תפריט עמוד

נחל באר שבע – טיול ברכב שטח

נחל באר שבע שזורם בלב המדבר משך אליו בני אדם עוד בימי קדם. ארכיאולוגים מצאו לאורכו חללים תת־קרקעיים ועדויות לדרכי מסחר שעברו כאן. אנחנו מצאנו מסלול יפה לחובבי מדבר מושבעים. אברהם אבינו הביא גמלים, אתם תביאו 4x4

אם יש בארץ אזור שאפשר לכנות "ערש תרבותנו", הרי שמדובר באגן הניקוז הגדול של הנחלים גרר, באר שבע ובשור. לכאן הגיעו אברהם אבינו ואנשיו במסעם מחרן, ופה רעו את עדריהם. ולא במקרה הם הרחיקו עד לאזור זה. נחל באר שבע שופע מקורות מים זמינים, ובתקופה ההיא זה היה שיקול מכריע, שלא לומר הכרחי, בבחירת מקומות התיישבות. מקורות המים והקרקע הזמינה סיפקו יחד את התנאים לקיומה של התיישבות משגשגת מבוססת חקלאות.

עוד טיולי ג'יפים כאן

המרחב שבו נמצא הנחל, תנאי האקלים והמיקום הגיאוגרפי הביאו לכך שלאורך הנחל עברו בימי קדם דרכים חשובות. הדרכים והתנועה שעברה בהן אפשרו לתושבי האזור לפתח קשרי מסחר ותרבות עם אזורים מרוחקים בעולם העתיק, וכך המריצו את פעילותם הכלכלית והתרבותית. תרבות זו זכתה לכינוי "תרבות באר שבע" והתקיימה בעיקר בתקופה הכלקוליתית, לפני כ־6,000 שנה.

גרים מתחת לקרקע, סוחרים עם אפריקה

האנשים שחיו בתקופה הכלקוליתית הקימו בתים מעל לפני הקרקע, אך גם מערכות תת־קרקעיות שנחפרו אל תוך הלס והקירטון בגדות הנחלים. אלה נחפרו כסדרות של חללים מעוגלים עם מעברים ביניהם. שרידים של המערכות התת־קרקעיות נותרו לאורך הנחל והתגלו בחפירות שנערכו בבאר צפד, בחורבת אבו מטר, בחורבת שקמים ועוד. בתוכם נמצאו כלי חרס למיניהם, תכשיטים וצלמיות.

באזור נמצאו צלמיות עשויות שנהב, חומר שאינו קיים באזור הזה, ועובדה זו מעידה שכבר בתקופה הקדומה ההיא עברו שיירות מסחר לאורך נחל באר שבע במסעותיהן בין אזורים מרוחקים | הצילומים בכתבה: חיליק מגנוס

מי היו האנשים שבנו מערכות אלו, כיצד חיו ומה היו מנהגיהם? ברור שחייהם סבבו במעגל החקלאי, כלומר גידול צאן וגידולי שדה, אך מרתקים הרבה יותר הם הקשרים שרקמו עם אוכלוסיות באפריקה, בדרום חצי האי ערב ובמצרים. העדויות מלמדות שכבר בתקופה קדומה זו התנהלו שיירות מסחר בין אזורים מרוחקים ועברו במסען הארוך גם בדרכים שלאורך נחל באר שבע. אחת העדויות היא צלמיות שהתגלו בחללים התת־קרקעיים. צלמיות אלה עשויות שנהב, חומר שאינו קיים באזור הזה.

היישובים התת־קרקעיים בנחל שגשגו במשך מאות שנים. בחפירות שנערכו השנה התגלו מערכות מגורים כאלו גם מהתקופה הישראלית (בסביבות 800 לפני הספירה) ומהתקופה ההלניסטית (בסביבות 150 לפני הספירה). עובדה זו מעידה על יציבות כלכלית ושלטונית למרות תנאי סְפָר המדבר הקשים יחסית שהיו מנת חלקם של האנשים שחיו בתקופה זו. בנוסף למערכות המגורים נחשפו גם אתרי קבורה שמהם אפשר ללמוד על מנהגים ועל אמונות שרווחו באותה התקופה.

