מדריך למשפחה המעופפת

למדנו ותכננו מסלול בסיסי שיש בו איזון בין מנוחה ובין תזוזה.
נפתלי הילגר, שלושה שבועות בתאילנד

התחלנו בהכנות שלושה חודשים לפני הנסיעה. הבנות באו איתנו לפגישות עם מארגני המשלחת, וכשדנדן הרצה על מטרת המשלחת הן הגיעו ויצרו קשרים עם השותפים. הן קנו איתנו את הבגדים הנחוצים, כמו בגדים ארוכים נגד עקיצות יתושים ומגפי גומי ליער, בנו איתנו את האוהל בחצר כשחזר מתיקון, שיחקו בציוד הרב שנאסף וסייעו באריזתו. הסברנו להן על הכלים, מה מותר ומה אסור, איך עובדים בכלים ומה מחכה לנו ביער. כל ילדה הכינה בעזרתי גם תיק קטן לטיסה ולמחנה.
לילך לוי־בולוטין, חודש בקמרון

אמנם ילדַי היו עדיין תינוקות, אך דאגתי להראות להם תמונות, ספרים וסרטי וידאו על היעדים ולציין דברים אטרקטיביים כמו פילים ונחשי קוברה.
שמעון לב, הודו ומזרח תורכיה

טיסות ונסיעות ארוכות
הבנות נהנות משדות תעופה וממטוסים, והתינוק ישן ויונק. אני מארגנת להן תיק קטן עם מים, כלי כתיבה, דפים, ספר והרבה מדבקות. כשמשעמם הן מתעסקות ביצירה.
לילך לוי־בולוטין, חודש בקמרון

למזלנו ילדינו קוראים המון, והטיסה עברה בנועם, בין קריאה לנמנום.
טל ברטוב, חודש בפנמה

בטיסות כדאי לשבת במושבים שיש בהם מקום לרגליים שבו הילדים יכולים לעמוד ולשחק.בנסיעות בהודו ארגנתי את הספסל האחורי כמגרש משחקים: מילאתי את החלל שבין המושבים בשמיכות ובציוד וכך נותר לילדים מקום להשתולל. במזרח תורכיה נסענו הרבה, והשתדלתי שחלק גדול מהנסיעה יהיה בזמן השינה שלהם.
שמעון לב, הודו ומזרח תורכיה

איך יוצרים תחושה של בית?
לדעתי בטיולים ארוכים כדאי ליצור בסיס קבוע של בית אחד או יותר, כלומר לשהות בכמה שפחות מוקדים ולארגן בית שממנו יוצאים לטיולים באזור. בכל מוקד שכרתי בית ומיד ארגנתי מטבח שבו אפשר לבשל לילדים.
במזרח תורכיה לא מצאתי מקום אטרקטיבי לשכור, וטיילנו ברכב, לכן ארגנתי גזייה וסט בישול והייתי עוצר בצד ומארגן ארוחה. היכולת לבשל במהירות ולא להסתמך על מסעדות היתה חשובה לי. עם ילדים קטנים צריך להשתדל להיות מסוגלים לארגן אוכל לבד.
שמעון לב, הודו ומזרח תורכיה

אני זקוקה לתחושה נעימה ונקייה כמו בבית רק כשהולכים לישון, ולכן חשוב לי שהאוהל יהיה מסודר ונקי. הבנות יודעות שצריך להוריד נעליים לפני שנכנסים לאוהל. באוהל מסודרים מזרנים מתנפחים, סדינים ושקי שינה. אם אפשר אני מביאה את הכריות של הבנות מהבית. מלבד האוהל אני לא חושבת שצריך תחושה של בית. להפך, נחמד להרגיש את השטח הכי עמוק שאפשר.
לילך לוי־בולוטין, חודש בקמרון

מביאים את הדובי האהוב. חוץ מזה, לדעתי כדאי, רצוי ומומלץ להשאיר את הבית בבית.
נפתלי הילגר, שלושה שבועות בתאילנד

