קרואטיה, שחולקת קו גבול זעיר עם מונטנגרו, מתגאה, ובצדק, בחופים המפורצים והיפהפיים שלה. אבל גם אם הקרואטים יתקשו להודות בכך, קו החוף של מונטנגרו יפה אף יותר מזה שלהם, ושלא כמו חופי החלוקים בקרואטיה המתויירת להפליא – החופים במונטנגרו חוליים ורכים. אבל חוף הים הוא רק חלק מהסיפור, ואפילו לא החלק העיקרי, שכן מונטנגרו ידועה בעיקר בנופיה ההרריים הדרמטיים והפראיים. רוב שטחה של מונטנגרו, או בשמה המקומי צרנה גורה (Crna Gora, ההר השחור), הוא הררי. המדינה הקטנה, אשר זכתה בעצמאות רק בשנת 2006, מכוסה בהרים, שגובהם נע בין 1,000 ל-2,000 מטר מעל פני הים. האזור הנמוך ביותר נמצא בעמק נהר זטה, הפסגה הגבוהה ביותר של הרי דורמיטור מגיעה לגובה של 2,522 מ'. ההרים במונטנגרו הם המושלגים ביותר מבין הרי הבלקן, ומורדותיהם משתפלים ממש עד לרצועה החוף הצרה, שנמתחת לאורך הים האדריאטי, מאלבניה בדרום ועד קרואטיה בצפון.
יערות מהאגדות ונהרות שוצפים |
פרשט. מגדלי שמירה ציוריים משקיפים לים | צילום: דניאלה פבלוביץ מרקוביץ |
מצד אחד הרים, מהצד השני חופים חוליים
מורדות ההרים שמגיעים כמעט עד קו המים משמשים תפאורה מושלמת לחופיה המפורצים של מונטנגרו. בצפון נמצא מפרץ קוטור הציורי, שמוקף מצדו האחד בהרים גבוהים ומיוערים ומצדו השני בחופים חוליים. בלב המפרץ ישנם שני איים קטנים עם קפלות. אי אחד נקרא סנט ג'ורג' והשני מכונה "הגברת של הסלע", ויש מאחוריו סיפור מעניין. זהו אי מלאכותי שנבנה בידי תושבי העיירה פרשט בשנת 1452 לאחר ששני מלחים שבו מהים וסיפרו כי ראו תמונה של מריה, אמו של ישו, מצוירת על סלע. העיירה פרשט, שצופה על שני האיים האלה, אינה מוקפת חומות, דוגמת ערי נמל אחרות באזור, אך יש בה מגדלי שמירה ציוריים, שחלקם נבנו בידי הוונציאנים ששלטו במקום בין 1420 ל־1797.
במרחק נסיעה קצר לאורך המפרץ, למרגלות הר לבצ'ן (Loven), נמצאת קוטור (Kotor). זוהי עיר נמל מוקפת בחומה, שהסגנון הוונציאני בולט מאוד בבנייניה. העיר העתיקה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות האדריכלות הימי-בניימית הנפלאה שלה. מומלץ מאוד לשוטט בסמטאות הצרות, להציץ לכנסיות ולטפס במדרגות אל החומות הנמתחות גבוה על ההר מעל העיר ומציעות תצפית נפלאה על העיר העתיקה ועל המפרץ כולו.
כתבה פרסומית