תפריט עמוד

חוזרים אחורה בזמן – מונטנגרו

שתפו:

מונטנגרו, או בשמה השני צ'רנה גורה, נחשבת בין יודעי דבר לאחת הפנינים היפות באירופה. הרים גבוהים ושחורים, שהעניקו למדינה הזעירה את שמה, מפרצים עמוקים, כנסיות עתיקות ונופים מרשימים, כל אלה מושכים לכאן מבקרים שהגיעו במיוחד, או שהגיחו ליום-יומיים מדוברובניק, שבקרואטיה הסמוכה

עודכן 17.3.23

חיה מוזרה צ'רנה גורה. בכביש הצר, שקרואטיה ומונטנגרו קבעו בו את מעבר הגבול, חוסמת משאית, שהמוכסים מחליטים לפתע לבדוק, את המעבר ומונעת מעשרות מכוניות להתקדם. אין לה היכן לחנות, ואי-אפשר לעקוף. אבל שתי המדינות בונות כל אחת מסוף גבול גדול, מרובה נתיבים, שיהלום את צרכי הפקידים.

מדריך מסע אחר למונטנגרו

חוזרים אחורה בזמן

עד שנת 2006 מונטנגרו היתה עדיין חלק מסרביה-מונטנגרו, מה שמכונה "יוגוסלביה", מבנה שהוגדר כפדרטיבי, אך למעשה היה כמעט קונפדרטיבי, שסרביה הגדולה והכוחנית היתה מרכיבו העיקרי, ומונטנגרו – המשני עד גיחוך (חמישה אחוזים ממספר התושבים הכולל). החיבור עם מונטנגרו – מדינת מיעוטים של 650,000 תושבים, 46 אחוז מהם מונטנגרים, 33 אחוז סרבים והשאר בוסנים, אלבנים, קרואטים וצוענים – הוא כל מה שנותר משאיפות ההגמוניה הסרבית, שגרמו למלחמות נוראות, ל"טיהור" אוכלוסיות על בסיס אתני, ולנסיונות להשליט מיעוטים סרביים בחלקים לא סרביים של יוגוסלביה ולהקים מובלעות סרביות עצמאיות. מדיניות שגרמה לסילוק סרביה מהאו"ם ב-1992, ולמלחמה שאסרו עליה ב-1999 ארצות הברית ומערב-אירופה, שהפציצו ללא רחם את בלגראד, משל היא בגדד. ואכן, מבחינות רבות היה הנשיא מילוסביץ' גרוע ואכזר כמו סדאם חוסיין. במלחמה זו הבחינו אומות העולם בין סרביה ובין מונטנגרו, שלא נפגעה.

מונטנגרו היתה, בעצם, הגישה היחידה של סרביה לים. אין לבעיה זו פיתרון גיאוגרפי קל כמו זה שנקבע בין קרואטיה לבוסניה, בכך שקרואטיה העניקה לשכנתה ריבונות על כמה קילומטרים של רצועת חוף צרה מצפון לדוברובניק.

ב-2006 התקיימו בסרביה ובמונטנגרו משאלי-עם נפרדים, שהחליטו על עתיד הפדרציה, כלומר, האם תישמר שארית המבנה הארכאי הקרוי "יוגוסלביה", או שיתפרק סופית. ואכן, המונטנגרים שאפו להשלים את תהליך העצמאות, שכל שאר רכיבי יוגוסלביה של טיטו – סלובניה, קרואטיה, בוסניה-הרצגובינה וסרביה – השלימו זה כבר.

על-פי חוקתה, מונטנגרו היא מדינה דמוקרטית, חברתית ואקולוגית – המדינה הראשונה בעולם ששילבה את איכות הסביבה בחוקתה. הטבע שלה ונופיה הם אוצר, היא רוצה לשמור עליו, ומעוניינת מאוד בתיירים, שיבואו לזון עיניהם בטבע הזה, ולהעניק לה הכנסה נאה במטבע חוץ שתאפשר לה עצמאות. כיום, רבע מיליון מיטות ממתינות לתיירים במלונות, אכסניות וחדרי אירוח, והמחירים עודם נמוכים, יחסית, בעיקר למדינה המתהדרת באירו.

המעבר למונטנגרו מעורר במידת מה תחושה של חזרה במנהרת הזמן. בכבישים נעות "ענתיקות", הנוסעות בארבעים קמ"ש, ורק מעטים עוקפים. כבישים רבים משובשים. באמצע דרך נקלענו למנהרה לא מוארת. הכביש היה משובש מאוד, מים דלפו מהתקרה, ופה ושם היו גם אבנים על הכביש. והנה, נהג מקומי אותת שמאלה, עבר לנתיב הנגדי, ונסע בו בנחת. הוא יודע מניסיון, שהנתיב הזה טוב יותר, הכביש אינו משובש כל-כך, ואין "נפילות". אותו נוהג חזר על עצמו גם בכבישים. מהר מאוד הטמענו את הגישה היצירתית הזו של הישרדות בתנאי תשתיות ירודים.
אבל לעומת זאת, בכל חנות, בחניה, בבית הקפה, משלמים באירו. משחקים אותה אירופה. ובעיירה עתיקה אחת, חנות לבגדי נשים מוכרת "רק מותגים", ולא מהססת לגבות 120 אירו בעד ג'ינס איטלקי.

