נחל חמר

• אורך מסלול: כ-7 קילומטרים.

• משך מסלול: כ- 3 שעות

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 11, "דרום מדבר יהודה וים המלח".

• הגעה מצומת זהר: מכביש ים המלח (מס' 90) פונים מערבה בכביש מס' 31 לעבר ערד. כעבור שני קילומטר מגיעים אל מפרץ קטנטן בכביש (אחרי שחולפים על פני שתי רחבות התצפית לנחל זהר) שלצידו שלט המורה ימינה לעבר נחל זהר (סימון שבילים ירוק). כאן עלינו לחצות את הכביש בזהירות, לתור אחר המשכו השביל הירוק ולהתחיל לעלות בו.

* המסלול אינו מעגלי. יש צורך בהקפצת רכבים!

• הקפצת רכב לנקודת הסיום: יש להמשיך בנסיעה לכיוון ערד עד למקום שבו נוח ובטוח להסתובב (למשל בפנייה לדרך המסומנת שחור לעבר מצדה, כ- 3 ק"מ במעלה הדרך). חוזרים לצומת זהר ופונים בה ימינה, דרומה, בכביש מס' 90. כעבור חצי קילומטר יש פניה ברורה ימינה ולצידה שלט קידוחי חמר (סימון השבילים הכחול אינו בולט). פונים לדרך וכעבור כמה מאות מטרים חונים בשוליה.

שמו הערבי של הנחל הוא ואדי אל-מהאות, שפירושו נחל התהומות. הוא נקרא כך כיוון שערוצו חרץ לעצמו את הקניון הארוך ביותר במדבר יהודה (קרוב ל- 11 ק"מ אורכו). במסלול זה לא נלך לאורכו של הקניון, אולם נשקיף על חלקו התחתון ואף נהלך במוצאו.

השביל המסומן ירוק מעפיל במתינות במעלה השלוחה ומגיע אל הקצה המזרחי שלה. משיא הגובה הקטן נשקף נוף פתוח לכל עבר. במזרח נוכל לראות את מבני המועצה האזורית תמר ואת שפך נחל חמר לים המלח (החסום כיום על ידי סכר שנועד לאגום את מי שטפונותיו). נוכל לראות את בריכות האידוי של מפעלי ים המלח ומעבר להן את הרי מואב ואת הרי אדום. מעבר לשפך נחל חמר מתרומם הר סדום. מזווית זו ניתן לראותו לכל אורכו והוא מזכיר במראהו כיכר לחם גדולה. מימין להר סדום (ממערב) משתרע מישור עמיעז שעשוי כולו חוואר הלשון ובצמוד אליו קשה שלא להבחין באחד העיקולים המרשימים של נחל חמר, הנראה מהתצפית כמעט כמו מכתש. מתחתנו חולף כביש ערד – ים המלח ומעבר לו, מצפון, נראים הר יזרח, ערוציו של נחל זהר וביניהם מסתתר בשלוות קדומים המצד הרומי הקדום. מעבר לנחל זוהר נשקפים שוליה של רמת המדבר.

מנקודת התצפית נרד לעברה האחר, הדרומי, של השלוחה. במהירה נגיע אל דרך עפר רחבה בה נפנה ימינה, אולם כעבור כמה מאות מטרים נחפש אחר הסימון הירוק ונפנה מן הדרך בעקבותיו שוב ימינה. השביל הצר יוליך אותנו לאורך השלוחה עד לנקודת תצפית יפה על קניון הנחל.

יובליו העליונים של נחל חמר מנקזים את שוליה המזרחיים של בקעת ערד. לאורך הנחל ישנו שביל קדום, סלול ובחלקו אף בנוי שקישר בין בקעת ערד לבין ים המלח ועבר הירדן המזרחי. יש המזהים בדרך זו את הדרך בה צעדו יהורם מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה בצאתם להילחם יחדיו במישע מלך מואב (מלכים ב, פרק ג', פסוק 8). השביל מתפתל ויורד אל הערוץ, שם גם מובטח לנו צל (שבימים חמים בהחלט עשוי להיות חסר לאורך המסלול). זה גם מקום טוב להתרשם בו מהצמחייה הגדלה בערוץ נחל מדברי.

אנו נמשיך במורד הערוץ. מכיוון שהוא יוצא מתחום התחתרותו בגיר הסלעי משתנה גם מראה הערוץ והנוף נעשה פתוח יותר. לאחר שנחלוף על פני שתי נקודות שאיבת מי תהום של מפעלי ים המלח נגיע לאזור שנראה כאלו שפכו בו פסולת זפת ובניין. למעשה זהו אזור נביעות אספלט, חומר טבעי שנוצר בים המלח. שמו העברי של האספלט הוא חמר, בניגוד לחומר שממנו ייצרו כדים והוא שהקנה לנחל את שמו.

חשיבותו של החמר בעולם הקדום הייתה רבה. הוא שימש כחומר לאיטום סירות ולחניטה. משערים כי תיבת נוח ותיבת משה צופו בחמר. ממצאים של סלים מצופים חמר מהאלף השביעי לפנה"ס התגלו במערה שנמצאת במעלה הנחל יחד עם ממצאים נוספים רבי חשיבות. יש המשערים כי העיר העתיקה בערד התפתחה כולה סביב כריית החמר והסחר בו, שכן בעבר היה מחירו רב מאד. נוכל לשבור את אחד הגושים השחורים ולהריח את תוכו – לחמר ריח של זפת ממש!

השביל ממשיך לדשדש לאורך ערוצו של הנחל המשופע בחלוקי נחל עד לנקודה שבה הוא פונה ממנו שמאלה בדרך עפר נוחה. כעבור כמה מאות מטרים מגיעים אל צומת דרכים. אנו לא נפנה ימינה לנחל פרצים, אלא נמשיך עם הסימון הכחול שמאלה. כעבור קילומטר לערך נגיע אל חניית הרכבים.