ניו זילנד – טיפים, פינוקים והמלצות

אחד עשר אוסקרים קבל השנה הסרט שהפך ל"כרטים הביקור" של ניו זילנד, ומקור אינסופי לגאווה מצד הניו זילנדים כלפי הבמאי פיטר ג'קסון, בן ארצם, שהעלה את ניו זילנד היפה על מפת התיירות העולמית. רשויות התיירות בניו זילנד פרסמו הערכה, שלפיה כעשרה אחוזים מכלל התיירים שמגיעים לארצם הגיעו, לפחות חלקית, בגלל הסרט. עשרות מיליוני דולרים זורמים לתעשיית התיירות במדינה, ויש לתופעה אפילו שם: "כלכלת פרודו", על שם ההוביט הקטן שהציל את העולם.

בסחרחרת הפרסום העולמי נשכחו מעט פניה הנוספים של ניו זילנד, על תושביה הנעימים ושוחרי השלווה, שאינם מופיעים בפנטזיה שעל מסכי הכסף הענקיים. משום כך בחרתי לפתוח אחד עשר חלונות אינטימיים לניו זילנד "שלאחר הטבעות", כנגד כל אחד ואחד מהאוסקרים.



הגדר

מושג שבישראל הוא טעון ושנוי במחלוקת, משרת בניו זילנד לא רק לגידור החוות אלא גם כגירוי לאמנות סביבתית הומוריסטית. יוזמה פרטית של ג'ון לי, איכר באמצע שומקום באי הדרומי, החלה כבדיחה והפכה לאטרקציה תיירותית שקשה להתעלם ממנה: על הכביש הראשי בעמק קרדרונה (Cardrona Valley) שבאוטגו, בין האאס (HAAS) לוו'אנקה (WANAKA), תלויה על גדר התיל לצד הדרך תצוגה מרשימה של חזיות ושאר בגדי גוף תחתונים דהויים ומיוזעים. קשה לעצור ולא להשאיר טביעת גוף משלך. לא מעט נערות השילו חזייה מגופן באמצע הדרך לטובת הפרויקט, אבל גם טי שירט הולך.

ואם לא די בזה, לפחות שלוש פעמים נעשתה על הגדר "פשיטת הפשטה", וכל החזיות נבזזו. כפיצוי על הנבזות נשלחו מרחבי העולם לבנים משומשים לחידוש המלאי, ובוקר אחד אף עצרה משאית מלאה נשים שהתפשטו במקום ותלו את חזיותיהן. השמועה על התופעה הולכת ומתפשטת, ולמרות הגניבות הגדר מתחדשת תמידית. איכרי הסביבה מתנדבים עכשיו לחזק את החזיות באופן מקצועי עם "תיל נגד שפנים" להרתעת הגנבים. אם אתם עוברים שם, שימו לב למספר לא מבוטל של מוצגים מתוצרת כחול- לבן, כמובן….



מדבר החולות הטובעניים

כאן לא ביקר צוות "שר הטבעות", ותבנית הנוף בו שונה מ"הארץ התיכונה": בקצהו הצפוני של האי הדרומי, מערבית ל-GOLDEN BAY, שוכן מקום מוזר בשם FAIRWELL SPIT. זוהי רצועה חולית סחופת רוחות, המושכת ציפורים נדירות. מותר לשוטט עצמאית בארבעת הקילומטרים הראשונים של לשון החול בין הציפורים וגזרי העץ הסחופים, אך מי שימשיך לאזור האסור לא ימצא את דרכו חזרה לעולם, ויבלע ברוחות מתחת להררי החול.

ידוע על אוניה שלמה שנקברה שם בעבר ואי אפשר אפי לו לנחש היכן בדיונות, הזזות ומשנות מקומן בין יום, היא טבועה. בכדי להגיע לחלק היותר מעניין יש לקחת סיור מאורגן במשאית עם הנעה קדמית שנבנתה במיוחד על ידי הצוות המקומי. הנהג המנוסה חורש במיומנות את החוף, עוקף מלכודות של חול טובעני, חותך את קו המים ומספר סיפורי רפאים בדרכו למאובנים

(Fossils), למגדלור ולדיונה.

הסיור יוצא אך ורק בתחילת השפל, שכן אחד המאפיינים המרתקים של המקום הוא הפער המדהים בין גאות ושפל. הרצועה משתנה תוך שעות ספורות מכמה מאות מטרים לעשרה קילומטר ויותר, ואסור לטעות בחישוב הזמנים, כי ברגע שתעלה הגאות הים פשוט יציף ויסחוף הכל. בזכות השפל הקיצוני אפשר לצפות שם במראות ביזאריים כמו, למשל, אריה ים בלב סופת חול.



