היה זה דווקא פארוּק, מלכה המודח של מצרים, שחזה את היום שבו ייוותרו בעולם חמישה מלכים בלבד – ארבעה בחפיסת הקלפים ומלכת בריטניה. הוא צדק, באופן חלקי. מלכת בריטניה עדיין בתמונה, אבל בשאר אירופה, יבשת שבה שלטו במשך מאות שנים מלכים ומלכות לרוב, המלוכה כמעט נכחדה: יש עדיין כמה שמחזיקים בכתר, אבל לרובם סמכויות סמליות בלבד.
דעיכתה של המלוכה מרתקת במיוחד לאור העובדה שימיה עתיקים כימי קדם והיא שרדה לא מעט מהמורות בדרך. מיכאל הרסגור, פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, מצביע על ראש השבט הפרהיסטורי כמלך הראשון עלי אדמות: "הוא שימש עירוב של קוסם, אסטרולוג, מרפא ומקשר לאלים, ואימץ גינונים שחיזקו את שליטתו. כשצבר רכוש, הוא הגן עליו בעזרת גברים חזקים שהיו למעשה הצבא במתכונתו הראשונית והפכו את ראש השבט לשליט".
עם הזמן נוצרו צורות מלוכה מגוונות. היו ששלטו על כפר קטן, אחרים הסתפקו בלא יותר | "למה המלכה אליזבת לא מתפטרת כבר? היא מגלה אכזריות ורוע בכך שהיא נותנת לבנה, הנסיך צ'רלס, להגיע לגיל העמידה בהמתנה לתורו" |
מקומץ נתינים, לעתים קבוצת חיילים, והיו מלכים ששלטו על אימפריות ענק. המלוכה עברה בירושה, "אבל לשיטה זו היו גם בעיות", מסביר הרסגור. "באנגליה, לא רק צאצאי המלך הזכר יכלו לרשת את המלוכה אלא גם צאצאי הנשים. ריבוי הנשים שבהן החזיק המלך הביא לריבוי צאצאים שטענו לכתר, וגרם מלחמות אזרחים רבות. לצרפתים היה יתרון אחד גדול: אצלם המלוכה עברה רק דרך צאצאי המלך".
הדרך לבחירת המלך היתה לעתים ארוכה ומסובכת, אבל עם היבחרו נחשב המלך לנציגו של האל עלי אדמות. הרומאים נהגו להעלות את הקיסר לדרגת אל, וכשמת התפללו אליו. "ביפן", אומר הרסגור, "האמונה שהקיסר הוא אל שרדה עד למחצית המאה העשרים. אבל גם במדינות שבהן לא האמינו שהמלך הוא אל, הוא עדיין נחשב למולך בכוח האלוהים ועל נתיניו היתה מוטלת החובה לציית לו".
מעמדם של המלכים כשליחי האל נראה כמתכון לשלטון יציב. כיצד אפשר להסביר את העובדה שמלכים רבים סיימו את חייהם בדרכים ממש לא אסתטיות?
"נציגי הכנסייה יכלו לערער על מעמד המלך ולהפיל אותו בטענה שהוא אינו שליח אלוהים אמיתי, ובתור שכזה אינו ממלא את תפקידו. גם האצולה היתה גורם שיכול לסכן את שלטונו. המלך הצרפתי אנרי השלישי נרצח ב־1589 כי נחשב לא מספיק קתולי, ראשו של מלך אנגליה צ'רלס הראשון הותז ב־1649 לאחר שיצא נגד הפרלמנט. וראשו של לואי ה־16 הותז לקול צהלות ההמון בינואר 1793, במהלך המהפכה הצרפתית, משום שלא הצליח להבין את משמעות האירועים בתקופתו".
ובכל זאת, מלכים ייזכרו לעד כמי שזכו להוציא להורג יותר מאשר נרצחו.
