| מי אמר שצורתו של מבנה צריך שתהיה רבועה? בנייה בצורות משולשות נוטה להיתפס כחדשנית ומודרנית, אבל נבירה בעברם של עמים ומדינות מורה שלא כך הוא. שנים על גבי שנים נבנו מבנים שצורתם משולשת. מאות פירמידות פזורות ברחבי מצרים, והמפורסמות שבהן הן אלה שבגיזה. בסיס הפירמידה הוא משטח רבוע ועליו הונחו משטחים רבועים נוספים ליצירת קומות. כל משטח שנוסף קטן מקודמו, וכך נוצר המראה של צורת משולש. הפירמידות המצריות הן בעצם קברים שנועדו לשמר עצמות של מנהיגים ושליטים. הן ניחנות במערכת של מעברים וחדרים פנימיים, המקושרים זה עם זה בתחכום רב. המשולש שהמצרים ניסו לרצות באמצעותו את מלכיהם היה נקודת מוצא תכנונית לבנייה המודרנית, לצד מבנים נוספים מהעת העתיקה שצורתם משולשת, לדוגמה המבנים המשולשים בקמבודיה. בין אלה בולטים המבנים באנגקור תום (Angkor Thom), שנבנו כסמל לסימטריה של העולם ולאיזון מושלם ביחסים הנדסיים. ממבנה מרכזי משולש יוצאים מבנים חרוטיים רמי קומה. לכל אבן ועיטור בהם יש משמעות פולחנית, ועל קירותיהם מגולפים סיפורים על שושלות המלוכה. הדרך לגן עדן עוד דוגמה מוכרת לשימוש במשולשים במזרח הרחוק היא הפגודות, שהמשולש הוא בסיס צורתן, והפירמידות שתכליתן פילוסופית וקוסמית. כאן מתייחסים למלכים כאל מייצגים אנושיים של כוחות היקום שנשמתם עוברת לגן עדן לאחר מותם. חכמי מזרח קדמונים קבעו כי היקום נוצר מהר גדול שבקצהו גן עדן. מאחר ששליטים דומו להרים רמים, הוקמו פירמידות גבוהות כדי לאפשר לנשמה להגיע לגן עדן. הבסיס שלהן היה משולש. בג'ונגלים של אמריקה המרכזית,
במקסיקו ובגואטמלה מצויות מאות פירמידות שבנו בני המאיה כמקדשים לאלים שלהם (כמו אל הגשם ואל השמש) וכדי להקל על הכוהנים בקיום טקסים. המאיה פיתחו מערכות חישוב מורכבות והסתייעו בהן בבנייה. בעוד במצרים השתמשו באבני חול (משקלה של כל אחת כעשרים טונה), באמריקה המרכזית השתמשו באבני בזלת, ללא כלי מתכת או בהמות משא. פירמידת השמש בטֵיאוֹטיהוּאַקאן (Teotihuac´an) שבמקסיקו נחשבת השלישית בגודלה בעולם. בסיסה הוא משולש, ו־250 מדרגות מובילות אל פסגתה. הפירמידות שימשו מקדש ומקום קבורה. בני המאיה האמינו בארבע רוחות שמים, והן היו נקודות מוצא לקו הנדסי שנמתח מכל פאה של המבנה אל נקודה מקשרת במרחב היוצרת את צורת הפירמידה. הר קוסמי מודרני
אחד ממגדלי עזריאלי בתל אביב הוא משולש. בקומת המרפסת אפשר לראות תקרה שקופה של פרופילי מתכת שנתונה בהם זכוכית שמורכבת מכמה משולשים. סוג תקרה זה נקרא פירמידה מודרנית (או סקאי לייט בז'רגון המקצועי), הוא מבוסס על המשולש המסורתי ואפשר לבנותו בצורות שונות, ממשולש אחד או מכמה. לזכוכית יש אטימות גבוהה, וצורתה גורמת לשבירת קרני השמש וסינון הקרינה שחודרת פנימה. פירמידת זכוכית משמשת מבנים פרטיים וציבוריים כאחד. מוזיאון הלובר בפריז, למשל, מתהדר בפירמידה בגובה ארבע קומות, שיש המגדירים את סגנון בנייתה מזרחי־אסייתי. מתכנן המבנה, יאו מינג פיי, אדריכל אמריקאי ממוצא סיני, ראה בחזונו פירמידת זכוכית שתשמש כניסה ללובר ולצדה מבנים משולשים נוספים מזכוכית, שיעבירו אור למבנה. פיי דימה את יצירתו זו להר קוסמי מודרני. מגדל אייפל, שנבנה בסוף המאה ה־19, הוא עוד דוגמה פריזאית לצורה משולשת. בניית המגדל כמשולש הבטיחה את חוזקו. ארבע סבכות פלדה המשמשות רגליים יוצאות מהקרקע באלכסון כלפי מעלה, מתלכדות ליחידה אחת וסופגות ומאזנות את הכוח האופקי המופעל עליהן. ונסיים בפנג שווי. על פי התורה הסינית העתיקה, שמקובלת היום בבנייה בארץ, הצורה המשולשת של פירמידה הפוכה מסמלת את אחד מחמשת יסודות החיים: האש. אז מי אמר שצורתו של בניין צריך שתהיה רבועה? |
משולש הזהב – על מבנים משולשים
מהפירמידות במצרים ועד מגדלי עזריאלי - קווים לדמותו של המבנה המשולש |
Array
(
)