הבתים שראינו רובם ככולם דלים, ובערים קטנות, יש והיופי מוסתר מאחורי בנייה קומוניסטית מכוערת. כי ארץ הניגודים הקטנטנה הזו אוצרת יופי אמיתי, עוצר נשימה. והמדובר בעיקר במפרץ ובפיורד בוקה קוטורסקה (Boka Kotorska).

מסע קצר בין הים להרים

מהגבול ממשיכים דרומה עד הרציג נובי (Herceg novi), אחד מאותם ישובים שבנייה לא מתחשבת מכערת אותם ומסתירה את מכמניהם, ומשם עד קומנארי. הדרך עד שם רובה ככולה לא יפה, ולא מבשרת טובות. אבל צריך להתאזר בסבלנות. לנו המליצו שלא להשתמש במעבורת בשלב הזה אלא להמשיך ולנסוע ולהקיף את הפיורד כולו. ובחזרה, כדי שלא ניאלץ לשוב על עקבותינו עשרות קילומטרים, מומלץ לצלוח כמה מאות מטרים של ימה פנימית במעבורת, ולשוב צפונה. כך נהגנו.

הפיורד תחילתו במפרץ, הנפרס לכמה זרועות. כשנוסעים על חוף המפרץ, לא מעלים על הדעת את היופי הנדיר המצפה בהמשך. הרים תלולים, מלבינים, עם צל שחור, מזדקרים משני עברי הפיורד, חולשים על כפרים קטנים, כמו פראסט (Perast) החמוד, שמטיילים על המזח שלו, לצד סירות הדייגים. באמצע אחת מזרועות הפיורד, שני איונים מקסימים, ועל כל אחד מהם – מנזר.

היישוב המרכזי סביב הפיורד הוא קוטור (Kotor), עיירה ביניימית בעלת עבר של יותר מ-2,000 שנה, מוקפת חומות, שארגון אונסק"ו הכריז עליה כאתר מורשת של האנושות. היא שוכנת בקצה הצפון-מזרחי של הפיורד. הקתדרלה סנט-טריפון (Saint-Tryphon) על רקע המצוק החולש על העיירה, מרשימה. על המצוק מתפרסת מצודה עתיקה, שרבים מעפילים אליה ברגל, בשביל תלול הנראה קשה.

בקוטור שבין החומות כנסיות לרוב, בתי קפה המתפרסים בפיאצות קטנות וכמה מסעדות (כדאי לאכול במסעדת באסטיון), שני מלונות קטנים וחנויות, בהן חנות אחת או שתיים של ביגוד מותגי יקר, שלא ברור אם הן מחכות לתיירים או שיש להן קהל מקומי בעל אמצעים.

במלון מאריה (Marija) הנאה, בכיכר מלבבת בקוטור, 17 חדרים ומסעדה. לא יקר. טלפון: 082-325062.

מקוטור להמשיך בכביש צר ומסוכן המתפתל מעל תהומות – כביש שאוטובוסים נוסעים בו בשני הכיוונים – לעיר צ'טיניה (Cetinje), שהיתה בירת מונטנגרו כשהיתה ממלכה. מלמעלה נשקפים נופים הרריים נהדרים, משובצים אגמים, שווייץ קטנה של הבלקנים.

משם יורדים בחזרה לחוף, לבקר בבודבה (Budva) ובסאן-סטפאן – ומקצרים באופן משמעותי את הדרך חזרה לגבול בעזרת המעבורת מטיבאט (Tivat) לקאמנרי.

מי שמבקשים להתעמק יותר בפן הטבע של מונטנגרו, ימשיכו מצ'טיניה מזרחה לפארק הלאומי ההררי גדוש האגמים והציפורים דורמיטור, שכמו קוטור גם הוא הוכרז אתר מורשת של האנושות.

 

מונטנגרו בסרטון

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות ממונטנגרו

טיפים למונטנגרו: ההמלצות הכי שוות
טיפים למונטנגרו: ההמלצות הכי שוות

מתי לנסוע למונטנגרו? כמה טיפ להשאיר במסעדות? איך משלמים על נסיעת אוטובוס? ואיזה אטרקציות לא כדאי להחמיץ? טיפים והמלצות לטיול במונטנגרו

פורסם 26.10.24

מערכת מסע אחר אונליין | צילומים: שאטרסטוק

"תעביר את זה הלאה" נוסח סרביה-מונטנגרו
"תעביר את זה הלאה" נוסח סרביה-מונטנגרו

מפגשים חוצי גבולות מהסוג השלישי בסרביה ומונטנגרו. רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק משתפים אותנו בסיפור רצוף מפגשים חמים ותשורות נפלאות. לא היינו מאמינים, אבל יש תמונות

עודכן 16.10.24

רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק | צילומים: רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק

מסע צילום בסרביה ומונטנגרו
מסע צילום בסרביה ומונטנגרו

נופים עוצמתיים, שמצידם האחד הרים גבוהים, ומנגד קניונים עמוקים שופעי מים, כפרים עתיקים אותנטיים ומזמיני אורחים, יחד עם עושר אטרקציות, והכל מתובל באוכל בלקני משובח: רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק טיילו ...

עודכן 1.11.24

רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק

שתפו: