תפריט עמוד

מוזיקה שחורה בישראל

רגאיי היא המוזיקה הלא־לבנה האהודה והנפוצה ביותר בעולם. שירי המחאה הנוקבים של בוב מארלי הפכו אותו לאמן השחור הראשון שקרא תיגר על אירופה ועל ארצות הברית כמרכז היקום התרבותי. בזכותו החלה האינטגרציה התרבותית הראשונה בין צעירים לבנים ולא־לבנים.

מאז, המוזיקה השחורה האמריקאית – ובימינו במיוחד סגנון ההיפ הופ – הפכה להיות כלי ביטוי לתסכול ולזעם של השחורים. כיום קיימים זרמים מוזיקליים המזדהים עם הרגאיי על כל זרמיו (דאב, רגאמופין, רוטס ועוד) ועם ההיפ הופ כמעט בכל מדינה בעולם. בארץ גברה ההתעניינות במוזיקה שחורה מכמה סיבות: השפעה מן הנעשה בעולם, העלייה מאתיופיה, הקהילה האפריקאית בארץ, אמנים מקומיים כמו שורשי אפריקה, שבק ס, שוטי הנבואה, טוני ריי ואמני ראפ רבים, וכמובן גם ערוצי טלוויזיה כמו אם.טי.וי, שמשדרים לא מעט היפ הופ.

בראשית היה סווטו
בשנת 1985 נפתח בפינת הרחובות פרישמן והירקון מועדון סווטו. זה היה המקום הראשון בארץ שהוקדש למוזיקה שחורה (ושקידש אותה), והשמיעו שם בעיקר רגאיי, היפ הופ ומוזיקה אפריקאית. נלסון מנדלה היה עדיין כלוא אז בדרום אפריקה, והשם "סווטו" – שמו של פרבר שחורים ביוהנסבורג, שהיה כר התנגדות אקטיבי למשטר האפרטהייד – הדגיש את המסר המחאתי והחברתי של מוזיקת הרגאיי.


ירידה קצרה במדרגות הובילה את באי המועדון למערת קצב שטופה בבאסים רועמים ועטורת פוסטרים נדירים של לוחמי חופש שחורים ושל גיבורי רגאיי מג'מייקה. המועדון משך אליו קהל רב ומעורב, שרצה לרקוד בלי מחיצות ובלי טריטוריות לכל גזע וצבע.

גודלו הממשי של סווטו היה כוך ורבע, אבל בשעות הקטנות של הלילה הוא היה כמו מתרחב ונהפך לקינגסטון שבג'מייקה של תחילת המאה: עיר חוף קוסמופוליטית וחושנית שבה תערובת מהממת של גזעים וצבעים, אפריקאים מהשגרירויות ופועלים זרים מאפריקה, עולים ותיקים מאתיופיה ועולים חדשים שהזדהו מיד עם הגרוּב השחור, הרבה תיירים (להזכירכם שפעם גדשו את הארץ אלפי צעירים מכל העולם, תרמילאים, מתנדבים וסתם תיירים) וישראלים מכל גוני הקשת החברתית.

במשך שנים היה המקום מלא מדי יום מפה לפה, והקהל הרב שהצטופף מחוצה לו צבע את קרנות הרחוב בצבעי המהפכה השחורה: ירוק, צהוב ואדום. לעמדת התקליטן היה צמוד הזמר ראס מייקל, תושב קבוע במועדון, שהגיע מג'מייקה והקים בארץ משפחה. הוא לימד דור שלם של ראפרים ישראלים את רזי הוויברציות של אחיזה במיקרופון. הוא שר, רקד, הנחה את הערב בווירטואוזיות, והקהל ספג את הקצב הקריבי שלו ונסחף לתוך המוזיקה והשירה.

הרכבים מקומיים של אפריקאים או ישראלים שספגו השראה מהבילוי במועדון הופיעו מדי פעם על במה מאולתרת, ובימי שבת אחר הצהריים הצטחצח המועדון כדי לאפשר מפגשים של אפריקאים עם נציגי קהילתם. כל שלושה חודשים הודפס דף מידע גדוש בחדשות רגאיי מכל העולם, ומדי שנה יצאה משלחת מן המועדון לקרנבל הרחוב הגדול באירופה, פסטיבל נוטינג היל בלונדון.