"אכן כך, ואין כמו מראית עין כדי להרתיע את הנתינים. לכן היה נהוג שעמודי התלייה לא רק יוצבו במקומות גלויים, אלא שהנענשים יושארו תלויים לאורך זמן כדי שירְאו ויירָאו. דינם של רוצחי מלכים היה תמיד מוות, ועל פשעים אחרים היו העינויים קשים ואכזריים. רוצח אנרי הרביעי בותר על ידי ארבעה סוסים שמשכו בגפיו, אחרים נקשרו לעמוד הקלון וספגו השפלות בצורת אשפה וביצים שנזרקו לעברם לפני שהומתו בייסורים".
המאה המגולחת והזקן של פרנסואה
 | | צרפת 1780 |
השינויים במשכנו של המלך מבטאים בצורה הטובה ביותר את הצמיחה של המלוכה באירופה – משליטה על אזור לשליטה על מדינה. עד סוף ימי הביניים התגוררו המלכים במצודה, שהיתה עמדה צבאית שהגנה עליהם מפני פולשים. תקופת הרנסנס סימנה שיפור ברמת הדיור ובאיכות החיים של המלך כתוצאה מהרחבה משמעותית של הטריטוריה שעליה שלט. הסכנה מחוץ הורחקה מגבולות שטח המגורים של המלך לגבולות המדינה. גם עידן המלחמות הפרטיות בין משפחות האצילים בנוסח רומיאו ויוליה נעלם.
את המצודות חמורות הסבר החליפו ארמונות, שהוערכו על פי מידת הפאר וההון שהושקע בטיפוחם, כך שיעמדו בכבוד בתחרות ניקור העיניים עם ארמונות הפאר של ממלכות משגשגות אחרות. המדינה גדלה והגנה בשטחה על בטחון המלכים, שיכלו להתפנות להנאותיהם הפרטיות.
וכיצד מימנו המלכים את הנאותיהם? "הם החזיקו אחוזות וגם הטילו מסים על בני העם הפשוטים", אומר הרסגור. "רק מהאצילים ומהכנסייה המלך לא גבה מסים. בידי האצילים היה כוח רב. לכן כשאחד המלכים מינה אציל לדוכס, שהוא תואר האצולה הגבוה ביותר, והדוכס החציף פניו למלך, המלך בזעמו אמר לו: 'מי עשה אותך דוכס?'. הדוכס לא התבלבל כשענה בשאלה: 'ומי עשה אותך מלך?'. בכך הוא ביטא את התלות הרבה של המלך באצולה, שיכלה, אם המלך העז וסטה מהרצוי לה, להדיחו מכיסאו".
איזו תלות היתה למלך באצולה, הרי כלכלתו לא היתה תלויה בהם?
"התלות היתה חברתית. האצילים נהגו לבקר בארמון המפואר וליטול חלק בפעילויות תרבותיות וחברתיות שונות. חיי החצר היו יקרים מאוד וסבבו סביב כבוד ויוקרה. המלך הִרבה במסיבות גדולות, ונהוג היה שכל ביקור של אציל בארמון מחייב בגדים חדשים. ההוצאה שנדרשה למימון בגדי הפאר היתה עצומה. יש אפילו הסבורים שהמלכים עשו מאמצים למשוך את האצילים לחצר הארמון כדי לרושש אותם ולגרום להם להיות יותר תלויים בהם".
עד כדי כך היתה חשובה מלתחת הבגדים?
"בהחלט, המלכים היו קובעי אופנה. המאה ה־14 היתה המאה המגולחת. האירופים העריצו את היוונים והרומאים, שבפסליהם נראו גברים יפי מראה המגולחים למשעי. אופנת התגלחת התחלפה במאה ה־16 באופנת הזקן, כאשר מלך צרפת פרנסואה הראשון רצה להסתיר בעזרת הזקן צלקת בסנטרו. לקראת המאה
ה־17 אופנה זו פינתה את מקומה לפאה, שבה התהדר לואי ה־18. כשהחלה שיבה זורקת בשיערו, הפאה הפכה ללבנה, גם בקרב נשות צרפת".
