תפריט עמוד

מערות בישראל: סודות חבויים היטב

שתפו:

כמה מאתרי התיירות המרתקים ביותר של ישראל, מהחרמון ועד הנגב, נמצאים בכלל מתחת לפני האדמה. אחדות מהמערות המופלאות האלה נוצרו בידי הטבע, אחרות בידי אדם, ורבות מהן עדיין סגורות בפני הציבור הרחב. מסע מרתק אל בטן האדמה

פורסם 8.2.11

יופייה של ארץ ישראל אינו ניכר רק מעל פני האדמה. מתברר שמתחת לפני האדמה מסתירה ארצנו עולם עשיר ביותר של נופים מופלאים. בישראל מתגלות מערות כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית, כל אימת שמכשירים שטחים לבנייה או בסקרים רשמיים של אתרים ה"חשודים" בפעילות קרסטית מרובה כמו ברכס פקיעין או ברכס החרמון, ובעת האחרונה גם סביב בניית קו התפר הארוך שלאורך דרום מערב השומרון, לאחר שבולדוזרים ענקיים החלו לנגוס בהרים הגירניים שלאורך מסלולה של גדר ההפרדה וחשפו עשרות מערות נטיפים שהיו חבויות במשך אלפי שנים. בכמה מקרים ביקשו רשויות הטבע מהקבלנים ומהמתכננים להזיז את תוואי הגדר בכמה מטרים, ולעתים אף נענו. בקשתם באה מתוך ההכרה בכך שיום יבוא והדורות הבאים משני צדי הגדר ישכילו להפוך אותן למערות מטוילות ומתוירות.

אין דבר שמלהיב חוקר מערות יותר מאשר להיות מוזעק פתאום למערת נטיפים שזה עתה נחשפה, לקשור חבל לבולדוזר שמפעילו הנבוך מושבת, לשלשל את החבל ללוע האפל של המערה שזה עתה זכתה להיחשף לאור יום ולגלוש בהתרגשות רבה למעמקי המערה, להתפעם מיפי הנטיפים והזקיפים הרעננים שעין אדם לא שזפתם, למפות אותה בשקדנות ולצרף עוד מערה יפהפייה למאגר המערות הרבות של ארץ ישראל. תמונותיה של אחת מהן, המתפרסמות כאן לראשונה, יעידו עד כמה ראויות המערות האלה להיפתח לביקורים של קהל שוחר נוף וטבע.

מערת נטיפי המלח הגדולה בעולם
גילוין וחקירתן של מערות (ספלאולוגיה) ידועים ברחבי העולם ומשמשים כר נרחב הן למחקר והן לתיירות כבר יותר מ־150 שנה. בארץ ישראל מוכרת לנו התופעה הזאת באופן רשמי רק כ-30 שנה, מאז הוקם המרכז לחקר מערות (מלח"ם), המסונף היום למחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות החמישים של המאה הקודמת נתגלו במדבר יהודה מערות ששמרו במשך אלפיים שנה על אוצרותיו הרוחניים של עם ישראל: מגילות התנ"ך, כתביה של כת יהודית מסתורית, אגרות בר־כוכבא ומסמכים שונים ומגוונים. ממצאים אלה לא רק פתחו פתח למחקר היסטורי וארכיאולוגי מגוון שנמשך עד עצם היום הזה, אלא אף עוררו עניין במבנה המערות ובדרך היווצרותן. בשנות השבעים התרחב המחקר, שעה שדור חדש של חוקרים החל לחשוף את מאות מערכות המסתור שנתגלו בשפלת יהודה ויוחסו לתקופת מרד בר־כוכבא, ומתחילת שנות השמונים כבר התגבש המרכז לחקר מערות (מלח"ם), ששם לעצמו למטרה לגלות ולתעד את מצאי המערות שבארץ ישראל.

