מה אפשר ללמוד מהמדינות המאושרות בעולם?

ממש לאחרונה פרסמנו כאן את רשימת המדינות השמחות בעולם לפי דו"ח האושר העולמי. באופן לא מפתיע, המדינות שמככבות בראש הרשימה שנה אחרי שנה הן  מדינות עשירות עם נופים עוצרי נשימה, מערכת רווחה מפותחת, פערים כלכליים נמוכים, תמיכה סוציאלית ומיסים שחוזרים לקהילה ומושקעים בבריאות, בחינוך ובתחבורה. כל אלה נתונים שאין ביכולתנו לשנות (למעט, אולי, כשאנו ניצבים בקלפי) – אבל האם יש דברים שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ מאורח החיים של תושבי המדינות המאושרות בעולם, כדי שנוכל להגביר את רמת האושר שלנו? מסתבר שכן. ישנם כמה מאפיינים שמשותפים לתושבי המדינות המאושרות בעולם – הם עושים הרבה ספורט, הם מבלים הרבה בטבע, הם יודעים לאזן בין העבודה לחיים והם חיים חיי קהילה. ומה עוד? מה תוכלו ללמוד מתושבי המדינות המאושרות בעולם?

לצאת לטבע כמו הפינים (והנורווגים והשוויצרים והניו זילנדים)

מחקרים מראים שאפילו 30 דקות של שהייה ביער עוזרות להפחית לחץ דם גבוה ותסמיני דיכאון. קל להיות קרובים לטבע במדינה כמו פינלנד שיש בה יותר ממאה אלף אגמים, ושיותר משישים אחוז משטחה מכוסים ביערות. קל גם להיות קרובים לטבע כשחיים ביישוב כפרי. אבל הקרבה לטבע היא כל כך חשובה ומוכחת במחקרים, ששווה להשקיע בה. נסו לצאת לפחות פעם בשבוע לטיול בטבע – לחוף הים, לחורשה, לשדה פורח או לפארק עירוני. אמנם בישראל אין טבע בכל פינה, אבל גם לנו יש יתרונות – המרחקים הקצרים מאפשרים להגיע תוך זמן קצר למגוון רחב של נופים, ומזג האוויר מאפשר להיות בחוץ מרבית ימות השנה. נצלו זאת!

יציאה לטיול ביער, ממש כמו שהפינים עושים, תורמת לתחושת האושר

לשמור על איזון וצניעות כמו השוודים

אחד מסודות האושר של השוודים טמון במשפט: "Lagom är bäst". המשמעות של המשפט הזה היא "מספיק טוב כמו משתה", ובמילים אחרות – הסוד הוא בכמות הנכונה. שמרו על איזון ואל תגזימו בכלום. יש בזה הרבה דמיון לתפיסה הבודהיסטית לאושר. השוודים, כמו העמים הנורדים האחרים, אמנם יודעים ליהנות מהחיים אבל חיים בצניעות ובמינימליזם. הדירות בשוודיה קטנות ולא מאובזרות עד גדותיהן (לא במקרה בסניפים של רשת הריהוט השוודית איקאה נוהגים להציג חללים זעירים כחדרים לדוגמה), וכשהם עושים קניות הם מעדיפים מעט פריטים איכותיים שיחזיקו לאורך שנים. הם מרבים לקנות בחנויות יד שנייה, ושואלים מה שאפשר, במקום לקנות.  השוודים וגם הדנים אוהבים ליהנות מארוחה טובה, אבל זו לא חייבת להיות ארוחה במסעדה מתוחכמת – ארוחה פשוטה בבית עם חברים תשמח אותם באותה מידה. סגנון החיים הזה טוב לא רק לתקציב ולסביבה – הוא תורם לרווחה נפשית. קל יותר להיות מאושר כשאנחנו לא תולים את האושר שלנו בחפצים אלא בחוויות, וכשלא נמצאים כל הזמן במרוץ מסביב לשעון כדאי להשיג את הדבר הבא, בין אם מדובר ברכב חדש, דירה גדולה יותר, חופשה נוספת או עוד כמה תארים. נסו גם אתם לאמץ את הגישה הזו, ודעו מתי מה שיש לכם מספיק.

לאזן בין עבודה ומשפחה כמו הדנים

בדנמרק, כמו במרבית המדינות שמככבות בעשירייה הראשונה של המדינות המאושרות –  החיים – המשפחה, החברים, התחביבים, הם בעדיפות עליונה, לפני העבודה. וזה לא שהם לא עובדים – בדנמרק, כמו גם בנורווגיה, בשוויץ ובמקומות נוספים – יודעים לעבוד קשה. אבל בעוד שבתרבות האמריקאית (ונראה שגם בישראלית) יום עבודה ארוך פירושו הצלחה, הישגיות ומחויבות לעבודה, בדנמרק עובדים שעובדים שעות ארוכות נתפסים כלא יעילים וככאלה שלא יכולים להשלים את המשימות בזמן. בהכללה, הדנים עובדים יעיל, אז לא תתפסו אותם יוצאים לסידורים באמצע העבודה (או גולשים באינטרנט). כף הם יכולים לעבוד פחות שעות בשבוע וליהנות מיותר זמן עם המשפחה, עם החברים ועם עצמם. גם אין ביכולתכם לשנו את תרבות העבודה בישראל, או לצמצם את שעות העבודה שלכם, אתם יכולים לנסות לעבוד יעיל יותר, כדי שלא תאלצו להישאר שעות נוספות או להמשיך לעבוד מהבית. וכשאתם כבר בבית, השתיקו את הטלפון, היו זמינים למשפחה ולעצמכם ואל תבדקו את המיילים אחת לשעה. כשאתם יוצאים לחופשה, נצלו היטב את הזמן, הודיעו מראש שלא תהיו זמינים, כבו את הטלפון הנייד והרשו לעצמכם להתנתק באמת.

להיות סובלנים כמו ההולנדים

הילדים ההולנדים נחשבים לילדים המאושרים ביותר בעולם, והסיבה לזה טמונה לא רק בצריכה עודפת של פנקייקס, אלא בעיקר באווירה הלא תחרותית ששוררת בהולנד. בהולנד יש אווירה של קבלה וסובלנות. הולנד היתה ידידותית ללהט"בים ולמהגרים הרבה לפני שזה נהיה טרנדי, ונראה שלכולם יש מקום בחברה ההולנדית, ללא תלות במעמד או בהישגים. זה מתחיל כבר בגיל צעיר. מערכת החינוך ההולנדית לא דוגלת במבחנים בגיל צעיר, והילדים בחברה ההולנדית לא נמדדים על פי ההישגים שלהם, נבחנים פחות וגם לא מקבלים שיעורי בית בשנים הראשונות של בית הספר. במילים אחרות –  הילדים ההולנדים לא חווים את אותו לחץ שילדים חווים במקומות אחרים בעולם, מה שנותן להם יותר זמן לשחק, ליצור קשרים חברתיים ופשוט להיות ילדים. יש חברות שבהן הגישה הזו נתפסת כמובילה לבינוניות, אבל השורה התחתונה היא שהילדים ההולנדים הם, בכללותם, מאושרים. (אפשר לשער שגם העובדה שההורים ההולנדים נוכחים יותר תורמת לאושר של ילדיהם, כי גם בהולנד יש דגשה חזק על איזון עבודה-חיים). אז גם אם אתם לא יכולים לשלוח את הילדים לבית ספר שאין בו מבחנים ושיעורי בית, נסו לשחרר לחץ. קבלו את הילדים שלכם כפי שהם, ללא קשר למספרים שהם מביאים הביתה, ושחררו את השיפוטיות גם מעצמכם, מתוך הבנה שהמשכורת שאתם מרוויחים או המכונית שיש לכם לא מעידות דבר עליכם ועל אישיותכם.

