| עונת החפירות האחרונה בתל מגידו סיפקה אישוש להשערתם של חוקרי האתר, כי המקדש מתקופת הברונזה הקדומה שנחשף במקום הוא בעל ממדים מרשימים ביותר. המקדש התגלה לפני כעשור אולם רק בקיץ השנה בוצעה חפירה משמעותית לחשיפתו ולאחרונה התפרסמו הממצאים. בתום עונת החפירות התברר כי שטחו של המקדש גדול מהמשוער והוא בנוי מעשה אמן. ממדיו של המקדש – שעל פי חרסים שנמצאו בו ועל פי בדיקות בשיטת פחמן 14 של גלעיני זיתים שהתגלו על רצפתו הוקם מעט קודם לשנת 3000 לפני הספירה (בתקופת הברונזה הקדומה 1) – מאפשרים להגדיר אותו כגדול והמפואר מסוגו במזרח הקדום באותה תקופה. מנהלי החפירה באתר, פרופ' דוד אוסישקין ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, סבורים כי המקדש וסביבתו הם העדות הקדומה ביותר לראשית העיור באזור. השערה זו מבוססת, בראש ובראשונה, על הנתונים מהמבנה עצמו. עוביו של קיר החזית ארבעה מטרים ואורכם של קירות המתחם האחוריים של המקדש כ-50 מטרים. באולם שבין הקירות נמצאו שש אבני בזלת ענקיות, מסותתות היטב, המסודרות בשלושה זוגות. במרכז האולם זוג אבני בזלת עגולות, ושני זוגות של אבנים מלבניות בצדדים. במרכז האולם נחשפה גם שורה של אבני גיר קטנות יותר, באיכות פחותה. לחוקרים לא ברור אם אבני הבזלת היו בסיסים שעליהם הונחו עמודי עץ, או ששימשו מזבחות שעליהם הוקרבו לאלים בעלי חיים. במבנה נמצאו שפע של עדויות להקרבת בעלי חיים. ד"ר פאולה וופניש, מאוניברסיטת פנסילווניה שבארצות הברית, בדקה את העצמות והגיעה למסקנה שמרבית בעלי החיים שהוקרבו במקום היו בני צאן ובני בקר – כלומר, בעלי חיים מבויתים. רק מיעוטם היו חיות שניצודו. באותה תקופה, אומר פרופ' פינקלשטיין, עשו החברות האנושיות ברחבי המזרח הקדום צעדים ראשונים לקראת אורבניזציה במתכונת של ערי מדינה. בנקודות מפתח במרחב קמו יישובים גדולים ומרכזיים, שבהם ישבו השליטים, וסביבם התגוררו איכרים ובעלי מלאכה ביישובים קטנים. עדויות ליישובים מסוג זה נמצאו בשנים האחרונות לא הרחק ממגידו – בתל רחוב שליד בית שאן ובבית ירח. אבל בשום אתר לא נחשף מבנה המשתווה בממדיו לזה שבמגידו. כדי להקים מבנה כה גדול נדרש כוח אדם רב – פועלים, מתכננים ומהנדסים, סתתים וחרשים – ושלטון מרכזי החולש על שטח נרחב, שבו יושבים כל בעלי המקצוע האלה ושביכולתו להעמיד משאבים חומריים ניכרים להקמת פרויקט מסדר גודל כזה. האוכלוסייה שמקרבה באו הפועלים שעסקו בהקמת המבנה התגוררה ככל הנראה בקרבה רבה מאוד למגידו. סקר באזור הסמוך לתל גילה, כי כל השטח שממזרח לו זרוע חרסים בדיוק מהתקופה שבה הוקם המקדש. באותו שטח היה בתקופת הברונזה הקדומה 1 יישוב שהשתרע על פני כ-500 דונם – היישוב הגדול ביותר באותה עת בכל הלוונט. המקדש המונומנטלי נבנה בנקודה גבוהה בשולי היישוב, בדומה לאקרופוליס בערי מדינה ביוון ובכל רחבי המזרח. מסקר רחב היקף שעשו החוקרים בחלק המערבי של עמק יזרעאל, למרגלות הכרמל, התברר כי בתקופת הברונזה הקדומה 1 ידע האזור פריחה יישובית, שלא היתה דומה לה בעת העתיקה. תושבי האזור הצטרפו ככל הנראה לכוח האדם שהשתתף בהקמת המקדש במגידו. העיר והמקדש ננטשו בשלב כלשהו. על פי הממצאים הארכיאולוגיים, סיבת הנטישה לא היתה כיבוש אלים. לא נמצאו למשל עדויות לשריפה או לחורבן. את התשובה לחידת הנטישה סיפקו הגיאולוגים ד"ר שמואל מרקו מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אמוץ אגנון מהאוניברסיטה העברית. השניים מצאו עדויות לרעש אדמה חזק מאוד שפגע באתר סמוך לנטישה. מגידו נותרה נטושה כ-200 שנה, ואז יושבה מחדש בהיקף מצומצם יותר. אבל גם התושבים החדשים לא ויתרו על הפולחן והקימו בתל מקדשים אחרים, שתיפקדו, בזה אחרי זה, עד סוף האלף השני לפני הספירה. |
מקדש מונומנטלי בן 5,000 שנה שנחשף בתל מגידו מהווה את העדות המוקדמת ביותר לעיור במזרח הקדום פורסם 22.2.07 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 411
[name] => הגליל התחתון
[slug] => %d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%a2%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%9d
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 411
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 215
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2782
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )