נוטריות, היזהרו!

שתפו:
המטיילים לאורך הנהרות והנחלים בישראל, נתקלים לפעמים בבעל חיים שחיין בעל שיני מכרסם בולטות, זנב ארוך ועבה כשל חולדה, קרומי שחיה על הגפיים ופרווה רכה כמו משי. התגובה הראשונה לגילוי היא לרוב: "הנה לוטרה". אבל החיה המסקרנת אינה לוטרה כי אם נוטריה, מכרסם שכבש לו מקום במקווי המים בארצנו.
למרות זאת, הנוטריות הן כלל לא חיות ארצישראליות. הן יובאו הנה בתחילת שנות החמישים לצורך הקמת חוות גידול שלהן לתעשיית הפרווה. הן יושבו במכלאות גדולות בקיבוצי העמק, אך מאחר שמוצאן בארצות קרות יותר, גרם החום להידלדלות הפרווה. כאשר הפכו הנוטריות לחסרות תועלת, הן שוחררו. מכורח שרידותן (אחרי הכל, הן קרובות משפחה של החולדות) הן השכילו להסתגל לתנאי החיים בארץ, ומאז הפכו כאן לחיית טבע לכל דבר.
כל כך התרבו החיות הצנועות והחששניות הללו, עד שמדי פעם פורצת תגרה בינן לבין חיות בית שנקרות בדרכן. לפני ארבע שנים דווח על נוטריה שתקפה כלבת רוטווילר מעורבת בפארק הירקון, וגרמה לה חתכים בכל הגוף, עד כדי כך שנזקקה לתפרים.
אישה שהייתה עדה למקרה סיפרה שהכלבים שיחקו סביב האגם הקטן בפארק, כאשר לפתע יצאה משם נוטריה מבוהלת ותקפה את הכלבה בחמת זעם. ככל הנראה חשה הנוטריה שהכלבה מאיימת על גוריה, ששכנו בקן שנבנה בתוך צמחיית גדות הנחל, והחליטה לצאת למלחמה, למרות הפציפיזם הזורם בעורקיה.
כל אנשי המקצוע ששמעו אז על המקרה, טענו שמעולם לא ראו נוטריה מעיזה לתקוף כלב, אך אני יכול להעיד מניסיוני האישי, שרק לפני כחודשיים ראיתי נוטריה זכר בשם צ'ארלי, נושך בחוזקה את עכוזה של כלבה הגרה עמו בפינת חי של אחד מבתי החולים בארץ. עובדי פינת החי סיפרו שמזה זמן רב מקנא צ'ארלי בכלבה, שלדעתו מקבלת יותר תשומת לב ממנו. לפיכך, בכל פעם שזכתה לליטופים הוא היה מדדה לעברה ומנהל איתה מרדף. החתכים הרחבים על אחורי הכלבה היו מאוד לא נעימים למראה.
לכן, אם בטיול הבא שלכם כלבכם שועט לעבר נוטריה תמימה, הסתערו עליו ומנעו אירוע שעלול להיגמר בדמעות.
לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: