מינכן – טיול עירוני

בירת בוואריה, מינכן היא גם עיר בירה מסוג אחר. אין עוד עיר בגרמניה שבה שותים כל כך הרבה בירה בהזדמנויות רבות כל כך. רק פה אפשר לראות מלצריות וייטנאמיות לבושות בשמלות בוואריות מסורתיות מגישות כוסות ענקיות של בירה לתיירים יפניים, שעושים מאמץ ראוי לשבח להזמין את הכוס הבאה בניב גרמני-בווארי. ויתרה מזאת, רק מינכן מקדישה פסטיבל מיוחד לבירה – שמבדיל בין סתם יום של בירה ליום חג של בירה. פסטיבל הבירה המפורסם של מינכן, האוקטוברפסט (Oktoberfest), הפך למסורת שנתית מאז חתונתו של המלך לודוויג הראשון, שהזמין את כל העם למשתה הגדול.

בימות הקיץ החמים תושבי העיר והמבקרים יוצאים לרחובות ולפארקים, מבלים בבתי קפה ובגני בירה עד השעות הקטנות של הלילה. אבל מינכן מציעה הרבה יותר מרק בירה, היא גם מרכז חשוב של תרבות ופנאי: כ-1.3 מיליון תושבים ורבבות תיירים נהנים מהיצע מרשים של מוזיאונים, ארמונות ומופעים. מינכן גם מהווה נקודת מוצא לטיולים בנופי בוואריה המרהיבים והיא גם מהווה קרש קפיצה לביקורים באוסטריה, שוויץ וצ'כיה השכנות.

כוסות ענקיות של בירה ותלבושת בווארית בבית בירה מסורתי

אבל לפני שנצא לטיול במינכן, עצה חשובה: אם תצליחו למצוא מקום חניה, תפסו אותו מיד והשאירו בו את הרכב עד שתצאו מהעיר. התחבורה הציבורית במינכן ענפה ונוחה, ומיותר להסתובב ברחבי העיר במכונית פרטית. יש כל מיני סוגים של כרטיסי נסיעה באוטובוס וברכבת התחתית, כדאי להתייעץ עם פקיד המודיעין לגבי הכרטיס המשתלם ביותר עבורכם.

המלך וכל נשותיו
סיור במרכז העיר מתחיל במדרחוב בין שתי כיכרות: מריאנפלאץ (Marienplatz) וקרלספלאץ (Karlsplatz), הידועה יותר בכינוי המקומי סטאחוס (Stachus). לאורך פחות מקילומטר אפשר למצוא אינספור מסעדות, בתי קפה, חנויות ודוכני מזכרות, לשמוע בליל של שפות זרות ולצפות בנגנים ושחקני רחוב. במריאנפלץ, לבה ונשמתה של העיר העתיקה, נמצא בניין העיירה המהודר, הבנוי בסגנון ניאו גותי. בכל יום, בשעה 11 (בקיץ גם ב-12:00 וב-17:00) נאספים ברחבה ממול רבבות אנשים כדאי לחזות במחזה מלבב: 32 בובות, מלוות בצלילים של 43 פעמונים, מציגות סיפורים שמקורם במאה ה-16.
למי שלא נרתע ממדרגות מומלץ לטפס למגדל הדרומי של כנסיית הנשים (Frauenkirche): מגובה של כמאה מטרים יש תצפית מרהיבה על כל העיר, ובמזג אוויר צלול אפשר לראות מכאן גם את פסגות האלפים.

כמעט כל המבנים באזור הזה הם שיחזור של המבנים המקוריים, שכן העיר הופצצה ונהרסה כמעט כליל במהלך מלחמת העולם השנייה. המבנים במרכז העיר נמוכים באופן יחסי בגלל האיסור ההיסטורי לבנות לגובה: רוב הבתים מתנשאים לגובה של שש קומות בלבד, וזאת על מנת שרק מגדלי הכנסיות יתקרבו לאלוהים…

