מה יהיה בסופנו

מרטין ריס, האסטרונום המלכותי של בריטניה. מתאר שורה של קטסטרופות שיביאו את הקץ על האנושות | צילום : עמי בן-בסט

ממש באותה עת שבה עסק ג'יימס אושר בחישובים על גילו של היקום, נולד באנגליה אייזיק ניוטון. ניוטון, שהיה בעל הכרה דתית עמוקה, עסק שנים ארוכות בפרשנות אפוקליפטית על פי כתבי הקודש. לפני כשנה ומחצה פרסם החוקר הקנדי סטיבן סנובלן כי מצא בספרייה הלאומית בירושלים תעודה מקורית, בכתב ידו של הגאון האנגלי, שבה נאמר כי סוף העולם יגיע בשנת 2060, כלומר עוד 56 שנה!
לא נעים. כאשר נוסטרדמוסים וחוזים למיניהם מדברים על קץ קרוב – לא נורא. כאשר מי שמדבר על הסוף הוא גאון עם קבלות – מגלה כוח הכבידה, מנסח חוקי המכניקה ומפתח החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי – העניינים נראים קצת אחרת. אולם במהלך המאה העשרים, דווקא על רקע ההתפתחות המדעית והטכנולוגית והתחלת הטיסות לחלל, החל גם המדע המודרני לעסוק בכובד ראש ב"סוף העולם".
לא מפתיע. במבט מהחלל נראית הפלנטה שלנו קטנה, שבירה ומועדת לפורענות – אסטרואידים ושברי סלעים ענקיים נצפו "שורקים" בקרבה מסוכנת לכדור הארץ. בנוסף לכך תרמו מרוץ החימוש הגרעיני, אפקט החממה והחור באוזון להפיכת נבואות יום הדין לאפשריות. בשנים האחרונות דנו יותר ויותר מדענים ופילוסופים חשובים ברצינות רבה באפשרות שהציוויליזציה שלנו לא תאריך ימים. הדיבור על קץ העולם הפך להיות לגיטימי.
שאלה מעניינת במיוחד שעלתה בדיון היתה: מתי זה יקרה? לפני כמה חודשים חלה התפתחות בנושא, כאשר מדען ידוע ורב מוניטין כימת את הסיכויים לבואו של סוף העולם ואפילו קבע תאריך: "אני סבור שהסיכויים שהציוויליזציה שלנו תשרוד עד סוף המאה הנוכחית הם 50־50 אחוז". הדובר הוא מרטין ריס, פרופסור בריטי לקוסמולוגיה ואסטרופיזיקה בקיימברידג', עטור הישגים מדעיים ותארים, לרבות תואר אצולה ותואר "האסטרונום המלכותי של בריטניה".

רובוטים מאבדים שליטה
את התחזית הפסקנית שלו השמיע ריס בספר "שעתנו האחרונה", שבו הוא מתאר שורה של קטסטרופות טבעיות ומעשה אדם, העלולות להביא את הקץ, החל מפגיעת אסטרואידים והתפרצויות הרי געש אדירות וכלה בנגיפים מהונדסים גנטית, טרור גרעיני וביולוגי והשתלטות רובוטים.
נפגשתי עם פרופ' ריס בבית הקפה של המחלקה לפיזיקה בקולג' יוניברסיטי בלונדון. סר ריס הוא איש שיחה נעים ומלא הומור, שונה מאוד מהדימוי המצטייר לעתים למדען העוסק באנרגיות גבוהות, חורים שחורים ו"סוף העולם".
ריס חושש, למשל, מהשפעות הטכנולוגיה המתקדמת – מרובוטים זעירים שעשויים להתפרע ולצאת משליטה, או מטרור טכנולוגי: "אני חושש שבעולם הגלובלי שלנו, טכנולוגיה מתקדמת עשויה לתת לפרטים כוח במידה גדולה כל כך, שלא נוכל להגן על עצמנו מפניו מבלי שנפגע בחירויות הפרט", הוא אומר. "ראינו בשנים האחרונות את האיום עובר ממדינות לארגוני טרור. ייתכן שהשלב הבא יהיה מעבר מארגונים לפרטים, וזה עלול להיות מצב שקשה הרבה יותר לטפל בו".
ומדוע מתעסק הפרופסור המכובד ב"סוף העולם"? "אני סבור שכולנו מודעים לארעיות חיינו, לא רק כפרטים אלא גם כציוויליזציה וכמין", הוא אומר. "ישנם אנשים שלדידם עתידו של היקום הזה אינו רלוונטי. ישנם אנשים, במיוחד אסטרונומים, המודעים לטווחי הזמן העצומים, ומתוך כך מודאגים לגבי סיכוייה של האנושות לשרוד".
אינני שואל אותו על גודל הסיכוי. חמישים אחוזים סיכויי ההישרדות שנותן ריס משאירים את עתידנו פתוח. עכשיו הכל תלוי בנו.