מה עושים כשיש זמן פנוי במהלך הטיול?
יוצאים לחפש גחליליות בעשב, לטבול רגליים בנחל, לצלם נחשים. בקיצור, למי יש זמן פנוי? הכל מלא יצורים וצמחים וחידושים.
טל ברטוב, חודש בפנמה

מה עושים כשאין זמן פנוי? כל המטרה היא שיהיה זמן פנוי.
נפתלי הילגר, שלושה שבועות בתאילנד

כל ילדה עסוקה במה שמעניין אותה: אופק מחפשת מציאות, ואשל מחפשת עם מי לדבר. לפעמים הייתי מוצאת את אשל בערסל מספרת לעצמה סיפורים. אין אצלה זמן פנוי בחיים בכלל. לילדים יש צורך עצום בגירויים, אבל גירויים נמצאים בכל פינה. בנסיעות הארוכות ברכב היו סיפורים, חידונים, בלונים ואוכל שהעבירו את הזמן.
לילך לוי־בולוטין, חודש בקמרון

הלכתי לטייל עם האנשים מהכפר ועשיתי איתם כיף חיים.
אופק בולוטין, טיילה בקמרון כשהיתה בת 5.5

אני נגעתי בפרפרים, והיה פרפר אחד על התיק של אמא. ציירתי עם החברות שלי במחנה.
אשל בולוטין, טיילה בקמרון כשהיתה בת 4

קראנו, שיחקנו, ובעיקר היינו במקומות חדשים ומעניינים. לא חיפשנו תעסוקה.
תמר ברטוב, טיילה בפנמה כשהיתה בת 11

ישנו, קראנו, דיברנו. אין כזה דבר כמעט משעמם, זה הרי מקום שלא היינו בו בחיים אז תמיד יש מה לראות, אז לוקחים יוזמה ואומרים שרוצים לנסוע לבקר במקום שקראנו עליו.
דריה שיזף, טיילה בהודו כשהיתה בת 8

איך מתנהלים בענייני קניות?
אנחנו משתפים את הילדים בשיקולים הכספיים. הם עצמם לא מבקשים להוציא כסף מיותר כשהם יודעים שזה יבוא על חשבון משהו אחר. מגדירים מסגרת תקציבית די ברורה, וכולם מודעים לה ומסתדרים בתוכה. כל אחד בחר שניים־שלושה חברים טובים שחשוב להביא להם מזכרת מהטיול, והדרישות האישיות תמיד היו צנועות.
טל ברטוב, חודש בפנמה

נתנו דמי כיס מראש. מתן חוסך דמי כיס במשך השנה, וכשנוסעים לחו"ל מכפילים את החיסכון. אני לא מתערב במה שהוא קונה, כשנגמר הכסף הוא נגמר. כמו אצל הגדולים, רק בלי אישור למשיכת יתר.
נפתלי הילגר, שלושה שבועות בתאילנד

הבהרנו לילדות שלא קונים דברים בטיולים, כי טיול זה לא קניות, אבל בשווקים אותנטיים הקצבנו סכום לקנייה. מלבד זה אנחנו בדרך כלל באזורים שאין מה לקנות. כשאופק היתה באנטארקטיקה היא אספה אבנים יפות, צדפים, מקורים של ציפורים, ניבים ושיניים של פילי, דובי וכלבי ים, נוצות של פינגווינים, עצמות ועוד דברים מהטבע. היום יש לה אוסף מדהים שאי אפשר לקנות באף חנות בעולם.
לילך לוי־בולוטין, חודש בקמרון

איך מתמודדים עם הצפיפות המשפחתית?
זה כל הכיף. עושים דברים יחד, מדברים, צוחקים ומבלים. אין טלפונים, עבודות או שום דבר אחר שמפריע. בקיצור, לא היה לנו צפוף.
נפתלי הילגר, שלושה שבועות בתאילנד