בסירה בין איים קטנים

אם אתם מבקרים בעונת הקיץ באזור מפרץ האיים (BAY OF ISLANDS) , האזור הימי בצפון האי הצפוני, המנוקד כולו באיים קטנים ומפוזרים, מן הסתם תרצו להצטרף לשייט עם אחת החברות שמציעות הפלגות צפייה בלווייתנים ודולפינים, או שחייה עם דולפינים (חברה מומלצת היא Fullers Bay of Islands רוב המטיילים מצטרפים להפלגה של חברה גדולה, בסירות סילון מרובות מושבים. ההצעה שלנו היא ללכת דווקא על סירה קטנה ואינטימית, ולפני שאתם סוגרים מומלץ לבדוק בדקו אם יש עדין מקום על FREEWIND, סירה העורכת הפלגות יום בין האיים.

דליה הישראלית ורון הניוזילנדי (שבנה את סירת המפרש במו ידיו), ובחופש הגדול גם בנותיהם אלינור ומלני, יערכו לכם הפלגה מקסימה בין האיים הקטנים והמפרצונים עם מימיהם הירקרקים, ואף יאפשרו לכם לקחת חלק פעיל בנהיגת הסירה ובמתיחת המפרש. לעתים קרובות יתלוו אליכם גם דולפינים שיקפצו וישחקו לצד הסירה.

בקיץ עסוקים הארבעה שבעה ימים בשבוע בהפעלת הפלגות הצ'רטר, אבל את החצי השני של השנה הם מבלים בשייט משפחתי באוסטרליה ובאיים, וסיפורים יש להם למכביר. גולת הכותרת: בעת העגינה באחד החופים מוריד רון למים קייקים, ומאפשר לכל מי שרוצה חתירה בחוף מבודד וקסום ביופיו. הסירה יוצאת בכל בוקר מהעיר ראסל וגם מפיאהה ל"סתם יום של חול” וים וכחול.



מה עושים עם פינגווין פצוע?

מה עושים אם מוצאים פתאום פינגווין פצוע או סולה מרוטת כנף? ובכן, כשאנחנו מצאנו פינגווין קטן ורועד על החוף מול ביתנו, צלצלנו לווטרינר המקומי, והופנינו מיד לסילביה, "אשת הציפורים" של אוקלנד וסביבותיה. סילביה, אחות במקצועה שטפלה במשך עשרות שנים בבני אדם, החלה לטפל בציפורים פצועות באופן מקרי, ובהדרגה הפכה לדודה המפורסמת של כל אוהבי הציפורים.

בביתה הצנוע עם החצר הקטנה יש עשרות כלובים בגדלים שונים, ובהם מתאשפזות הציפורים הפגועות לתקופה של ימים, שבועות או חודשים, עד הגיען להחלמה מלאה. אז הן משוחררות בחזרה לטבע, באותו מקום עצמו בו נמצאו, ובמידת האפשר על ידי האדם שמצא אותן. אלפי ציפורים כבר טופלו בידי סילביה. ציפורי שיר, קוקברות, שחפים ואלבטרוסים, וכמובן גם הקיווי המפורסם, העוף הלילי חסר יכולת התעופה, שעל שמו קרויים הניוזילנדים כולם.

אנשים תמיד עוברים לבקר, לתרום את עזרתם, להביא מזון לסילביה, הזקוקה לקילוגרמים רבים של דגים טריים אותם היא מגישה לפי הציפורים בחתיכות קטנטנות, או פשוט להתעניין בשלום הציפור "שלהם". בנוסף מקיימת סילביה מפגשים חינוכיים בבתי ספר יסודיים ("איזו חיה מהחיות שאתם רואים בגן החיות היתה בניו זילנד במקור? נכון! אף לא אחת! אז אילו בעלי חיים כן היו כאן? נכון! ציפורים!”). אז אם יצאתם לדוג ותפסתם הרבה דגים – דעו למי לתת מעשר! סילביה, טל. 09-4788819



אצות ענק

למי שאוהב לשבת שעות מול הים ולהתהפנט מהתנועה המתמדת של הגלים, מזמנים החופים והצוקים של ניו זילנד, בעיקר בחוף המזרחי של האי הדרומי, בונוס כפול: אצות ענק משייטות במים כנחשים קדמוניים רוחשי חיים. תנודת האצות הנסחפות במים סוחפת את הדמיון, וכלבי ים המציצים מהסבך תורמים לאשלייה שלאצות חיים משל עצמן.

מספר נקודות תצפית מומלצות: אזור הקאטלינס (CATLINS) שבדרום, בין דונדין ואינברקרגיל, או נקודת כלבי הים (SEAL POINT) בקייקורה, המפורסמת כנמל מוצא לשיט צפייה בלווייתנים או שחיה עם דולפינים וכלבי ים.



