מספר צעדי ריצה מהירים מול הרוח הבאה מהים הספיקו כדי לנפח את המצנח הצבעוני בטפיחה רועמת, ולהרימו אל האוויר. עמדתי בשפת מצוק הכורכר,, ובעזרת ידיות הניהוג כיוונתי את המצנח כך שיעמוד בדיוק מעלי. הרגשתי את כוח העילוי שפעל על המצנח כשהתרוממתי קלות עם משבי הרוח. אור, שאחז היטב בריתמה, מנע מהרוח לשאת אותי. עוד משיכה בידית הניהוג, שלושה צעדים קדימה, והמראתי מעל הצוק כשלפני פרוש הים הכחול. ספורט הרחיפה במצנחים התפתח בשנים האחרונות, בעקבות ניסיונותיהם של מטפסי הרים ברחבי העולם לסגת מהפסגות בצורה נוחה, מהירה ובטוחה יותר מאשר הליכה רגלית מתישה ומסוכנת. בתחילה השתמשו במצנחים שיועדו לצניחה חופשית, וכשגילו שאינם מתאימים פותחו מצנחי הרחיפה. ספורט מצנחי הרחיפה מושך מאוד כעיסוק אתגרי. המצנח הארוז בתרמיל שוקל כחמישה ק"ג בלבד, וההכנות לצניחה אורכות דקות ספורות. תארו לעצמכם סיום של טיול במדבר יהודה ברחיפה קלה ממצוק ההעתקים לחוף ים המלח, או ירידה ממעבר הרים תלול בהרי ההימאליה ברחיפה,במקום הליכה ממושכת ומאומצת. תושבי גוש דן, שאינו משופע באתרי טבע, יכולים לעסוק ברחיפה בחוף הים, בכל מקום שבו מצוק הכורכר מתנשא מעל הים לגובה של כמה עשרות מטרים, לדוגמא: חוף הקאונטרי-קלאב בל אביב, חוף געש, או נתניה. בניגוד לצניחה ממטוס, מצנח הרחיפה נפרש על הקרקע לפני ההמראה. ריצה מול הרוח גורמת למצנח להתרומם, והצנחן הוא שקובע את רגע ההמראה. שתי ידיות ניהוג מאפשרות לו לנווט את המצנח שמאלה וימינה בקלות רבה, ואף לעצור את ההתקדמות ברגע הנחיתה. יתרונו של מצנח הרחיפה על מצנח בעל חופה עגולה הוא באפשרות השליטה בו, ויכולתו לדאות באוויר ואף "לתפוס גובה". בעוד מצנח החופה מתנגד לאוויר ונופל במהירות של כשישים מטרים בשנייה, מהירות הירידה של מצנח הרחיפה, ללא רוח, היא 1.5-2 מטרים בשנייה. בתנאים של רוח מתאימה ניתן לדאות עם המצנח זמן רב ללא איבוד גובה משמעותי ואף לטפס גבוה יותר מנקודת המוצא. מצנח הרחיפה פותח ממצנח כנף המשמש לצניחה חופשית, תוך שימת דגש על שיפור יכולת הדאיה. הוא בנוי ככנף אווירודינמית של מטוס היוצרת כוח עילוי: כיסים צרים וארוכים המחוברים זה לזה כך שפיתחם הרחב בחזית המצנח (חזית ההתקפה) וסופם המחודד והצר מאחור (שפת הזרימה). גלשן האוויר ותיק יותר בתחום הדאיה, וניחן ביכולת רחיפה טובה משל מצנח הרחיפה. הוא מטפס לגובה רב יותר ויורד במהירות קטנה יותר. עם זאת, יתרונו של המצנח ברור: הגלשן מגושם וכבד, וכדי לשאתו יש צורך ברכב ובאנשים אחדים, בעוד שמצנח קל לנשיאה, וההכנות להמראה בו נמשכות זמן קצר בלבד. יאיר שחר נחשב לחלוץ הענף בארץ, והוא הראשון שהחל להעביר קורסים לצניחת רחיפה. הוא מרכז את הקורסים למתחילים בחוף נתניה, ואף סחף את עיריית נתניה למבצע של שטח הכשרת שטח מיוחד בראש מצוק הכורכר, שיהיה מרכז ארצי ובינלאומי לדאיה ורחיפה. "זום", בית הספר לרחיפה שיאיר שחר מנהל, מכשיר חניכים גם לדאיה בגובה רב בהרי הגליל, ולדאיית רכס בזרמי אוויר עולים. גם "עגור", המועדון הישראלי לגלישה אווירית, מקיים קורסי רחיפה בסיסיים, בבת ים. ספורט הרחיפה מפותח מאד כיום בעולם. באזורים מסויימים באירופה, דוגמת הרי האלפים, ניתן לראות מצנחים רבים המרחפים בשמיים. דרך מקורית להמראה היא באמצעות גלישה בסקי עם מצנח פרוש. דרך אחרת היא באמצעות סירה או מכונית, אם כי האחרונה דורשת טכניקה מיוחדת ומיומנות רבה. בארץ הענף חדש למדי, אך הוא זוכה לאהדה רבה, והפעילים בו טוענים שתוך זמן לא רב יהפוך לפופולרי ביותר. |
שלושה צעדים לאוויר פורסם 21.6.11 |
Array
(
)