צפוף, חם ונעים. כל היופי זה הצפיפות. זה חושף דברים חדשים ונהדרים. ודאי שיש שעות שאמא ובן הולכים ביער לבד ומדברים, או אבא ובת על הסיפון לבד מול הים. כל אחד תופס את הרווח שהוא זקוק לו ולוקח את הקרבה הנחוצה לו. זה מה שטיול כזה מאפשר. אין את המחשב שגונב את גיא, אין חברות שחוטפות את תמר ואין עבודה שגוזלת אותנו.
טל ברטוב, חודש בפנמה

איך שומרים על פרטיות ההורים?
קשה מאוד כשרוב הזמן נמצאים ביחד. אבל האמת, לא הפריע לי, אהבתי את החוויה המשפחתית.
נפתלי הילגר, שלושה שבועות בתאילנד

בכל מקום שהתאפשר שכרנו צימר עם הפרדה בין שני החדרים או עם הגדרת אזור ברורה כמו ילדים למטה והורים בגלריה למעלה.
טל ברטוב, חודש בפנמה

אין לנו פרטיות במסעות עם הילדים, ואנחנו לא מחפשים אותה.
לילך לוי־בולוטין, חודש בקמרון

איך מתי ואיפה הכי נהניתם?
אצל המלכה שהצטלמתי איתה. אהבתי למצוא עצים יפים ביער.
אופק בולוטין, טיילה בקמרון כשהיתה בת 5.5

בארמונות. הכי אהבתי את הקוף דנדן הקטן (קוף שהתקבל למקלט כששהינו שם, ולכן קראו לו דנדן — הסבר מאמא לילך). כשביקרנו בהר געש ועלינו את כל המדרגות, והיה לי הכי כיף לראות את האגם הירוק.
אשל בולוטין, טיילה בקמרון כשהיתה בת 4

באיי סן בלאס.
תמר ברטוב, טיילה בפנמה כשהיתה בת 11

לי אישית היה רגע שיא בגואה, מין רגיעה כזאת, כי איפה שטיילנו עד אז היה המון בלגן והמון ריצות ממקום למקום ודד־ליינים לעמוד בהם, וכשהגענו לגואה פשוט נחנו ונרגענו והיה כיף נטו.
דריה שיזף, טיילה בהודו כשהיתה בת 8

מתי הכי לא נהניתם?
כשנפצעתי מהמצ'טות ביער וכשהקאתי באוטו.
אשל בולוטין, טיילה בקמרון כשהיתה בת 4

כשהייתי חולה בימים האחרונים, היו לי סחרחורות, קיבלתי אקמולי, ואבא הרים אותי במדרגות.
אופק בולוטין, טיילה בקמרון כשהיתה בת 5.5

מהגשם והלחץ בטיול לפונטה בוריקה.
תמר ברטוב, טיילה בפנמה כשהיתה בת 11

אין כזה דבר.
דריה שיזף, טיילה בהודו כשהיתה בת 8

המשתתפים:
טל ברטוב טיילה חודש בפנמה עם אייל ועם גיא בן ה־13 ותמר בת ה־11.
לילך לוי־בולוטין טיילה חודש בקמרון עם דנדן ועם אופק בת ה־5.5, אשל בת ה־4 ועיטם בן הארבעה חודשים.
נפתלי הילגר טייל כשלושה שבועות בתאילנד עם חפצי ועם מתן בן ה־7.5.
שמעון לב טייל כשבעה חודשים בהודו עם מיכל ועם עילאי בן החצי שנה, תמר בת השנתיים וגדעון בן ה־3. טיילו לפני כן גם במזרח תורכיה.
דריה שיזף טיילה בהודו כשהיתה בת 8 עם הוריה צור ודורית ועם אחיותיה הגר בת ה־11 וניצן בת ה־14.