גופרית וגעש

העיר הנחשבת כמתויירת ביותר בניו זילנד, רוטרואה (ROTORUA), היא גם מרכז התרבות המאורית וגם מרכז הפעילות הוולקנית. אולם רבים מהמבקרים באזור מעדיפים ללון בטאופו

(TAUPO), כשעה נסיעה ממנה, ובכך להימנע מריח הביצים הסרוחות האופייני לאזורי פעילות תרמית מתמדת.

בדרך זו אפשר להינות מהעיירה השלווה, השוכנת על שפת אגם צלול עם ברבורים שחורים, ולבצע גיחות לאתרים הקרובים: מפלי נהר ההוקה (HUKA FALLS), שצבעם תמיד טורקיז, אתרים כמו הפארק הוולקני מכתשי הירח (CRATERS OF THE MOON), או וו'אי-טה-פו, ו'יימנגו (WAIMANGU) ואורקי קוררו (ORAKEI KORARU), שבהם ניתן לצפות בפעילות תת קרקעית של גייזרים, בוץ מבעבע ובריכות גופרית רותחות עם מינרלים בצבעים יפהפיים, טיסה מעל הרי געש מושלגים של הפארק הלאומי הסמוך טונגרירו (TONGARIRO), צניחה חופשית ממטוס קל קשורים למדריך מוסמך (אין צורך בקורס צניחה, אם רק יש אומץ – "דרך צלחה!”) או קפיצה במקפצת הבנג'י שמעל הנהר, שנחשבת לפופולרית ביותר באי הצפוני, בעיקר בזכות הנוף.

באי הלבן (WHITE ISLAND), הנמצא בבעלות פרטית, שוכן הר הגעש הפעיל ביותר בניו

זילנד. האי מרוחק כ- 50 ק"מ מן החוף, ומעלה ללא הרף אדים ועשן לבן. לבה הזורמת מלוע

ההר מתקשה בים הקריר ומשמיעה תוך כדי כך קול תסיסה חזק. אף שקשה להגיע לאי, הדבר

מומלץ מאד. אפשר להיעזר במדריכים פרטיים, שיערכו לכם טיול מודרך באי. אפשר גם, אם אתם נועזים במיוחד, לטוס במסוק מעל ללוע הר הגעש.

PeeJay White Island Tours

טלפון חינם בתוך ניו זילנד: 0-800-733-529

טלפון רגיל: 0064-7-308-9588

www.whiteisland.co.nz 



צפרדעים אתגריות

באנג'י, צניחה חופשית, רחיפה עם דאונים, זורבינג (התגלגלות במדרון בתוך כדור ענק), סירות סילון, טרקים, טיפוסי מצוקים – יש כאן הכל מכל וכל לאוהבי ההרפתקאות והאתגרים. אבל על "צפרדעים" כבר שמעתם? מדובר בגלישת נהרות (WHITE WATER SLEDGING) בנהרות שוצפים ברחבי ניו זילנד, כמו למשל על נהר קייטונה באזור רוטרואה שבאי הצפוני או באיזור קוו'ינסטאון (QUEENSTOWN) היפהפיה, בירת ההרפתקאות של האי הדרומי.

בקפיצת באנג'י אפשר להישאר שליו יחסית עד רגע האמת. האדרנלין מכה על קצה הפלטפורמה – צעד לפני שמזנקים 70 מטר לתהום, וכמה שניות מאוחר יותר כבר מתנדנדים על קצה הכבל. בגלישת נהרות האדרנלין מטפס עוד לפני הכניסה למים- כאשר המדריך מסביר בשלווה שבסוף היום נעבור בקפיצת ראש מפל של שבעה מטרים (הגבוה ביותר בעולם לספורט אתגרי זה). שכובים על חצי גלשן בבגד צלילה וסנפירים טסים "אנשי הצפרדע" דרך המים המקציפים ומנווטים בין הזרמים והסלעים. הדופק נרגע רק שלוש שעות לאחר מכן כאשר עולים לחוף.



אוכל – לא מה שחשבת

רבים המבקרים בערים הגדולות, בעיקר באוקלנד, מתרשמים מאיכות המסעדות ומבחר הטעמים של המטבח הניו זילנדי, שמציע שילוב מרכיבים של איי האוקיינוס השקט עם מאכלים אירופיים. אחרים נהנים משפע האוכל האסייתי – הודי, קוריאני, יפני – שמשגשג בזכות המהגרים הרבים (ניו זילנד נחשבת המקום הזול ביותר בעולם לאכול סושי!).