להיות פעילים כמו הנורווגים והשוויצרים

מחקרים רבים שפעילות גופנית משפרת לא רק את הבריאות הגופנית אלא גם את הבריאות הנפשית. אנשים שעוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית, גם אם היא במינון נמוך (למשל, פעמיים בשבוע), נמצאו במחקרים כמאושרים יותר ממי שלא עוסק כלל בפעילות גופנית. פעילות גופנית מובילה לשיפור אנדורפינים, כימיקלים טבעיים שגורמים לשיכוך כאבים, להפחתת רמות המתח והחרדה ולשיפור מצב הרוח. הנורווגים והשוויצרים, שמי עמים שמדינותיהם התברכו בנופים הרריים, מרבים לעסוק בפעילות גופנית – הם מטפסים בהרים, עושים סקי ורוכבים על אופניים. במקרים רבים הם משלבים את הפעילות הגופנית ביום יום שלהם – הם עובדים בגינה, יוצאים לדוג עם חברים או פשוט מגיעים ממקום למקום ברגל או באופניים במקום להיכנס למכונית. למעשה, השוויצרים מתייחסים לאופניים כאל אמצעי תחבורה לגיטימי (מה שנראה הגיוני במדינות שטוחות כמו הולנד ודנמרק, אבל פחות במדינה הררית כמו שוויץ), ומתייחסים בבוז למי שמסיע את הילדים לבית הספר. בשביל מה יש רגליים? השוויצרים גם אוהבים לטייל בהרים, בנינוחות וללא לחץ – לא לשם כיבוש עוד פסגה – ממש כשם שמישהו אחר יוצא לסיבוב בין חלונות הראווה של לונדון. אז אם לא הדגשנו את זה מספיק – צאו לטייל בטבע. ותרו על הלחץ הכרוך בלהסיע את הילדים לבית הספר בבוקר, בפקקים, ולכו איתם ברגל או רכבו איתם באופניים. במקום ללכת לחדר הכושר, שלבו כמה שיותר פעילות בחיי היום יום שלכם – למשל, עלו במדרגות במקום במעלית.

בשוויץ היפה רכיבה על אופניים היא דרך מקובלת להגיע ממקום למקום

לחיות חיי קהילה כמו האיסלנדים

איסלנד הגיעה בשנה האחרונה למקום השלישי בדו"ח האושר העולמי, מה שעשוי להיראות קצת מפתיע לגבי מדינה שבה במשך כמה חודשים בשנה הטמפרטורות כמעט ולא עולות מעל האפס והשמש לא זורחת. אחת הסיבות לאושר האיסלנדי היא הקשרים הקהילתיים החזקים, מהסוג שמתפתח רק במדינות קטנות ומבודדות, בהן מתגוררים מעט אנשים בתנאי חיים לא פשוטים, אשר מאלצים אותם לסמוך זה על זה. העובדה שמרבית תושבי איסלנד גרים במרחק של עד שעה נסיעה מהבירה רייקיאוויק עוזרת להם לשמור על קשר עם המשפחה ועם חברים ותיקים. 99 אחוז מהאיסלנדים מרגישים שיש להם על מי לסמוך בעת צרה. מחקרים רבים מראים שקשרים בינאישיים הם הגורם המשמעותי ביותר שתורם לאושר. זה הוכח יותר מכל בתקופת הקורונה, כשהריחוק הפיזי היה אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו לעלייה בדיכאון, בעיקר בקרב קשישים. בישראל הקטנה קל למדי  לשמור על קשרים. הקיפו את עצמכם באנשים אהובים, שמרו על קשר עם חברים ותיקים ותחזקו מערכת יחסים טובה וקרובה עם השכנים שלכם.

לקחת את הדברים בקלות כמו הניו זילנדים

כל מי שביקר אי פעם בניו זילנד מספר על השלווה הניו זילנדית, כזו שמקורה לא רק בנוף אלא גם באנשים, שהם פשוט רגועים מטבעם. אז נכון, קל להיות רגועים במדינה עם מרחבים ירוקים, נופים חלומיים ושבוע עבודה מצומצם (ניו זילנד היא אחת המדינות הראשונות בעולם בהן חלק ממקומות העבודה עברו לשבוע עבודה בן ארבעה ימים), אבל הקיווים, תושבי ניו זילנד, פשוט לא לוקחים את החיים קשה מדי. אפשר להבין את זה כשרואים את הילדים מתרוצצים יחפים בפארק – מראה נפוץ בניו זילנד. תושבי ניו זילנד הם ידידותיים מטבעם, חייכנים ומסבירי פנים. הם אומרים שלום לזרים ומציעים עזרה כשצריך. ולא פחות חשוב – הם לא ממהרים לשום מקום. יש להם גישה אופטימית לחיים, ואחד הביטויים המקובלים הוא “She’ll be right” או "She's Good" שהוא המקבילה המקומית ל"יהיה בסדר" הישראלי. זהו ביטוי שמשמעותו – גם אם משהו לא בסדר עכשיו, הוא יסתדר מעצמו. הוא גם נועד לבטא את התחושה שגם אם משהו לא מושלם, גם בסדר זה מספיק.