התרבות התת־קרקעית של נחל באר שבע היא אטרקציה בקנה מידה עולמי. היא זכתה להכרה מדעית, ויש לה חשיבות עצומה בהבנת התנהלות החיים בתקופה הכלקוליתית. זהו מקור מידע ייחודי ואתר בעל חשיבות שרבים ברחבי העולם מגלים בו עניין רב. מפתיע לגלות שעד עצם היום הזה – מלבד פעולות הרסניות ותוכניות שלא מומשו – לא נעשה דבר באוצר הזה: הנחל עצמו נפגע ממחצבות שהותירו חורבן, זבל והרס ולא זכו להתייחסות כלשהי של גורמים ממלכתיים. כיום האזור מאוכלס ברועים בדואים, ויש בו שפע של גרוטאות רכב מפירוק שנעשה במקומות מסתור, ועדיין אין לו גואל.

להגדלה לחצו על המפה

מסלול בנחל באר שבע

נחל באר שבע, מהגדולים בנחלי צפון הנגב, זורם בכל ימות השנה. את מהלכו הוא מתחיל במורדות הר קינה שליד ערד, ומשם ממשיך מערבה כשמונים קילומטר, עד שמימיו נבלעים בנחל בשור הנשפך לים התיכון. הפעם נצא לטיול ג'יפים בקטע המערבי של הנחל – בין באר שבע, חצרים וצאלים – שבו יש שרידים ואתרים מזמנם של היוונים, הרומאים, הביזנטים, התורכים והאנגלים (גם בקטע המזרחי של הנחל יש אתרים חשובים כמו תל באר שבע, אבל נשאיר אותו לפעם אחרת). לפני שיוצאים לדרך, בקשה אחת: אל תסטו מהשבילים הקיימים. רכב שטח שעובר בבתרונות גורם לשינוי אקולוגי חמור בפני הסביבה ומסב נזק עצום לצמחייה ולבעלי החיים.

תחילת המסלול ליד מוזיאון חיל האוויר בואכה באר שבע. משם יוצאים על דרך הפסלים וממשיכים על גדת הנחל מצפון, עד שמגיעים לבאר אנטילית מרשימה. בארות האנטיליות שבסביבה הוקמו בתקופת הכיבוש המצרי בימי השלטון העות'מאני על בסיס בארות קדומות, והן שופצו בתקופת הבריטים. קיומן של בארות אנטיליות מעיד על יכולת הנדסית מפותחת. יש בהן מערכת שאיבה מורכבת שכוללת שלושה גלגלי אופן מעץ: את הגלגל הראשון מסובבת בהמה, ולאחרון קשורים דליים שעולים מן הבאר בשיטת הסרט הנע, ומהם נשפכים המים לתעלה שמובילה אותם לבריכות. במקום רואים את הבאר עם המבנה שמעליה, את בריכות האגירה ואת המתקנים שעליהם עמדו מנגנוני השאיבה. ליד הבאר, במרכז הנחל, גדלה שקמה, ובדופן הנחל מיתמרים אשלים ענקיים שניטעו בידי תלמידי "מקווה ישראל" שעשו כאן שירות לאומי כדי להינצל מגיוס לצבא התורכי טרם ימי מלחמת העולם הראשונה.

שימו לב: יש להיזהר כשניגשים לבארות משום שאינן מוגנות או מסומנות, ואין לטפס עליהן מחשש לנפילה. עומקן נע בין עשרה לעשרים מטר.

על הגבעה שמדרום־מערב לבאר האנטילית מצויים שרידי יישוב עתיק. השרידים כוללים חלק מקיר היישוב שנחשף במדרון הגבעה לאחר התמוטטות מצוק הנחל, ועל ראש הגבעה תוכלו לראות מעגלי אבנים שהיו מבני קבורה. מראש הגבעה נשקפים גם נופי הנחל היפים. במפות מסומנים שרידי יישוב ששמו "שקמים" (אם כי אין לשם זה כל קשר לשם היסטורי). אנא עלו על גבעה זו אך ורק ברגל!

בתוך ערוץ נחל באר שבע זרמו בעבר מי גשמים ושיטפונות, אך כיום קולחים בו מי ביוב. אלו ואלו העשירו בעבר ומעשירים כיום את ערוץ הנחל ואת סביבתו בצמחייה רבה. לעושר הצומח תרמו גם החפירות של המחצבות שחדרו אל מפלס מי התהום הגבוהים של הנחל ואפשרו את פריצתם אל פני השטח.