המועדון ארגן שלוש הפגנות מול שגרירות דרום אפריקה בתל אביב, שבהן השתתפו כמאה חברים לבנים ושחורים. במשך כל שנות פעילותו של המועדון היתה המטרה להפיץ ולקדם את מוזיקת הרגאיי ואת התרבות שנלווית אליו.
בשנת 2000 נסגר מועדון סווטו. מאז אפשר לשמוע מוזיקת רגאיי במועדונים אחרים, אך רובם אינם מקדישים יותר מערב אחד בשבוע למוזיקת הרגאיי וההיפ הופ. לאחרונה נפתח מועדון שנקרא באותו השם, אך אין מדובר בפתיחה מחדש של המועדון המיתולוגי.

מועדון רגאיי בר, רחובות. כיום אפשר לרקוד לצלילי מוזיקה שחורה משובחת במקומות רבים בארץ

מחפשים קשר תרבותי
להתעניינות במוזיקה אפריקאית בארץ אכן היו גורמים שונים. מעניין במיוחד הוא תהליך ההתקרבות שעברו בני נוער וצעירים מהעדה האתיופית אל הרגאיי ואל ההיפ הופ. מצד אחד, עולים רבים מאתיופיה נתקלו לא פעם בחומה תרבותית מצד הציבור הוותיק בישראל, ומצד שני, מוזיקת רוק ומוזיקה ישראלית לא יכלו למלא עבור העולים החדשים את הצורך במקור הזדהות.

במסגרת הקהילה פועלים כמה אמרגנים שמביאים במשך כל השנה אמנים אתיופים ידועים, זמרים וזמרות, לסיבובי הופעות בכמה ערים בארץ, שבהן קיים ריכוז גדול של בני העדה. אל ההופעות מגיע אמנם קהל רב ומגוון, אבל הן לא יכולות לענות לחלוטין על הצורך בתחושת שייכות.

בחיפושיהם אחר קשר תרבותי, מצאו צעירי העדה את המקום שבו הרגישו בבית: מועדוני המוזיקה השחורה. הרגאיי אמנם מדבר עדיין אל בני הנוער, אך אין ספק שהמסרים הקשוחים של ההיפ הופ, סגנון שצמח מתוך הגטאות השחורים של ארצות הברית, קרובים ללבם של הצעירים הרבה יותר.

המסר של ההיפ הופ – ששחור זה חזק ויפה – והחשיפה התקשורתית העצומה שלו בטלוויזיה וברדיו מחזקים את תחושת הערך העצמי של בני הנוער יוצאי אתיופיה מול הגטו התרבותי בישראל, שבו הרגישו כלואים.

כיום אפשר לרקוד לצלילים של מוזיקה שחורה משובחת – רגאיי, היפ הופ ומוזיקה אפריקאית בסגנונות שונים – בכמה מקומות בארץ (ראו טור צד). אל תהססו: שברו את המחיצות וקבלו את הוויברציות החמות של העם השחור בציון ומחוצה לה.

מועדוני מוזיקה שחורה
ראסטה קלאב. המועדון, שעד לפני זמן קצר נקרא ראסטה פאב, נמצא בבעלותו של טוני ריי, זמר מג'מייקה שחי בארץ. המקום קטן מאוד, אבל הוא היחיד שמקיים באופן קבוע הופעות רגאיי חיות. במקום מופיעים טוני ריי ולהקתו והרכבים אורחים. רחוב שוקן 24 תל אביב, טל' 247290־054.

או־בִּייה. בין חנויות הסקס ובתי הזונות שברחוב פין בתחנה המרכזית הישנה, נפתח מועדון בבעלות אפריקאים מגאנה. הקהל אפריקאי ברובו, והאווירה החושנית מזכירה מאוד מועדון שכונתי בגטו של עיר גדולה באפריקה. הכי אפריקאי שיש. רחוב פין 8 תל אביב.

ג'י ספוט.
היפ הופ כל השבוע. המועדון פתוח בימי שישי, לבני עשרים ומעלה. כיכר אתרים, על יד המדרגות היורדות לחוף גורדון, תל אביב, טל' 052-8846121 ובאתר

Q-Bar. ערב רגאיי כל יום שלישי. נתי ונפתלי, הנקראים "מהפכה סאונד סיסטם", וג'יימס (המתופף של שבק ס) מתקלטים. פארק אופיר 1, קריית יהודית, באר שבע.

קיבוץ צאלים. ערב רגאיי כל שבועיים ביום חמישי במועדון הקיבוץ. אווירה ביתית.

הפורום. כל מוצאי שבת נערך ערב היפ הופ. פופולרי מאוד בקרב שוחרי המוזיקה השחורה בדרום. קריית יהודית 232
באר שבע, טל' 6278222־08.

רגאיי בר. כל יום שישי מצטופפים בו מאות בני נוער יוצאי אתיופיה. הדי.ג'יי הוא ליאור הדר, שמנגן הרבה מאוד רגאיי וקצת ראפ. רציף הרכבת ברחובות

מארלי קלאב. כל יום שישי משמיעים מוזיקה אתיופית, רגאיי והיפ הופ. במקום מבלים יוצאי אתיופיה מנתניה והסביבה. תקליטן הבית הוא די.ג'יי אלון, מומחה למוזיקה אתיופית ולרגאיי. מתקיימים בו לפעמים הופעות של אמנים אתיופים. רחוב הכדר פינת רחוב הפלדה, איזור התעשייה הישן של נתניה.

קפה ברזילי. המועדון נסגר והוקם מחדש על חורבותיו של מחסן ברזל ברחוב הרכב 13 ,המטרה מלכתחילה, והיום יותר מפעם, היא ליצור בעבור הסצנה האלטרנטיבית בישראל- מקום כזה שיאפשר לה התפתחות, צמיחה ובעיקר כיף ,מקום שיאפשר מפגש של אנשים חובבי מוסיקה. בין בג'אנרים גם מוזיקה שחורה והיפ הופ,  רחוב הרכב רח' הרכב 13, תל-אביב , טלפון: 03-6878090

מידע
עלונים, פוסטרים ומידע על אירועי רגאיי והיפ הופ אפשר למצוא בתל אביב בחנויות מד מאן בתחנה המרכזית החדשה ובדיזנגוף סנטר. בתחנה המרכזית החדשה אפשר להתעדכן בהופעות של אמנים אתיופים בארץ בחנות למוזיקה אתיופית (קומת הכניסה) ובמספרה של אילנה "אתיופיאן סטייל" (קומה 4).

אינטרנט
אתר הרגאיי הישראלי מעודכן מאוד, וכולל תאריכי הופעות ופרטים על מסיבות רגאיי בכל הארץ.

לקריאה נוספת
"בין רגאיי לראפ: אתגר ההשתייכות של נוער יוצא אתיופיה בישראל", מלכה שבתאי, הוצאת צ'ריקובר 2001. ספרה הראשון נקרא "הכי אחי: מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה", הוצאת צ'ריקובר 1999.

יפו החדשה ישנה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מתל אביב וגוש דן

מלון סינמה בתל אביב: לילה מהסרטים
מלון סינמה בתל אביב: לילה מהסרטים

מצלמות ומסרטות ישנות וכרזות קולנועיות בלובי, מוזיקה מפסקולים ברקע ואפילו פופקורן לכל אורח - מלון סינמה בכיכר דיזנגוף בתל אביב מציע לאורחיו חוויה קולנועית יוצאת דופן. יחד עם המיקום המנצח בכיכר דיזינגוף והנשנושים והאלכוהול שמוגשים בגג המלון בשעות ...

מפגש פסגה של הצלמים הטובים בעולם
מפגש פסגה של הצלמים הטובים בעולם

במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי יתקיים מפגש פסגה מרתק בהשתתפות כמה מהצלמים המובילים בעולם. אנחנו מזמינים אתכם להכיר את הצלמים ואת יצירותיהם. לא תוכלו להישאר אדישים

מאחורי הקלעים: הצצה למלון בקסטייג'
מאחורי הקלעים: הצצה למלון בקסטייג'

כמעט מאה שנה אחרי שקבוצת תיאטרון האהל הוקמה, ושמונים שנים אחרי שזכתה במשכן קבע משלה, מלון בייקסטייג' נפתח במבנה ההיסטורי של תיאטרון האהל. החזית הלבנה והמעוגלת בגבה של כיכר דיזנגוף שוחזרה לימי הזוהר, החלל הפנימי הפך למלון בוטיק ...