לקבל את החושך כמו הפינים

פינלנד היא ארץ של ניגודים – קפיצה מהסאונה הלוהטת לבריכה הקפואה, קיץ קצר בו השמש כמעט ולא שוקעת, מול חורף ארוך וחשוך, שמים חשוכים שלפתע מוארים על ידי הזוהר הצפוני… אולי זו הסיבה, שהפינים, שנחשבים לאנשים המאושרים ביותר בעולם, מבינים שלא תמיד הכל ורוד, שמח ומואר, ושאפשר לחוש מרוצה ומסופק מהחיים ולמחרת לשקוע במלנכוליה ולהקשיב למוזיקת מטאל (ז'אנר ההבי מטאל פופולרי במיוחד בפינלנד). כל הרגשות האלה הם פשוט חלק מהחיים. אחד המושגים שמייצגים יותר מכל את הרוח הפינית הוא "סיסו" – זהו מושג שאין לו תרגום לעברית אבל הוא קשור בכוח רצון, נחישות, התמדה וחוסן. הסיסו מגדיר את האופי הלאומי הפיני כמו שה"חלום האמריקאי" מגדיר את האופי הלאומי האמריקאי. לפי הסיסו, אושר הוא לא נוחות, ויותר מכך – הם רואים באתגר הזדמנות. הפינים חיים בתנאי אקלים לא פשוטים, מרבית חודשי השנה שורר במדינה קור עז וזה לא מפריע לפינים לבלות את מרבית זמנם בחוץ, לקפוץ מהסאונה לבריכה של מים קפואים בעיצומו של החורף ועדיין להיות האומה המאושרת בעולם. אז נכון שבארץ שלנו אין חורפים ארוכים שבהם השמש לא זורחת, אבל הנסיבות מציבות לנו תנאי חיים לא פשוטים. אנחנו יכולים ללמוד מהפינים שהרע מגיע ביחד עם הטוב, ושזה בסדר להרגיש רגשות שליליים ואפילו לבכות, וזה לא הופך אותנו לפחות מאושרים. להיפך, זה גורם לנו להעריך יותר את הרגעים הקטנים בחיים שמהם עשוי האושר.

בפינלנד יש חורפים קרים, ארוכים וחשוכים, אבל כשהזוהר הצפוני מגיע אפשר לחוות רגעים של אושר

לאכול שוקולד כמו השוויצרים

צריכת השוקולד בשוויץ היא מהגבוהות בעולם, ועומדת על כ-8.8 ק"ג לאדם בממוצע בשנה (ועל כך הם מפצים באורח חיים פעיל ובטיולים ובטבע). אפשר להבין מדוע השוויצרים אוכלים כל כך הרבה שוקולד, בהתחשב בכך שהשוקולד השוויצרי, ביחד עם הבלגי, נחשב לטוב ביותר בעולם.  השוקולד הוא לא רק טעים – הוא אמנם עתיר בקלוריות ובסוכר (אלא אם הוא מריר), אבל הוא מכיל גם מינרלים ונוגדי חמצון שטובים להגנה מפני מחלות לב וסרטן. ולא פחות חשוב – אכילת השוקולד מאותת למוח שלנו להפריש מוליכים עצביים כמו דופמין, שמקושר עם תחושת אושר ומופרש, למשל, גם כתגובה לצריכת קוקאין. השוקולד מכיל גם את חומצת האמינו טריפטופן שמסייעת בייצור סרוטונין, שמקושר עם וויסות מצב הרוח ועם רגיעה.

השוקולד השוויצרי המשובח הוא מתכון לשיפור מצב הרוח

אתם לא חייבים לצרוך למעלה משמונה קילוגרם של שוקולד בשנה כדי להיות מאושרים, אבל שילוב מתון של שוקולד בתזונה מפעם לפעם יכול לתרום לשיפור מצב הרוח שלכם, וגם לבריאות, אם תאכלו שוקולד מריר. והכי חשוב – אכלו שוקולד כמו השוויצרים ובחרו בשוקולד משובח, כזה שבאמת תוכלו להתענג עליו בלי לחוש אשמה.

נתקלת בטעות בכתבה? חוסר עדכון? נשמח לקבל ולעדכן >>‎