מערת מלח"ם בהר סדום. מגוון מרהיב של תופעות טבע שנגרמו מהמסת המלח

התגלית החשובה ביותר של מלח"ם היתה ללא ספק מערת מלח"ם שבהר סדום. במהלך סקר ראשוני שנעשה בהר סדום זכה מרכז הסקר עמוס פרומקין לגלות בסופה של אחת המחילות חלל תת־קרקעי ענקי ובו שפע של נטיפים וזקיפים עשויים מלח טהור. המערה נמצאה שלמה, בלי כל נזקים, ויש בה מגוון מרהיב של תופעות טבע שנגרמו מהמסת המלח על ידי זרימות שיטפוניות שחדרו למעמקי בטן ההר. המערה – שנחקרה, מופתה ושורטטה על כל ממצאיה הנופיים המגוונים – היא מערת נטיפי המלח הגדולה מסוגה בעולם, וייחודה בשלל הנטיפים, הזקיפים וצורות הפרחים, האלמוגים והמקרונים הדקים שהמלח הוא מרכיבם הבלעדי. מערה זו, שבכל מקום אחר בעולם היתה זוכה להכשרה לביקורים של הקהל הרחב, סגורה עד היום מפני מבקרים מסיבות שונות, ובראשן הסיבה הבטיחותית.

מערות מסתור מתחת לצימר
העולם הקרסטי התת־קרקעי של ארץ ישראל מחביא במעמקיו עולם ומלואו של נופי טבע בראשיתיים מהיפים בעולם: מערות נטיפים וזקיפים, בורות אנכיים, מחילות מסועפות ואולמות ענקיים שנוצרו בתהליכי המסה שבהם טיפות מים באו במגע עם סלעי גיר ויצרו חומצה שתקפה את הסלע והותירה בו את רישומה בצורות מרהיבות עין. במהלך השנים נחשפו בישראל אלפי מערות מסוגים שונים. אפשר למיין אותן לשלוש קבוצות עיקריות: מערות קרסטיות, מערות מסתור ומפלט ומערות טבעיות או חצובות.

עולם תת־קרקעי זה משך אליו גם את האוכלוסייה הקדומה של ארץ ישראל, וכמה מן המערות הללו שימשו למגורים ולמסתור מפגעי מזג אוויר וחיות טרף. מערות אחרות הורחבו או נחצבו בידי אדם ושימשו למסתור ולמקלט גם בתקופת ההתנחלות (גדעון בספר שופטים) וגם בתקופת המרידות ברומאים (המרד הגדול ומרד בר כוכבא).


מערת נטיפים שנחשפה בעת עבודות על גדר ההפרדה. מערות נטיפים רבות שהתגלו בארת עדיין סגורות לקהל הרחב

מאות מערות טבעיות במדבר יהודה ובשפלת יהודה וכמה מאות מערות טבעיות בגליל שימשו למסתור ולמפלט. רוב המערות בשפלת יהודה, שהוכשרו מראש לשמש מסתור לאוכלוסייה היהודית המורדת ברומאים במרד הידוע כמרד בר־כוכבא, נחצבו בסלע הקירטון הרך המאפיין את האזור, המאפשר לחצוב בו מחילות ארוכות ומפותלות במהירות גבוהה יחסית. אחת ממערות המסתור היפות מהתקופה ההיא נתגלתה באזור המושב אמציה. המקום הוכשר למבקרים, והזחילה במחילות אפשרה לחוות את התחושה שחוו המורדים היהודים בימי מרד בר־כוכבא. לאתר לא היתה עדנה, וכיום המקום סגור ומצפה ליזם שיפעיל אותו.

מערות מסתור נוספות נתגלו גם בגליל, ואף כי עדיין לא ידוע בוודאות שגם הן מיוחסות למרד בר־כוכבא, הרי שמדובר במערות מסתור מרשימות הן בהיקפן והן בדרך שבה הן תורמות להרחבת המחקר. אחת מהן היא מערכת המסתור המסועפת והמורכבת שנתגלתה בקרבת הכפר הבדואי רומת אלהיב. מערכת זו, שנחפרה בתחכום רב, חודרת דרך בורות מים תמימים למראה. יש בה חדרונים חצובים שבהם אפשר לשבת בנוחות יחסית. לאורך המחילות, במרחקים כמעט שווים, חצובות שקערוריות שבהן נתחבו נרות שמן להארת הדרך. אורך המחילות המתפתלות מגיע לכמאה מטרים. מערכות של מערות מסתור כאלה נתגלו בשנים האחרונות מתחת לעשרות בתים פרטיים ברחבי הגליל העליון והגליל התחתון.