אך כדי להיות מקורי באמת יש לרדת פעם בשנה לסופשבוע בעיירה הוקיטיקה שנמצאת בחוף המערבי של האי הדרומי (צפונית לגליישרים) שם מתקיים בסביבות חודש מרץ פסטיבל ה-Wild Food (משחק מלים: גם אוכל "פרוע" וגם מזון בר, אוכל מהטבע) ה"גורמה" שם כולל צרצרים ותולעים, חיפושיות ורכיכות, והמאכלים עשויים כהלכה ומוגשים – תאמינו או לא – באופן מעורר תיאבון.

אגב, גרסא אנינה יותר ופרועה פחות מתקיימת מדי שנה במהלך החודשים יוני-יולי בכל הערים הגדולות תחת הכותרת Monteiths Wild Food Challenge. כך ניתן לטעום באוקלנד במסעדת Horse and Trap במאונט עדן (09-6303055) מנות כמו "חזיר הסבך" בליקר שוקולד, במסעדת The Drake שבפרימן ביי (09-3073220) רגל שפן בעסיס בר, במסעדת OYSTER שבאזור הטיילת של מישן ביי ( 09-5284551) מנה מתוחכמת מהדג המיוחד לחוף המערבי (whitebait) או במסעדת On Bourbon St שבדבנפורט (09-4450085) עוגת סרטנים ברוטב בירה מונטייז ממבשלות החוף המערבי.

האיים השכנים

השנה התפרש ה"פסיפיקה" , המפגש הגדול ביותר בעולם של בני איי האוקינוס השקט המתקיים אחת לשנה בשלהי הקיץ (הניו זילנדי, כלומר – בפברואר-מרץ) באוקלנד, על פני שלושה ימים רצופים. קונצרט פתיחה ענק ביום ששי בערב וקונצרטים של להקות צעירות מבני האיים ביום ראשון היוו את המעטפת ליום המרכזי, בו נוהרים כנהוג עשרות אלפים ילידים לגני WESTERN SPRINGS שהופכים לאסופת כפרים מרהיבים בצבעוניותם ועמוסים בדוכני עבודות יד, בגדים, צדפים, תכשיטים ומאכלים – כל אי והמאפיינים המיוחדים לו. כך ניתן לשטוף את העיניים, האזניים והחיך ב"סיור מקוצר" בפיג'י, סמואה, טונגה, איי קוק, ניו-קלדוניה ואיים נוספים ולהביא מזכרות אותנטיות מכולם תוך שעות ספורות בלבד.



אירוח באווירה מיוחדת

זה מתחיל בחלום פרטי של בעלת המקום, וממשיך בשהות חלומית ומפנקת במקום קסום עם "טעם של פעם", תכירו: Heaven Under the Moon. המקום נמצא במחוז פרנקלין, במרחק של כשעה וחצי נסיעה מאוקלנד, ביערות של חצי האי שבדרום נמל מנוקאו. שריל, אמריקאית יפהפיה עם מעוף ודמיון, הפכה בית חווה ישן למרכז נופש ומרפא, המציע אירוח באווירה מיוחדת, סדנאות יצירה ונשפים מעולם אחר.

אם חשקה נפשכם בנשף מסיכות ונציאניות, סוף שבוע של מסתורין נוסח סרטי אגתה כריסטי, מופע מחווה לאלה פיצג'ראלד באמפיתיאטרון הפתוח או סדנת יצירה במוזאיקה, בדקו את לוח הפעילויות לשנה הבאה (אזהרה: לוח השנה עצמו אותו מעצבת שריל בימים אלה, יכיל תמונות של גברים רווקים מחוואי האזור, צעירים כזקנים, בעיסוקיהם היומיומים – חליבת פרות, כיסוח דשא, משחק רוגבי ובילוי בפאב – שאחוריהם… חשופים בעירום).

המקום קצת יקר (רוב החדרים סביב 180 דולר ניו זילנדי), אבל זה שווה כפינוק לערב חגיגי במיוחד, הרחק ממסלולי התיירות הנדושים. עיקר הייחוד הוא באירועים המיוחדים של המקום יותר מאשר בלינה עצמה, כך שמי שזה יקר לו – יכול לשכור בד אנד ברקפסט זול בסביבה, ולבוא רק לנשף או לאחד האירועים.

לאפשרות צנועה יותר של חופשת התרגעות או התבודדות רוחנית בחיק הטבע (retreat) בדקו את Aio Wira Centre באזור Swanson שבמערב אוקלנד, שנחשב עדין בתחומי העיר אך מרגיש מבודד כמו נסיעה לסיני. בונוס נוסף לשהות קסומה במקום הוא סדנאות מדיטציה ובריאות, המתקיימות בערך אחת לחודש. גם המקום הזה יפה להפליא, ממוקם ביער, יש בו נחל מפכה ואווירה מיוחדת.