מה היה קורה לו במקום בישראל, היהודים היו מקימים מדינה באי קלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט? האם החיים תחת שלטון ריבוני יהודי באלסקה (עם יידיש כשפה רשמית) היו עולים יפה? וכיצד היתה נראית ההתיישבות החקלאית של יהודים בברזיל לוּ הפרויקט של הברון הירש היה קורם עור וגידים? הזויות ככל שיישמעו, ההצעות להקים מדינה יהודית באוסטרליה, באלג'יריה, באקוודור או במדגסקר נידונו בכובד ראש והן נשמעו ריאליות לא פחות מהרעיון להקים מדינה כזאת דווקא בישראל, שאז נקראה פלשתינה. מתוך 32 הצעות ליישוב יהודים ברחבי העולם (ראו מפה), ליקטנו תשע הצעות, המובאות פה על פי סדר האלף-בית. כולן מרתקות, למרות שאף אחת מהן לא צלחה.
אוסטרליה
בשנת 1938 ניהל הארגון היהודי פריילאנד ליגע משא ומתן עם ממשלת אוסטרליה. הנושא: התוכנית ליישוב יהודים בחבל קימברלי (Kimberley) שבצפון-מערב יבשת אוסטרליה, על פני 260 מיליון דונם. במשך שבע שנים עמל יוזם ההצעה, ד"ר יצחק נחמן שטיינברג, על קידומה. התוכנית לא יצאה לפועל. 
האם לכאן היינו מטיילים בסופי שבוע? אזור קימברלי באוסטרליה | צילומיםף שאטרסטוק
אלג'יריה
בשנת 1806 התיישב יעקב (ז'אק) יצחק אלטרס, יהודי עשיר, שומר מסורת ויודע ספר, יליד חלב, בעיר מרסיי, ושם נעשה סוכן אוניות ויצואן. קשריו עם הממשלה הצרפתית אפשרו לו לקבל אישור ליישב באלג'יריה 40 אלף נפש. את המשפחות הללו היה אמור להעלות מרוסיה ותמורת זאת לשלם לשלטון הרוסי 60 רובל לראש. התוכנית לא יצאה אל הפועל. אקוודור
בנובמבר 1934 התכנסה קבוצה קטנה של יהודים בלונדון כדי לחפש פתרון לבעיית יהודי אירופה. הם בחנו את מדינות צפון-מערב אמריקה הדרומית ודנו באפשרות של התיישבות מרוכזת באקוודור. ב-1936 נסגרו בפני פליטים יהודים שעריהן של רוב מדינות העולם, בכלל זה ארצות הברית, האימפריה הבריטית וארצות אמריקה הדרומית. רק ממשלת אקוודור ניאותה לקבל אליה יהודים, להקצות להם 40 מיליון דונם קרקע ללא תשלום ולתמוך בהם כלכלית. ליוזמה זו לא היה המשך.  מפלים בבאניוס, אקוודור. ממשלת אקוודור הסכימה להקצות 40 מיליון דונם להתיישבות יהודית
ארצות הברית – אלסקה
בשנת 1938 גיבש ארגון יהודי אמריקאי בשם ניי יהודה תוכנית להתיישבות יהודית באלסקה. הרעיון היה פשוט: לרכוש 80 אלף קמ"ר באלסקה ולהקים שם שלטון ריבוני. השפה הרשמית במדינה תהייה יידיש, והכתיבה תיעשה באותיות לטיניות. לרעיון היו הדים חיוביים בממשלה הפדרלית האמריקאית, אולם מלחמת העולם השנייה שמה קץ לרעיון ההתיישבות באלסקה. .jpg) אלסקה. באידיש זה נשמע יותר טוב
ארצות הברית – טקסס
הגירת היהודים הגדולה, שזרמה ממזרח אירופה לארצות הברית מאז פרעות קישינב בשנת 1903, עוררה חששות מפני צמיחת אנטישמיות בארצות הברית. הבנקאי היהודי הגרמני יעקב שיף החליט לכוון את ההגירה היהודית לעבר עיר הנמל גלווסטון (Galveston) שבמדינת טקסס ושם להקים מרכז טריטוריאליסטי יהודי. בשנת 1914, לאחר שרק ארבעה אחוזים מהמהגרים פנו לדרום-מערב ארצות הברית, החליט שיף להפסיק את התוכנית.  הרובע ההיסטורי בגלווסטון, טקסס. היהודים לא מיהרו להגיע | צילום: Fotoluminate LLC/Shutterstock
ברזיל
בשנת 1904 רכש ארגון יק"א, שהוקם על ידי הברון הירש, אדמות בברזיל והקים מושבה חקלאית, שאיכריה היו מהגרים יהודים מבסרביה. ב-1909 נוסדה מושבה יהודית שנייה בסמוך. שתי המושבות לא שרדו. ב-1953 ניסתה קבוצת יהודים גרמנים אמידים, שרכושם הוקפא על ידי הנאצים, לשחרר את הונם על ידי רכישת אדמות להתיישבות יהודית בשני מחוזות בשפלת האמזונס בברזיל. היוזמה לא עלתה יפה. מדגסקר
בשנת 1937 הציעה ממשלת פולין את האי מדגסקר כמקום ליישוב יהודים. הממשלה הפולנית גילתה ספקנות כלפי יכולתם של היהודים להיקלט בפלשתינה, ולכן בחנה את האפשרות ליישב יהודים במושבה הצרפתית דאז. ב-1938 יצאה משלחת סקר לאי, אך חזרה לאחר 13 שבועות עם מסקנות שליליות. התנגדותם של ארגונים יהודיים הסירה את ההצעה מסדר היום.  עצי באובב במדגסקר. הארגונים היהודיים התנגדו
מקסיקו
ב-1933 הציעה קבוצת סֶלה, שהורכבה מיהודים מרוקאים, ליישב יהודים בבאחה קליפורניה (Baja Califorrnia), שבצפון-מערב מקסיקו. בחלק זה של חצי האי הוצעו להם שטחי קרקע נרחבים, שהיו בבעלות איל העיתונות רנדולף הרסט, למטרת יישוב פליטים יהודים מאירופה. ב-1938 הוצע שהיהודים יקנו שטח של כ-50 אלף קמ"ר כדי לייסד מדינה ריבונית. הפרויקט מעולם לא הוגשם בשל מחסור בממון והתנגדותן של ממשלת מקסיקו ושל התנועה הציונית. קלדוניה החדשה
בשנת 1937 הסכים שר המושבות הצרפתי, מריוס מוטה, לאכלס יהודים באי קלדוניה החדשה (New Caledonia), השייך לצרפת והשוכן באוקיינוס השקט. השר הבטיח כי ממשלת צרפת תגיש עזרה כספית למתיישבים. התוכנית נגנזה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתמונה הפותחת: קלדוניה החדשה, אי באוקיינוס השקט שגם בו לא הוקמה מדינה ליהודים | 