בשנים האחרונות התגלה בגליל דגם מרתק יותר של מערות מסתור. מערות מסוג זה, ששימשו למקלט, נתגלו במקומות שכדי להגיע אליהם נדרשו תעוזה, אומץ לב ותחכום רב, וכאז גם היום, אפשר להגיע אליהן רק בגלישת מצוקים (סנפלינג). בשנים האחרונות נתגלו (גם על ידי כותב שורות אלה) ברחבי הגליל מצוקים תלולים המלאים במערות קרסטיות שנראות לצופה בהן כתלויות על פי התהום. כל המערות הוכשרו למגורים ונחצבו בהן חדרים, בורות מים ומחילות חיבור בין מפלס למפלס.ההיסטוריון יוסף בן־מתתיהו מתאר את הכשרתם של אתרים אלה כמקלטים ליהודים בתקופות שבהן מרדו בהורדוס המלך ובזמן המרד הגדול ברומאים.

סלע עכברה, מהאתרים המרתקים ביותר בגליל


יורדים אל בור השטן
אחד האתרים המרתקים ביותר בגליל והגבוה בצוקיו (יותר מ־130 מטרים) הוא סלע עכברה, כיום שמורת טבע, שביותר מ־150 מערותיו מקננים נשרים ובעלי כנף אחרים. סקרים מועטים נעשו במערותיו של הצוק, ובמהלכם זכיתי לאישור גלישה חד־פעמי לסדרת מערות. סקרים חטופים אלה חשפו תמונה מרשימה של עבודות חציבה והכשרה למגורים ולשיטות לאיגום מים בתוך המערות. הממצאים תאמו את עדויות יוסף בן־מתתיהו, שבהיותו מפקד הגליל ערב המרד ברומאים ביצר את "סלע עכברה" (כך במקור) והכשיר את מערות ארבל למקלט מפני הרומאים בימי המרד הגדול בשנים 66־70 לספירה ("תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים", ספר ב', פרק כ', ו').

סלע עכברה על שלל מערותיו עורר את דמיונם של יהודים רבים בתקופת ימי הביניים. סיפוריהם של נוסעים יהודים במאה ה־16 ובמאה ה־18 כורכים את מערות עכברה עם מקום המסתור של אוצרות בית המקדש. אחד המטיילים אף סיפר שנפוליאון בונפרטה שלח משלחת לחפור בהן כדי למצוא את אוצרות המקדש.

ברחבי הגליל נמצאו מערות נטיפים וזקיפים למכביר; כמות המשקעים, המסלע הגירני ותלילות ההרים שימשו תשתית טובה ליצירתן של המערות. רכס פקיעין, רכס הרי מירון והר חרמון משופעים שלושתם בתהליכים קרסטיים ענפים שתוצאותיהם ניכרות ברחבי האזורים הללו: מערת פער הארוכה באזור סאסא והעמק הקרסטי שמסביבה (מכונה בשם דולינה), הקמינים הקרסטיים היורדים אל בטן האדמה ברכס הרי מירון ושפע מערות הנטיפים המרהיבות שבמעמקיו של החרמון, כל אלה משמשים כר נרחב למחקר ולגילויים חדשים. מחקר מערות הגליל לסוגיהן בעיצומו, ועדיין רב הנסתר על הנגלה.

