יופייה של ארץ ישראל אינו ניכר רק מעל פני האדמה. מתברר שמתחת לפני האדמה מסתירה ארצנו עולם עשיר ביותר של נופים מופלאים. בישראל מתגלות מערות כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית, כל אימת שמכשירים שטחים לבנייה או בסקרים רשמיים של אתרים ה"חשודים" בפעילות קרסטית מרובה כמו ברכס פקיעין או ברכס החרמון, ובעת האחרונה גם סביב בניית קו התפר הארוך שלאורך דרום מערב השומרון, לאחר שבולדוזרים ענקיים החלו לנגוס בהרים הגירניים שלאורך מסלולה של גדר ההפרדה וחשפו עשרות מערות נטיפים שהיו חבויות במשך אלפי שנים. בכמה מקרים ביקשו רשויות הטבע מהקבלנים ומהמתכננים להזיז את תוואי הגדר בכמה מטרים, ולעתים אף נענו. בקשתם באה מתוך ההכרה בכך שיום יבוא והדורות הבאים משני צדי הגדר ישכילו להפוך אותן למערות מטוילות ומתוירות. אין דבר שמלהיב חוקר מערות יותר מאשר להיות מוזעק פתאום למערת נטיפים שזה עתה נחשפה, לקשור חבל לבולדוזר שמפעילו הנבוך מושבת, לשלשל את החבל ללוע האפל של המערה שזה עתה זכתה להיחשף לאור יום ולגלוש בהתרגשות רבה למעמקי המערה, להתפעם מיפי הנטיפים והזקיפים הרעננים שעין אדם לא שזפתם, למפות אותה בשקדנות ולצרף עוד מערה יפהפייה למאגר המערות הרבות של ארץ ישראל. תמונותיה של אחת מהן, המתפרסמות כאן לראשונה, יעידו עד כמה ראויות המערות האלה להיפתח לביקורים של קהל שוחר נוף וטבע. מערת נטיפי המלח הגדולה בעולם
התגלית החשובה ביותר של מלח"ם היתה ללא ספק מערת מלח"ם שבהר סדום. במהלך סקר ראשוני שנעשה בהר סדום זכה מרכז הסקר עמוס פרומקין לגלות בסופה של אחת המחילות חלל תת־קרקעי ענקי ובו שפע של נטיפים וזקיפים עשויים מלח טהור. המערה נמצאה שלמה, בלי כל נזקים, ויש בה מגוון מרהיב של תופעות טבע שנגרמו מהמסת המלח על ידי זרימות שיטפוניות שחדרו למעמקי בטן ההר. המערה – שנחקרה, מופתה ושורטטה על כל ממצאיה הנופיים המגוונים – היא מערת נטיפי המלח הגדולה מסוגה בעולם, וייחודה בשלל הנטיפים, הזקיפים וצורות הפרחים, האלמוגים והמקרונים הדקים שהמלח הוא מרכיבם הבלעדי. מערה זו, שבכל מקום אחר בעולם היתה זוכה להכשרה לביקורים של הקהל הרחב, סגורה עד היום מפני מבקרים מסיבות שונות, ובראשן הסיבה הבטיחותית. מערות מסתור מתחת לצימר עולם תת־קרקעי זה משך אליו גם את האוכלוסייה הקדומה של ארץ ישראל, וכמה מן המערות הללו שימשו למגורים ולמסתור מפגעי מזג אוויר וחיות טרף. מערות אחרות הורחבו או נחצבו בידי אדם ושימשו למסתור ולמקלט גם בתקופת ההתנחלות (גדעון בספר שופטים) וגם בתקופת המרידות ברומאים (המרד הגדול ומרד בר כוכבא).