אודיאופלאץ. הבניינים במרכז מינכן לא עולים בגובהם על צריחי הכנסיות

אחד מאתרי החובה במינכן הוא ארמון נימפנברג (Nymphenburg), ארמון הקיץ של משפחת ויטלסבך, ששלטה בבוואריה במאות 19-14. הארמון עומד במרכזו של פארק רחב ידיים, עשיר במרחבי דשא ובגנים מעוצבים בסגנון צרפתי מעודן, ממוסגרים על ידי פסלי אלים מהמיתולוגיה היוונית. במתחם האורוות המלכותיות נמצא מוזיאון הכרכרות, שמציג אוסף כרכרות וציוד רכיבה של בית המלוכה, בית חרושת לפורצלן, גן בוטני ומוזיאון האדם והטבע. ארמון הקיץ החל את דרכו כווילה בסגנון איטלקי מצועצע, שבנה זוג נסיכים מקומי לכבוד הולדת בנם הראשון. במהלך השנים הווילה התרחבה והתפתחה עד שהיתה לארמון הקיץ של השושלת המלכותית. זוהי טירת רוקוקו מפוארת ומצועצעת להפליא. "בחדר היפהפיות" תלויים לא פחות מ- 36 דיוקנאות של פלגשותיו היפות של המלך לודוויג הראשון, ולצדם דיוקנה של המלכה, שקיבלה בהכנעה את קיומן של נשים אחרות בחיי בעלה. המוזיאון פתוח בכל יום בין 18:00-9:00, הכניסה בתשלום, פרטים נוספים באתר האינטרנט.

ארמון נימפנברג המצועצע להפליא, אחד מאתרי החובה של העיר

אמנות לעם
אבל לא רק מבני פאר היסטוריים יש במינכן. העיר עוברת בשנים האחרונות מהפכה אדרכלית, והיא מתהדרת ביצירות פוסט מודרניות מעניינות. דוגמה טובה לכך היא Herz Jesus Kirche, כנסייה מודרנית שנחנכה לפני שנים אחדות (כתובת: Romanstrasse 6). מי שעייף מכנסיות גדושות בפסלים, ציורים ועיטורי זהב, ימצא עניין רב בעיצוב המינימליסטי והקווים הנקיים. קיר כניסה עצום נפתח לרחבה הכוללת את אולם הכנסייה ואת החצר. חרכים בקירות הצדדיים ממקדים את קרני השמש אל המזבח והרצפה המשופעת נועדה לשפר את האקוסטיקה. המבנה הלא שגרתי מושך למקום קהל צעיר, שמגיע לא רק בזמני התפילה אלא גם לאירועים קהילתיים.

בעיר יש כמה וכמה מוזיאונים מצוינים והדרך הזולה ביותר ליהנות מההיצע הגדול היא לבקר בהם בימי ראשון, כשמחיר הכניסה מוזל – לרוב אירו אחד בלבד. מבין המוזיאונים לאמנות בולטים במיוחד שני מזיאוני Pinakothek – הישן והחדש. המוזיאון הישן, Alte Pinakothek, מציג אוסף גדול ומייצג של ציירים אירופים מובילים החל מהמאה ה-14. המוזיאון החדש, Neue Pinakothek, נחשב לאחד המוזיאונים המובילים בעולם לאמנות של המאה ה-18 ו-19 (כתובת: Barer Strasse 27-29, סגור בימי ג', ניתן לרכוש כרטיס משולב לשני המוזיאונים, אתר אינטרנט).

לאחרונה נפתח מוזיאון נוסף לאמנות מודרנית, הממוקם בשלוש קומות מעוצבות להפליא, ובו אוספים של אמנים נחשבים מהמאה ה-20. אל תוותרו גם על ביקור בתיאטרון Cuvilliés, אחד ממבני הרוקוקו היפים באירופה (כתובת:Residenzstraße 1, אתר אינטרנט).