לא בכדי האופנה התאימה עצמה לתכתיבי הטעם של המלך. שלטון המלוכה היה אבסולוטי, ובתור שכזה המלך לא היה רק שליט יחיד, אלא שליט כל יכול שביטא את כוחו בקרב וגם בפאר ובהדר שבהם קישט את עצמו ואת ארמונו. מלך צרפת לואי ה־14 הצהיר "המדינה זה אני", ויישם את אמירתו המפורסמת בבניית גני ורסאי המונומנטליים על חשבון הידלדלות הונה של המדינה.
גילוי עריות ושמרנות מנוונת
ניצני שינוי בחשיבה האבסולוטית הופיעו כאשר מלך אנגליה ג'ון הוכרח ב־1215 לחתום על המגנה כרטא, מסמך זכויות וחירויות לנתיניו. מסמך זה נחשב לראשיתו של המשטר התחוקתי באנגליה. לא עוד המלך כשליט יחיד וכל יכול, אלא מלך הכפוף אף הוא לחוק. ג'ון ניסה לשנות את רוע הגזרה, אבל מותו קטע את מאמציו.
באנגליה הסתיים עידן האבסולוטיזם המלא ב־1648, במהפכה הפוריטנית של אוליבר קרומוול, בעקבות דרישת הפרלמנט לשותפות בשלטון על רקע עימותים בנושא מסים. בצרפת הוא הסתיים עם המהפכה הגדולה ב־1789, וברוסיה נמשך השלטון האבסולוטי עד הוצאתו להורג של הצאר ניקולאי השני במהפכת אוקטובר 1917.
"מלכי אירופה נאלצו, בקשיים אמנם, להסתגל לעובדה ששלטונם אינו כל יכול", אומר הרסגור. "באנגליה התחזק מעמד הסוחרים על חשבון המלוכה והאצולה, ובעקבותיו הוקם הפרלמנט. בצרפת, בניגוד לאנגליה, המלכים התעקשו לא להעניק לסוחרים מעמד אצולה".
בכל זאת, השינויים בחשיבה על צורת המלוכה לא מנעו את ניוונה.
"הניוון נגרם בשל ריבוי גילוי העריות בקרב בני משפחות המלוכה שנישאו בינם לבין עצמם.  | ארמון נימפנבורג, מינכן, גרמניה. בניית הארמון החלה בשנת 1664 על ידי משפחת ויטלסבאך, ששלטה בדוכסות בוואריה במשך כ- 750 שנה. הארמון שימש כמעון קיץ ואתר מגורים לדוכסים ולמלכים שונים, בהם מקסימיליאן הראשון, שמת בארמון ב-1825, ולודוויג השני שנולד בו ב-1845
צילום: asap |
המלך האיטלקי ויטוריו עמנואלה השלישי נולד ננס להורים דודנים. מלך ספרד קרלוס השני נולד כשלסתותיו מופרדות ומת לאחר שאכל מזון לא לעוס. רבים מהמלכים לא היו חריפי מחשבה, בין השאר מהסיבה שנולדו כתוצאה מגילוי עריות. ג'ורג' החמישי, סבה של אליזבת, מלכת אנגליה הנוכחית, העביר את זמנו באיסוף בולים. אביה של המלכה, ג'ורג' השישי, היה כמעט מפגר. המלכים היו חולי איוולת ועסקו לרוב בהנאותיהם הפרטיות. מי שניהל את הפוליטיקה היו בעיקר השרים".
יש, כמובן, שליטים שתרמו רבות לארצותיהם, כמו הצאר הרוסי פיוטר הגדול שהפך את רוסיה למעצמה מכובדת או שליטי הקיסרות הגרמנית, שהביאו לפריחה בתעשייה ובמסחר. הרסגור לא מתלהב לנדב פרטים על מלכים חכמים. אפילו על ההערצה המוגזמת לנפוליאון בונפרטה הוא מתרעם. "היו כמה מלכים חכמים", הוא מתרצה ואומר, "וביניהם לואי ה־11, שהיה חכם ביותר. המלך לואי ה־13 השכיל למנות ראש ממשלה איטלקי שהיה מאוד מוצלח".
למרות רמתם הנמוכה של המלכים, המלוכה שרדה תקופה ארוכה למדי. מה בכל זאת גרם להכחדתה?
"השמרנות. המלכים לא הבינו את השינויים ברוח התקופה ואת השינויים הטכנולוגיים. כל המלכים הצרפתים עשו טעויות, שהביאו בסופו של דבר לפריצת המהפכה הצרפתית, פשוט מהסיבה שהם לא ראו את הנולד. באנגליה, לעומת זאת, המלכים ראו את הנולד. הם השלימו עם הקיים ועם הפרלמנט ולכן הם שרדו".
הייחוד של מלך ספרד
המהפכה הצרפתית בשנת 1789 טלטלה לא רק את צרפת, אלא את העולם כולו. מוסד המלוכה בצרפת בוטל, ומדינות נוספות ביטלו או הגבילו את סמכויות המלך והפכו אותו לסמל. המלוכה האירופאית מסתכמת כיום בעיקר בסממנים טקסיים, כמו קבלת קבוצות כדורגל מנצחות בארמון בקינגהם בלונדון. המלך חדל לייצג כוח פוליטי או מדיני, אבל במדינות רבות עדיין יש לו תפקיד בליכוד מנטלי של העם.
"השלטון המלוכני היום הוא סמלי", אומר הרסגור. "המלכים הם אנשים שמופיעים על הבמה כדמויות סמליות מבלי שיהיה להם תפקיד. כך המצב ברוב המדינות, פרט לספרד".
במה שונה המלוכה בספרד?
"חואן קרלוס מונה על ידי הרודן פרנסיסקו פרנקו כיורשו בהנהגת המדינה. הוא בחר בשם כפול, כדי לא להיכלל במספור של המלכים הקודמים וכדי לקבוע בכך התחלה חדשה של המלוכה הספרדית. ואכן, חואן קרלוס שונה משאר המלכים. הוא לא גר בארמון שהוא העתק של ורסאי, אלא בווילה פשוטה ביותר; הוא השיא את בנותיו לבני זוג חסרי ייחוס מלכותי; הוא נוהג לפנות אל האזרחים בגוף שני ולא בגוף שלישי, כמקובל, כדי להיות עממי. הוא מלך דמוקרטי".
אם כך, לא תמיד קיימת סתירה בין מלוכה לדמוקרטיה?
"המלך הבולגרי האחרון הוא היום ראש ממשלה. הוא גורש בהיותו בן תשע והוחזר בגיל שישים מתוך תקווה שיחלץ את המדינה מעוני גדול. אבל מעטים הם המלכים שהסתגלו לצורות השלטון הנהוגות בימינו. מלך רומניה מיכאי הראשון, למשל, גולה בשווייץ לאחר שגורש על ידי הקומוניסטים. הוא יכול היה לחזור לשלטון כראש ממשלה, אבל בחר להישאר בגלות מתוך מחשבה – המתאימה כל כך למלכים – שכאב לבנות בלבד אין לשושלת שלו עתיד ולכן אין סיבה שיתאמץ".
מקום שבו אין ספק לגבי עתיד השושלת הוא אנגליה, אבל "למה המלכה אליזבת לא מתפטרת כבר?", כועס הרסגור. "היא מגלה אכזריות ורוע בכך שהיא נותנת לבנה, הנסיך צ'רלס, להגיע לגיל העמידה בהמתנה לתורו. הגיע הזמן שהיא תנהג כמו המלכות בהולנד, הנוהגות להתפטר בהגיען לגיל שבעים ומפנות מקומן לדור הבא". |