מאות מערות טבעיות במדבר יהודה ובשפלת יהודה וכמה מאות מערות טבעיות בגליל שימשו למסתור ולמפלט. רוב המערות בשפלת יהודה, שהוכשרו מראש לשמש מסתור לאוכלוסייה היהודית המורדת ברומאים במרד הידוע כמרד בר־כוכבא, נחצבו בסלע הקירטון הרך המאפיין את האזור, המאפשר לחצוב בו מחילות ארוכות ומפותלות במהירות גבוהה יחסית. אחת ממערות המסתור היפות מהתקופה ההיא נתגלתה באזור המושב אמציה. המקום הוכשר למבקרים, והזחילה במחילות אפשרה לחוות את התחושה שחוו המורדים היהודים בימי מרד בר־כוכבא. לאתר לא היתה עדנה, וכיום המקום סגור ומצפה ליזם שיפעיל אותו. מערות מסתור נוספות נתגלו גם בגליל, ואף כי עדיין לא ידוע בוודאות שגם הן מיוחסות למרד בר־כוכבא, הרי שמדובר במערות מסתור מרשימות הן בהיקפן והן בדרך שבה הן תורמות להרחבת המחקר. אחת מהן היא מערכת המסתור המסועפת והמורכבת שנתגלתה בקרבת הכפר הבדואי רומת אלהיב. מערכת זו, שנחפרה בתחכום רב, חודרת דרך בורות מים תמימים למראה. יש בה חדרונים חצובים שבהם אפשר לשבת בנוחות יחסית. לאורך המחילות, במרחקים כמעט שווים, חצובות שקערוריות שבהן נתחבו נרות שמן להארת הדרך. אורך המחילות המתפתלות מגיע לכמאה מטרים. מערכות של מערות מסתור כאלה נתגלו בשנים האחרונות מתחת לעשרות בתים פרטיים ברחבי הגליל העליון והגליל התחתון. בשנים האחרונות התגלה בגליל דגם מרתק יותר של מערות מסתור. מערות מסוג זה, ששימשו למקלט, נתגלו במקומות שכדי להגיע אליהם נדרשו תעוזה, אומץ לב ותחכום רב, וכאז גם היום, אפשר להגיע אליהן רק בגלישת מצוקים (סנפלינג). בשנים האחרונות נתגלו (גם על ידי כותב שורות אלה) ברחבי הגליל מצוקים תלולים המלאים במערות קרסטיות שנראות לצופה בהן כתלויות על פי התהום. כל המערות הוכשרו למגורים ונחצבו בהן חדרים, בורות מים ומחילות חיבור בין מפלס למפלס.ההיסטוריון יוסף בן־מתתיהו מתאר את הכשרתם של אתרים אלה כמקלטים ליהודים בתקופות שבהן מרדו בהורדוס המלך ובזמן המרד הגדול ברומאים.
סלע עכברה על שלל מערותיו עורר את דמיונם של יהודים רבים בתקופת ימי הביניים. סיפוריהם של נוסעים יהודים במאה ה־16 ובמאה ה־18 כורכים את מערות עכברה עם מקום המסתור של אוצרות בית המקדש. אחד המטיילים אף סיפר שנפוליאון בונפרטה שלח משלחת לחפור בהן כדי למצוא את אוצרות המקדש. ברחבי הגליל נמצאו מערות נטיפים וזקיפים למכביר; כמות המשקעים, המסלע הגירני ותלילות ההרים שימשו תשתית טובה ליצירתן של המערות. רכס פקיעין, רכס הרי מירון והר חרמון משופעים שלושתם בתהליכים קרסטיים ענפים שתוצאותיהם ניכרות ברחבי האזורים הללו: מערת פער הארוכה באזור סאסא והעמק הקרסטי שמסביבה (מכונה בשם דולינה), הקמינים הקרסטיים היורדים אל בטן האדמה ברכס הרי מירון ושפע מערות הנטיפים המרהיבות שבמעמקיו של החרמון, כל אלה משמשים כר נרחב למחקר ולגילויים חדשים. מחקר מערות הגליל לסוגיהן בעיצומו, ועדיין רב הנסתר על הנגלה. שיא ישראלי בחדירה לעומק עוד על מערות בהר סדום תוכלו לקרוא בכתבה הבאה:
על מערות באזור שפלת יהודה תוכלו לקרוא בכתבה הבאה:
|
מערות בישראל: סודות חבויים היטב
כמה מאתרי התיירות המרתקים ביותר של ישראל, מהחרמון ועד הנגב, נמצאים בכלל מתחת לפני האדמה. אחדות מהמערות המופלאות האלה נוצרו בידי הטבע, אחרות בידי אדם, ורבות מהן עדיין סגורות בפני הציבור הרחב. מסע מרתק אל בטן האדמה |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1873
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2763
[filter] => raw
[term_order] => 0
))