רגע של מנוחה בכיכר סטאחוס במרכז העיר

הנקודה היהודית
למרות החן הרב של מינכן, אין ספק שביקור במטרופולין הבווארי מעלה תחושות מעורבות. כאן צמחה התנועה הנאצית בשנות ה-20 של המאה ה-20, כאן צבר היטלר את כוחו, יהודי העיר סבלו כאן מהשפלות והתקפות הרבה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מתוך כ-11 אלף חברי הקהילה היהודית, שני שלישים הצליחו לעזוב את גרמניה לפני פרוץ המלחמה, כ-3,300 נספו בשואה. באפריל 1945 מצאו כוחות הברית שנכנסו לעיר רק 84 יהודים ששרדו. אבל כבר ב-1946 חזרו למינכן כ-2,800 יהודים והתארגנו כאחת הקהילות הראשונות בגרמניה שאחרי השואה. בשנות ה-90 ההגירה של יהודי ברית המועצות לשעבר הכפילה את מספר היהודים בעיר, וכיום הקהילה היהודית מונה כ-9,000 נפש, והיא השנייה בגודלה בגרמניה, אחרי ברלין.

סמוך לכיכר יעקב הקדוש (St Jakobs Platz),באזור ששימש כמקום התכנסות של תנועות ניאו נאציות אחרי המלחמה, הוקם בשנת 2007 בית הכנסת הגדול אוהל יעקב, מבנה מודרני מרתק שהכניסה אליו עוברת דרך מסדרון הנצחה תת- קרקעי. בצדו האחד של המסדרון רשומים שמותיהם של כל יהודי מינכן שנספו בשואה, בצדו השני יש תבליטים של מילים בעלות משמעות מיוחדת לקהילה, דוגמת "אבל", "זיכרון" ו"חיים". במבנה עצמו יש יותר מ-500 מקומות ישיבה, וקירותיו ותקרתו עשויים משולשי ברזל גדולים היוצרים מספר רב של  מגני דוד. עטיפתו החיצונית של המבנה מורכבת מאבנים המזכירות את אבני הכותל, ואכן תושבי הסביבה (הנוצרים) נוהגים להכניס פתקים בסדקים שבין האבנים.

במסעדת איינשטיין, שבמתחם בית הכנסת, תוכלו ליהנות מארוחה בשרית כשרה. סמוך לבית הכנסת מצוי המוזיאון היהודי, ולפני שנים אחדות נפתח כאן גם מרכז קהילתי הכולל גני ילדים ובית ספר. 

בית הכנסת אוהל יעקב. בכניסה כתובים שמות כל יהודי מינכן שנספו בשואה

כיף לילדים
החיבור בין ילדים למוזיאונים אולי לא נשמע לכם טבעי, אבל שני מוזיאונים מקומיים ישמחו מאוד ילדים (וגם את ההורים שלהם). במוזיאון המדע הגדול (Deutsches Museum) תמצאו תשובות לשאלות הרות גורל כמו למה הירח עגול והאם אפשר לחוש מוסיקה? יש פה גם תערוכות מהנות בנושא כלי טייס, מכוניות ישנות וטכנולוגיה מודרנית (כתובת: Museumsinsel 1, פתוח כל יום 17:00-9:00, אפשר לקנות כרטיס משפחתי במחיר מוזל, אתר אינטרנט). 

עוד מוזיאון חביב הוא זה המוקדש למוצריה של חברת ב.מ.וו (BMW), יצרנית רכבי היוקרה. צורתו של הסמל היוקרתי המוכר מזכירה פרופלור (זכר לימים בהם החברה ייצרה מנועים למטוסים) וצבעיו כצבעי מדינת בוואריה. המתחם  כולל מבנה משרדים מרשים, מפעל ייצור, אולמות תצוגה ומוזיאון, שנראה כאילו בוניו הצליחו להתגבר על כוח המשיכה. מבקרים מכל העולם מסתובבים בהתלהבות בין מכוניות ואופנועים מכל הדגמים ומכל שנות היצור. יש גם סימולטורים ותצוגות אינטאקטיביות להשלמת החווייה.