שיא ישראלי בחדירה לעומק
סיפור גילויה ומחקרה של המערה הנחשבת לעמוקה במערות ישראל משמש סימן דרך מרתק בייחודו של הגליל: מדובר בבור ענקי שקוטרו כחמישה מטרים, הנמצא בלב שמורת הר מירון. השמות "ההוטה של הג'רמק" (משמעות המילה "הוטה" בערבית היא "לווייתן", ועם קצת דמיון אמנם אפשר לדמות את הבור ללוע של לווייתן) ו"ביר אל שיטן" ("בור השטן") נישאים בפיהם של הדרוזים מבית ג'אן כמקור לסיפורים מסמרי שיער ששימשו חלק מהאתוס הדרוזי של זקני הכפר: אל תוכו של הלוע האפל והפעור של הלווייתן הושלכה יחידת חיל משמר תורכית, וחייליה נבלעו בבור האפל לנצח. חליל רועים שנשמט פעם לתוך ההוטה יצא כעבור זמן מה במעיין הכפר פקיעין.

ההוטה עוררה את הסקרנות הישראלית, ובשנת 1963 נעשה הניסיון הראשון לרדת למעמקיה על ידי חוג חובבי מערות שזכו לעזרת צה"ל בציוד ובטכניקה: גלגלת נמתחה מעל לפתח ההוטה להורדת אחד מאנשי החוג, ומסוק צבאי הועמד בכוננות. ניסיון זה הביא את הגולשים לעומק של 32 מטרים בלבד. בשנת 1975 נעשה ניסיון נוסף, ובמהלכו ירדו הגולשים לעומק של שבעים מטרים, וב־1981 כבר הגיעו לעומק של 147 מטרים. באוגוסט 1984 גלש צוות מלח"ם להוטה והגיע עד לתחתיתה – בעומק של 157 מטרים.


עוד מערת נטיפים מרהיבה שנחשפה ליד גבול הצפון נמצאת למרבה המזל בתחום אחד היישובים הישראלים הסמוכים לגבול. זו רק אחת משפע מערות נטיפים שמצויות ברחבי הגליל ועדיין מצפות להכרה בערכן התיירותי המוצדק. הגיעה העת להוסיף את ישראל למפת תיירות המערות העולמית.

עוד על מערות בהר סדום תוכלו לקרוא בכתבה הבאה:

מערות הר סדום: מסע אל בטן האדמה
מערות הר סדום: מסע אל בטן האדמה

מערת המלח הארוכה ביותר בעולם נמצאת בישראל, בהר סדום. הצלם אדוארד קפרוב ארז מצלמה, לקח נשימה עמוקה וירד למעמקים. היה מפחיד, אבל שווה כל רגע

על מערות באזור שפלת יהודה תוכלו לקרוא בכתבה הבאה:

מערות בשפלת יהודה: העולמות שמתחת
מערות בשפלת יהודה: העולמות שמתחת

אלפי מערות חבויות מתחת לפני השטח בשפלה. פעם היו מאחסנים בהן מזון, לוקחים מהן אבני בנייה ולפעמים גם מסתתרים מהשלטונות. היום אפשר לסייר בהן, לטפס, לזחול ולגלות עולמות עתיקים

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מישראל

אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך)
אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך)

דריה מעוז משתפת בחופשה משפחתית מהנה באילת שחוותה ממש לאחרונה. הטיול מתחיל מהדרך – אפשר לנסוע מכביש ים המלח ולחזור דרך מצפה רמון (או ההפך). באילת בחרה המשפחה ראשית לצלול ...

עודכן 21.10.24

ד"ר דריה מעוז | צילומים: דריה מעוז

מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות
מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות

רפי קלמר ביקר בחוות האלפקות בהר הנגב ונזכר שהתאהב בהן לראשונה כבר בטיול בדרום אמריקה. 17 שנים עברו ועדיין נשארו הגעגועים ללאמות ולאלפקות, והמפגש איתן בחווה הקרובה למצפה רמון היה ...

עודכן 4.9.24

רפי קלמר | צילומים: דניאל בר וחיים רבייה

נדודים 1: איכה אמשיך לנדוד?
נדודים 1: איכה אמשיך לנדוד?

אחרי קרוב לארבע שנות 'מבוא לנדודים' בקרוואן בארץ ישראל, הבשיל בי הרצון להמשיך את המסע האישי שלי אל מרחבי העולם כולו. ארבע שנים, מאז ראשית ימי הקורונה, עפתי כמו פרפר ...

עודכן 29.8.24

רונן רז | צילומים: רונן רז

שתפו: