מדידה מחודשת של מערת מלח"ם, מערת מלח בהר סדום, שנחקרה כבר בשנות השמונים, העלתה כי אורכה אינו חמישה וחצי קילומטרים, כפי שחשבו, אלא מעל 10 ק"מ, מה שהופך אותה למערת המלח הארוכה בעולם.
הר סדום, בדרום ים המלח, נחקר מזה עשרות שנים והתפרסם בזכות תופעות הטבע הייחודיות הקיימות בו. בהר, העשוי כמעט כולו ממלח, מוכרות כיום כ-150 מערות היורדות למעמקי סלע המלח. המערות נחקרו בשנות ה-80 על ידי פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז לחקר מערות. במסגרת המחקר תועדה מערת מלח אדירה, אשר כונתה מערת מלח"ם. גילוי המערה הציג את עוצמת התופעה ברמה העולמית, שכן יתר מערות המלח שהיו מוכרות אז בעולם היו באורך של מאות מטרים בלבד. המערה איננה מוסדרת לביקורים של הציבור הרחב, כל כניסה אליה דורשת ליווי של מערן המכיר אותה.
מערת מלח"ם, המערה הארוכה ביותר בעולם | צילום אנטון ציקישב
ב-2006 פורסם כי באיראן נמצאה מערכה ארוכה יותר, מערת N3, שאורכה כ-6.5 ק"מ. אולם מדידה מחודשת של המערה הישראלית, שנערכה בשנתיים האחרונות על ידי חוקרים מהארץ והעולם, הביאה לתוצאה החדשה והמרשימה: האורך המצטבר של מערת מלח"ם הוא כ-10 ק"מ, ועדיין ישנם חלקים שטרם מופו.
פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, שמוביל את מחקר מערות המלח מזה ארבעה עשורים אמר: "המיפוי שביצענו בשבוע שעבר על ידי משלחת בינלאומית גרם לכולנו לפרץ של שמחה. באמצעות הכלים שנמצאים ברשותנו הצלחנו להבין שהמערה הזאת היא מערת המלח הגדולה ביותר בעולם, ושהיא עוקפת בענק את המערה הארוכה ביותר שתועדה עד כה ונמצאה באיראן, שאורכה הוא מעל שישה ק"מ. בניגוד לבדיקות שביצענו בעבר, הפעם מדובר במיפוי מלא ומקיף של המערה".
מנהלי הפרויקט: "בניגוד לבדיקות שביצענו בעבר, הפעם מדובר במיפוי מלא ומקיף של המערה" | צילום אנטון ציקישב
באשר לשיטות המדידה החדשות, פרופ' פרומקין מספר כי "לפני 30 שנה עבדנו עם סרטי מדידה, מצפן וקלינומטר. היום צוותי המיפוי עובדים עם מד טווח לייזר שמשדר ישירות לטאבלט. הדבר מאפשר עבודה מדויקת יותר שמציגה נאמנה את עוצמת התופעה. פתחים קשי גישה המובילים למפלסים עליונים לא נבדקו על ידנו באופן מלא עד עכשיו, ובדיקתם במסגרת העבודה הנוכחית הובילה לחלקים שלא היו מוכרים קודם לכן. הצגת המבנה המלא של המערה תורם להבנה נאמנה של עוצמת התופעה". לדברי פרופ' פרומקין, גילה של מערה כ-7,000 שנה. הוא מוסיף כי קצב התפתחות המחילות בסלע המלח הוא המהיר ביותר בגלל מסיסות המלח.
בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית ומערן במרכז לחקר מערות, שהוביל את המיפוי המחודש, מוסיף כי "מערות המלח בישראל הן תופעה בקנה מידה עולמי. בכל מפגש עם מערנים בחו"ל ההתלהבות פורצת עם הצגת מערות המלח. זו תופעה ייחודית עם תפוצה עולמית מוגבלת, כאשר אצלנו בישראל נמצאות רוב מערות המלח בעולם והנחקרות ביותר. בחינה מחודשת של מערת המלח"ם הייתה מתבקשת על מנת להציג את ממדיה המלאים ביחס למקבילות עולמיות. מסתבר שלישראל יש מקום של כבוד על הפודיום העולמי".
שיטות מדידה חדישות הוכיחו כי מערת מלח"ם ארוכה בהרבה ממה שחשבו בעבר | צילום: רוסלן פאול
המדידה המחודשת של המערה הישראלית בוצעה על ידי חוקרים מהארץ והעולם – מהמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, מועדון שוחרי המערות (Israel Cave Explorers Club), ומועדון המערות ובית הספר "סופיה" בבולגריה, לצד צוות בינלאומי הכולל חוקרי מערות מבולגריה, צרפת, בריטניה, קרואטיה, רומניה וצ'כיה. העבודה המשותפת, שנתמכה על ידי הפדרציה האירופאית למערנות (European speleological federation) והפדרציה הבולגרית למערנות, ואף על ידי משרד הנוער והספורט הבולגרי וקבוצות נוספות. "על מנת לעבוד בדייקנות, בחנו כל מפלס וכל מחילה. המערה היא עם מספר סעיפים, שלכל אחד מהם מפלסים וקומות, ביניהם מחברים פירים אנכיים. ממש לא מקום ללכת בו לאיבוד".
קצב התפתחות המחילות בסלע מלח מהיר ביותר בגלל מסיסות המלח | צילום: רוסלן פאול
יואב נגב, ממובילי הפרויקט ומוביל מועדון שוחרי המערות מספר כי הפרויקט התחיל בהתקשרות עם מועדות המערות של סופיה. "המערנים הבולגרים הביעו נכונות לשיתוף פעולה בפרויקט בישראל והיה ברור שמערת מלח"ם תהיה הפרויקט המרכזי שלהם. אין לנו בארץ מערה כמוה שמתאימה לעבודה במסגרת של משלחות ושיתופי פעולה בינלאומיים, הן מבחינת גודל המערה והן מבחינת העוצמה של תופעת הטבע. בסך הכל השתתפו בפרויקט כ-50 מערנים, מחציתם ישראלים ומחציתם זרים. כולם חוזרים הביתה בתחושה מיוחדת. לא כל יום קובעים שיא עולמי חדש".