוכל העגול העשוי זכוכית. ממנו נשקפים נוף למרחבים ואופקים רחוקים. אחרי הארוחה, למרות הכבדות, כדאי לצאת במסלול הסובב את האגם. הוא מוביל על פני הצוקים, מציע ספסלים במקומות אסטרטגיים וממשיך לחופו של האגם שמימיו צלולים במיוחד.
כשחוזרים לנקודת ההתחלה, כדאי לעלות לראש הגבעה שעליה מתנשא המגדל – אנדרטה לאלברט סמיילי, בעל הבית הראשון. אפשר לעלות במסלול הרגיל והנוח, ואפשר לעלות בדרך הצוקים. המסלול הזה עולה ויורד, מטפס ומחליק בין, בתוך, מעל ואפילו מתחת לצוקים יפהפיים, במעברי אבן קסומים. מנקודת התצפית שבראש הגבעה מתפרשות 360 מעלות של נוף, המקיף שש ממדינות ארצות-הברית.
כתובת: 1000 Mountain Rest Road, New Paltz
טלפון: למידע 1-845-2551000
להזמנות 1-800-7226646

מידע נוסף: מוהאנק

מינווסקה – אגם קסום ומפל
במרחק של כחצי שעה נסיעה מאגם מוהאנק, מצידו השני של רכס Shawangunk, שוכן תאומו, אגם מינוואסקה (Minnewaska), אחד היפים ביותר בארצות-הברית. הוא גדול בהרבה מאגם ומהאנק ושוכן בין צוקים יפהפיים שמפתים לטפס עליהם. הוא היה בבעלות של חלק אחר ממשפחת סמיילי, שניהלה בית הארחה גדול לחופו. כשמת בעל המקום, לא היה לו ממלא מקום, בית ההארחה נסגר ובמשך השנים נזנח. בסופו של דבר, עברה השליטה במקום לידי מדינת ניו-יורק. זו הרסה את המבנה המט לנפול והפכה את המקום לפארק מדינה (State Park).
כביש 299 West המוביל למוהאנק ממשיך הלאה, חוצה שדות ומסתיים בכביש 44/55. פונים ימינה ונוסעים בכביש, הולך וצר, הולך ומתפתל לעבר הרכס. מימין יש צוקים חשופים ותלולים מאוד, מקום המושך מטפסי הרים אשר מנסים כוחם בחגור צבעוני מלא, שרשראות ושאר אביזרים. ממשיכים לנסוע בתוך יער עבות עד שער הפארק. לאחר שחונים במגרש החנייה, מוביל שביל צר אל נחל מפכה במשטח סלעים, יוצר מפלים קטנים ונעלם פתאום. מי שמנסה לפתור את התעלומה מוצא את עצמו בראש מפל, כשמתחתיו מתפרצים המים ברעש עצום.
ממשיכים ללכת על הצוקים ויורדים למטה, עד לרגלי המפל. מימיו הנאגרים בבריכה עגולה מזכירים את המפל בנחל דוד אשר ליד עין גדי. השלטים אוסרים על רחצה במקום, ופקח הפארק מופיע מדי פעם ומבקש מהמתרחצים לצאת. כדאי להמשיך יחפים על קרקעית הנחל המסולעת, בתוך מנהרת שיחים. השביל מגיע לכביש הראשי, חוצים אותו וממשיכים ללכת עם הנחל. עד מהרה מתרחב הזרם ונשפך בסדרת מפלים לא גדולים אך רבי עוצמה.
חוזרים למכונית, משלמים דמי כניסה ונכנסים עם הרכב לפארק. בראש המעלה נראה לפתע אגם מינוואסקה בכל הדרו. אפשר לשחות, למצוא אחר כך פינה נסתרת בין הצוקים, להשתרע על השמיכות שמכינים מבעוד מועד ולהתהפנט ממשחקי האור והצל של השמש וענפי העצים מכל למים השלווים: למעלה ולמטה התחלפו, השמיים ירדו למעמקי האגם.
מי שמצליח להינתק מהמקום עשוי להספיק לשוט בסירה, ללכת במרומי הצוקים עד סופם, לצעוד מסלול הליכה שאורכו שישה קילומטרים כדי להגיע לאגם שכן. מי שלא הספיק, יש לו סיבה לחזור לכאן, אולי בסתיו, כשצבעי השלכת צובעים את העצים, האדמה ומעמקי האגם בגוונים עשירים של זהוב-אדום-חום.

איזור ניו יורק – העמוד הראשי>>

לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.