המשיכו לנסוע מערבה לאורך הנחל לכיוון קיבוץ צאלים ותוכלו לפגוש בדואים שרועים כאן את עדריהם ונוטים את אוהליהם בין הבתרונות. בנקודה שבה נשפך נחל באר שבע אל הבשור יש בריכה גדולה, מחשופי קירטון מרשימים, שפע של קנה וסבך של אשלים (גם כאן היו בריכות ומים רבים שנים לפני שהביוב זרם בנחל). בתוך תשתית הקירטון תוכלו למצוא שרידים של אקוודוקט שהוליך מים ליישוב גדול ששכן מדרום־מערב על גדת הנחל.
המשיכו לנסוע על גדת נחל בשור עד למאגר המים של צאלים, ושם אפשר לעלות על דרך האספלט ולהגיע לכביש 234 (אורים־צאלים) או לחצות את הנחל ולהמשיך בדרך נוף הבשור המסומנת בכחול עד לכביש 241 (מגן־אופקים).

מדריך מהיר למטיילים בנחל באר שבע
נקודת התחלה: מוזיאון חיל האוויר בחצרים
נקודת סיום: כביש 234
(אורים־צאלים) או כביש 241
(מגן־אופקים)
אורך המסלול: כעשרים קילומטר (אם מצרפים את דרך נוף הבשור יש לחשב עוד כ־15 קילומטר)
דרגת קושי: קל
למי מיועד: הדרך עבירה לרכב 4X4. יש להביא בחשבון שגשמים הופכים את אדמת הלס לחלקלקה, והנסיעה נעשית קשה למי שאינו מנוסה בתנאים כאלה.
מפת סימון שבילים: מספר 13 (מישור חוף הנגב)
עונה מומלצת: עכשיו האזור נעים במיוחד. לאורך הנחל יש פינות חמד למנוחה ולשהייה ארוכה. מוטב שלא לצאת בימי גשם מחשש להחלקה.
אזהרה: לחלקים רבים של הנחל אפשר להיכנס רק בשבת, שכן זהו שטח אש פעיל.
הערות
1. אפשר הפוך: יוצאים מצאלים, נוסעים לנחל בשור, פונים מזרחה (ימינה) לדרך אספלט לכיוון מאגר המים של צאלים, וממנו לאורך הגדה הצפונית של הבשור המתחבר לנחל באר שבע, עד לדרך הפסלים וליציאה לכביש 2357 (חצרים־באר שבע).
2. אפשר היקפי: מצאלים נוסעים לאורך נחל בשור ונחל באר שבע, יוצאים בדרך הפסלים, חוצים את הכביש צפונה ונוסעים לאורך גדר הבסיס עד לשטחי החוחובה, ואחריהם פונים מערבה אל נחל אופקים, עד לגשר הרכבת התורכי־גרמני ואנדרטת לוחמי שקד. עולים על כביש חצרים־אופקים, נוסעים לכיוון אופקים, יורדים לדרום־מערב בנקודה שבה מסומן סימון שבילים אדום וממשיכים בציר זה עד לצאלים. אורך המסלול: עוד 25 קילומטר.
3. אפשר באופניים: המסלול מתאים גם לרוכבי אופניים.

עוד טיולי ג'יפים בעולם

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מנגב צפוני ומערבי

פריחת הכלניות: טיול בנגב הצפוני
פריחת הכלניות: טיול בנגב הצפוני

למרות הטלטלה שעברה על האזור, גם בחורף הזה הכלניות פורחות בשיא הדרן ועסקים קטנים מתחילים להיפתח מחדש. טיילנו בין יערות למרבדי פריחה, בין אמנים לבשלנים וגילינו כמה מרגוע יש כאן ללב ולנשמה. השנה, יותר מתמיד כדאי לטייל באזורים ...

מבוא לנדודים 56: החווה של דנדן ולילך
מבוא לנדודים 56: החווה של דנדן ולילך

בין נתיבות ואופקים פניתי אל דרך עפר שחצתה את המישור, התכנסה אל בין נחל גרר ויובלו נחל פטיש. הגעתי אל חוות בולוטין של דנדן ולילך, החבוקה בין שני קניוני הלס. דנדן הגיח מתוך כרם זיתים על גבי טרקטורון. ...

מבוא לנדודים 55: החולות בין עזה לעזוז
מבוא לנדודים 55: החולות בין עזה לעזוז

מדבר החולות המתחיל בדרך מעזוז אל עזה, נמצא גם בצפון סיני ובמצרים, והלאה אל לוב אלג'יר ומרוקו. חולות עגור נוגעים בחולות חלוצה שמשתלבים עם חולות נחל סכר, ותרבות של עמים שלמים, סוחרים חקלאים ורועים, מכוסה בשמיכת החול הגדולה. ...