כאשר אור השחר הראשון נגע במימי אגם אטיטלן השקטים, משפחתנו יצאה למסע חיפוש אחר אחת הציפורים היפות והקשות ביותר למציאה בעולם – הקצאל, הציפור הלאומית של גואטמלה. ציפור מופלאה זו, הנדירה ביופייה, כבשה לבבות מאז ימי המאיה הקדומים ונחשבת כה חשובה, עד ששמה משמש כשם המטבע הרשמי של המדינה – הקצאל.
לקריאה נוספת:
ההרפתקה שלנו החלה בשעה 5:30 בבוקר, כאשר סירה הגיעה לרציף הקרוב למקום הלינה שלנו, Casa Valdres, בסנטה קרוז, אחד הכפרים השוכנים לצידו של האגם. בהדרכת Voltan Adventures, חברת טיולים שמתמחה בתיירות סביבתית, ובהובלת איזיאס ח. סוליז (Isaias’s J. Solíz), מדריך מקומי בעל רקע באורניתולוגיה, יצאנו למסע צפיית ציפורים מותאם אישית ביערות העננים על מדרונות הר הגעש סנטיאגו. עם ציוד צילום בידינו – עדשת טלה-פוטו 100-400 מ"מ, טלסקופ וזוג משקפת – התכוננו למסע מלא בגילויים ואתגרים.
הקצאל. ציפור מופלאה זו כבשה לבבות מאז ימי המאיה הקדומים
כשהגענו לרציפים הצבעוניים של סנטיאגו אטיטלן, העיר רק החלה להתעורר: נשים נשאו כביסה אל האגם, רוכלים הקימו את דוכניהם, וילדים יצאו לבית הספר. משם, עלינו לתא האחורי של טנדר, נאחזים במעקה הברזל בעודנו מטפסים גבוה יותר אל ההרים המכוסים ערפל. אוויר הבוקר הקריר נשא עמו את ריח האדמה הרטובה והצמחייה – שינוי מרענן מהשמש הטרופית שעתידה להגיע מאוחר יותר.
כשהגענו לרציפים הצבעוניים של סנטיאגו אטיטלן, העיר רק החלה להתעורר
בנקודת ההתחלה של הטיול, עטינו על עצמנו שכבות נוספות ונכנסנו אל תוך יער העננים הירוק העמוק. כל צעד הרגיש כאילו אנו חלק מהמופע הטבעי – קולות שירת הציפורים הייחודיים מילאו את החופה הצפופה, בעוד העלים המכוסים טל נצנצו בעדינות באור הבוקר. החוקרים הצעירים שלנו, לביא (בן תשע) ועיטם (בן שש), התרגשו מהצמחים הענקיים בג'ונגל; חלק מהעלים היו כה גדולים עד שנראו כאילו הם לקוחים מעולם פרה-היסטורי, והזכירו לנו סצנות מ"פארק היורה".
החוקרים הצעירים שלנו התרגשו מהצמחים הענקיים בג'ונגל
במהלך הדרך, הציג בפנינו איזיאס את צמח ה'מישן' (mashan) – צמח עתיק מתרבות המאיה, שסיביו החזקים שימשו בעבר לאריזות טבעיות, בניגוד לפלסטיק התעשייתי המזיק כל כך לכדור הארץ כיום. המקומיים עדיין משתמשים במישן לעטיפת טמאלס (מאכל מסורתי מאמריקה המרכזית של בצק ממולא בבשר, גבינות, או ירקות) ודגנים, דוגמה חיה למסורות בנות-קיימא שעברו מדור לדור. ההתבוננות בשיטות האגרו-יערניות (Agroforesting) בפארק הלאומי הזכירה לנו את האיזון העדין שבין שמירת הטבע לבין חיי היומיום.
כל צעד הרגיש כאילו אנו חלק מהמופע הטבעי – קולות שירת הציפורים הייחודיים מילאו את החופה הצפופה, בעוד העלים המכוסים טל נצנצו בעדינות באור הבוקר
לאחר טיול מאתגר אך מתגמל, הגענו לנקודת תצפית מושלמת – עץ בודד הניצב איתן על רקע הערפל. סבלנותנו תוגמלה במהרה. על אחד הענפים הופיע קצאל זכר, כשנוצותיו הירוקות הבהירות זורחות באור הבוקר הזהוב. חזהו האדום בלט על רקע הירק השופע, ונוצות זנבו הארוכות והזורמות – מהארוכות ביותר בעולם הציפורים – התנועעו בחן ברוח. המראה היה בלתי נשכח.
בזהירות, כשהתמקמנו על הקרקע התלולה, הנצחנו את הרגע במצלמותינו. בדיוק כשנהנינו מהתגלית, זכינו לראות טוקאן ירוק נדיר על אותו ענף. על אך שהמחזה נשקף לעינינו רק להרף עין, הוא היה מרהיב.
חזהו האדום בלט על רקע הירק השופע, ונוצות זנבו הארוכות והזורמות – מהארוכות ביותר בעולם הציפורים – התנועעו בחן ברוח
בעודנו מתפעלים מהקצאל, הסביר לנו איזיאס את חשיבותה העתיקה של הציפור. בני המאיה ראו בה שליח קדוש של האלים, ומעופה סימל את הקשר בין השמיים לארץ. הקצאל, המכונה "שליחו של קוקולקן", נקשר לאל הנחש המעוטר בנוצות, קצלקואטל (Quetzalcoatl). האמונה הייתה שהקצאלים אינם מסוגלים לחיות בשבי, ובכך הם מייצגים את רוח החירות האמיתית – אמונה הנושאת עדיין משמעות עמוקה בגואטמלה.
יצאנו למסע ביערות העננים במורדות הר הגעש סנטיאגו
הרפתקתנו הסתיימה בחזרה בסנטיאגו, שם נהנינו מקפה טרי ומוקה בבית קפה קסום על שפת האגם, לפני שעלינו על הסירה בדרכנו הביתה. עם לבבות מלאים בהתפעלות וכרטיסי זיכרון גדושים בצילומים בלתי נשכחים, שבנו בידיעה כי לא רק שראינו ציפור, אלא גם אגדה חיה המייצגת את רוח גואטמלה הפראית.