מון סן מישל (Mont Saint Michel), אי זעיר שעליו כפר ימי ביניימי, מכונה "פלא המערב" ונחשב ליישוב היפה ביותר בצרפת. הכפר, כל כולו סמטאות ורחובות-מדרגות תלולים, מחובר ליבשת בסוללה שמתכסה במים בשעות הגאות. מגרש החניה שבשולי הסוללה מוצף בשעות ידועות מראש, ויש לפנותו. עיקר היופי בעיני הוא במשחקי המים והחול. לנו, השוכנים לחופי הים התיכון, תופעת הגאות והשפל היא מושג כמעט מופשט. אבל כאן, לחוף האוקיינוס האטלנטי, חזיון הגאות והשפל הוא חוויה אדירה. בשעות השפל נגלים מרחבי חול עצומים המשתרעים עד מעבר לאופק, ואפשר לשוטט בהם במגפיים, או יחפים, ומפעם לפעם לרכון וללקט סרטן או צדפה מתוך שלולית. ואז, בבת אחת, כאילו יד נעלמה שפכה דלי ענקי במרחקים, שטפי מים עטים על החול, לשונות ים מתקדמות במהירות, מכתרות פיסות אדמה, כובשות אותן, ממשיכות הלאה, מהר ובהחלטיות, והאנשים נסים אל חוף מבטחים. מי הגאות מכסים את שרטונות החול, ובתוך שעה קלה הכל סביבך ים, ומון סן מישל הופך אי לכל דבר. שעותיו היפות של האי המקום הוא מוקד תיירות המוני. ביולי-אוגוסט, בסופי שבוע ובחגי הנוצרים עינוי לבקר בו. יש ימים ושעות שבהם לא תמצאו בכפר מקום לעמוד. וכאשר המים עולים וצריך להציל את המכונית, גם אתם בעדר: כולם עוזבים את המקום, ובאי נותרים רק 80 תושביו הקבועים. אלה הן שעותיו היפות. כשהשמש שוקעת בשמי סגריר, זרזיף קל נוטף ממרום ושקט יורד על הכפר. אז צריך להיות באי. וליתר ביטחון – בסתיו או באביב. בכפר יש כמה אכסניות קטנות, ומי ששוכר בהן חדר מראש רשאי להכניס את מכוניתו לאי. במסעדות הקטנות אוכלים צדפות טריות, סרטנים מכל הסוגים וחביתיות, ולוגמים שיכר של תפוחים. אם נוסעים עוד כשישים קילומטר לקנקאל (Cancale), התוחמת את מפרץ סן מישל ממערב, מומלץ מאוד לסעוד אצל השף הדגול אוליבייה רולנז'ה, במסעדתו מזון דה בריקור (Maisons de Bricourt), לדעתי זו המסעדה הטובה ביותר על חופי האוקיינוס האטלנטי, משני עבריו, אתר אינטרנט. מידע מעשי איך מגיעים? מפריז נוסעים מערבה בכביש המהיר A13 לכיוון רואן (Rouen) וקאן (Caen), מקאן על כביש N84, ועוקבים אחר השילוט למון סן מישל. אפשר גם לנסוע בניחותא לאורך הנהר סן. איפה לנים? בכפר יש כמה בתי מלון קטנטנים וכמה מסעדות שכולן מגישות חביתיות ברטוניות, צדפות חיות ופירות ים אחרים. |