בניין ב.מ.וו. ילדים והוריהם מוזמנים להתמוגג מדגמי המכוניות והאופנועים

כשעה נסיעה מערבה ממינכן שוכן פארק שעשועים מוצלח, שמתאים בעיקר  לילדים צעירים. לגולנד (Legoland), הסמוך לעיירה Guenzburg, משלב מתקני שעשועים ורכבות הרים עם דגמים מוקטנים של ערים, בניינים מפורסמים ונופים אירופיים, שכולם נבנו מאבני לגו צבעוניות. הליכה של דקה תיקח אתכם מהנמל של המבורג אל התעלות של ונציה, גורדי השחקים של פרנקפורט מטילים צל על בתיה הציוריים של אמסרדם. מי שלא התעייף אחרי יום שכולו כיף ושעשועים מוזמן לחזות בהופעות ובזיקוקי דינור. הפארק פתוח בין מרץ לנובמבר, ניתן לרכוש כרטיסים בהנחה דרך אתר האינטרנט.

ואיך אפשר בלי בירה?
מינכן ובירה הולכות יד ביד, כפי שנכתב למעלה. אם אתם מחפשים לשתות את הבירה שלכם באווירה בווארית אופיינית, גשו ל-Weisse Braeuhaus ברחוב Tal 7, לא הרחק מכיכר העיירה מריאנפלץ. לעומת זאת, מומלץ בחום לדלג על Hofbraeuhaus, בית הבירה המפורסם ביותר בעיר, שאיבד ממזמן את צביונו המסורתי והפך לאתר תיירותי.

למי שרוצה לחוות גן בירה מסורתי, המלצתנו החמה היא להגיע למגדל הסיני (Chinesischer Turm), הממוקם במרכז הגנים האנגלים (Englischer Garten). הגנים נראים טבעיים להפליא, אך למעשה הם מתוכננים בקפידה. יש בהם שני אגמים ויובלים רבים הנשפכים לנהר איזר (Isar) שחוצה את הגנים, ואת העיר מינכן כולה. גן הבירה כאן נפתח בשנת 1789, והחוק מאז חל גם היום (לא רק על עליו, אלא על גני הבירה בכלל): שני תנאים חייבים להתקיים על מנת שגן בירה יוכל להיקרא בשם זה – עצי ערמונים צריכים לסוכך  על היושבים בו, וכל מי שיחפוץ יכול להביא עמו ארוחה מהבית ולאכול אותה לצד כוס הבירה.

ערב רב של חנויות, בתי בירה ובתי קפה בקרלספלאץ

במגדל הסיני נמצאת אופן קבוע תזמורת שמנגנת מוסיקה בווארית מסורתית. אם נהניתם מהנגינה, שלחו למנצח ליטר בירה כאות הוקרה – אם לשפוט על פי עליצותו הרבה של המנצח, רבים אהבו את המוזיקה… גם האוכל כאן טעים ומומלץ למי שרוצה לחוות ממעדני המטבח הבווארי.

אחרי שסיימתם לשתות ולאכול, אפשר לשרוף קלוריות בטיול רגלי לאורך כרי הדשא הנרחבים. אל תופתעו אם תגלו תושבים מקומיים שהשילו מעליהם את בגדיהם. המדשאות כמו גם שפת האגם בצפון הפארק מושכים אליהם נודיסטים רבים, ואפילו תקתוקי המצלמות של התיירים לא מזיזות אותם ממקום רבצם.

גלישת גלים בנהר במרכז מינכן. פתרון יצירתי למחסור בחוף ים

אבל זאת לא ההפתעה היחידה שמחכה לכם במינכן: צעירי העיר, שמתקשים להשלים עם היעדר חוף ים, מצאו פתרון יצירתי, ששווה לצפות בו. אם תתכופפו מעל מעקה הגשר ברחוב Prinz Regenten תוכלו לחזות בגולשים צעירים בחליפות צלילה מתמרנים מעל גל גדול בנהר, וקופצים ממנו רגע לפני שהוא מתנפץ אל חומת הבטון.

מינכן היא עיר שוקקת חיים ומלאת עניין, וספק אם תצליחו לדחוס לביקור יחיד את כל האטרקציות, המופעים, המוזיאונים, הגנים, הארמונות, הטירות, האופרות, הקונצרטים, הצבעים והטעמים. אבל אל דאגה, מה שלא תספיקו הפעם, תוכלו להשלים בביקור הבא.