חורף גשום סוער ומרגיע עובר על הכרמל. אני מרגיש פה בבית, על רקע קומפוזיציה של אחו ירוק, אודם כלניות, ורוד רקפות ומריחות צבע של פרחים לבנים סגולים וצהובים שאני מכיר מאז ומעולם. אני מתגורר וחי עם קהילת יער הפיות, עמוס שירה יניב גלי ים אריקה ועוברי אורח. נדב בני היקר גר קרוב אלי בשכונה מעל היער. הקרוואן עצר מנדוד והתחבר למים וחשמל. חמים ונעים בו כשהגשם מתדפק על הגג, והקומקום רותח על הכיריים.
בני אדם לדורותיהם אהבו לחיות בהר ובחוף הכרמל. המקום הציע להם שפע מכל טוב. אקלים ים תיכוני נוח, מערות טבעיות למגורים, אדמה פוריה וגשם רב שהניבו צמחי מאכל, פירות ופטריות, יערות שהזינו את האש, הים קרוב ויש בו דגים ושאר מתנות ים. ביצות השתרעו בין ההר לים עם חיות בר שהעשירו את מזונם בחלבון מן החי.
הקרוואן עצר מנדוד והתחבר למים וחשמל. חמים ונעים בו כשהגשם מתדפק על הגג, והקומקום רותח על הכיריים
חורף גשום סוער ומרגיע עובר על הכרמל. שיטפון בנחל אורן ליד חניון האגם
אני מתגורר וחי עם קהילת יער הפיות, עמוס שירה יניב גלי ים אריקה ועוברי אורח
אדמה פוריה וגשם רב שהניבו צמחי מאכל, פירות ופטריות
אני מרגיש פה בבית, על רקע קומפוזיציה של אחו ירוק, אודם כלניות, ורוד רקפות
סחלב פרפרני – מריחות צבע של פרחים לבנים סגולים וצהובים שאני מכיר מאז ומעולם
חקר העולם הפרהיסטורי של הכרמל
פגשתי את פרופסור מינה וינשטיין-עברון באוניברסיטת חיפה. היא ארכיאולוגית שעוסקת שנים רבות בחקר העולם הפרהיסטורי של הכרמל. בית הקפה היה סגור בגלל המלחמה, ומינה ארגנה לנו קפה במעבדה. "אני מקווה שתסתדר עם הממצא הארכיאולוגי הזה" היא צוחקת ומגישה לי גוש חלבה בן חצי שנה שאיתרה במקרר.
"ברחבי הכרמל התגלו כמאתיים אתרים של האדם הקדמון לדורותיו, ובהם כ-25 מערות עם שרידים של פעילות אנושית" סיפרה לי מינה "בשמורת הטבע הידועה
נחל מערות יש ארבע מתוכן, התנור, הגמל, הנחל והגדי. לאחרונה מלאו תשעים וחמש שנות חפירה ארכיאולוגית במערות האלו, בשנת 2012 הן הוכרזו 'אתר מורשת לאבולוציה של האדם' של אונסק"ו, ויש לכך כמה סיבות טובות".
בארבעת מערות הנחל יחדיו נמצאו רצף של למעלה מחצי מיליון שנות התיישבות ופעילות פרהיסטורית. אין לזה אח ורע בעולם כולו בגלל רצף השינויים בתרבות, בחברה, באורחות החיים, בתנאי הסביבה, באקלים ובטיפוסי האדם. החתך העמוק והמרשים ביותר נחשף במערת התנור. שכבה אחר שכבה נחפרה אדמת המערות, עברה סינון ואיסוף של שרידי אדם, עצמות ושיניים, כלי עבודה, שרידי חיות שניצודו למאכל ובהם אפילו היפופוטמים ופילים. כל תקופה באתר חשפה טפח של סיפור חיים היסטורי, מי חיו כאן, מה היו כלי העבודה שלהם, איזה מזון אכלו, מתי החלו להשתמש באש, ממתי הקבורות הראשונות, ומתי החלו ליצור אמנות.
התרבות המוסטרית לפני כמאתיים אלף שנים היתה עדה לאחד המפגשים המעניינים ביותר בפרהיסטוריה האנושית. באותו זמן היו מערות הכרמל המקום הצפוני ביותר בעולם שבו חיו אבותינו הקדומים, האדם הנבון – 'הומו ספיאנס', שהגיעו מאפריקה. בעת ובעונה אחת היה הכרמל גם הגבול הדרומי בעולם שאליו הגיע האדם הניאנדרטלי שחי באירופה (פורסם לראשונה בעמק ניאנדר בגרמניה). הניאנדרטלים היו חסונים ובעלי עצמות שלד עבות. הגולגולת שלהם העידה על מוח בגודל זהה לבני אדם, עם רכסי גבות עבות וללא בליטת סנטר. הם הלכו זקופים, התקיימו מציד ולקט והבעירו אש.
"אנחנו יודעים שנוצר קשר בין שני מיני האדם האלו" משתפת אותי מינה "מחקרי ד.נ.א. הראו שרוב אוכלוסיית העולם למעט האפריקאים, נושאים שניים עד שלושה אחוזים של גנום ניאנדרטלי, כך שהתקיימו קשרי מין בין האדם הנבון לניאנדרטלי. אין לנו אפשרות לדעת אם הקשרים נעשו באהבה ומאז הם חיו יחדיו באושר, או בכוח. מה שאנו כן יודעים הוא שהאדם הניאנדרטלי נדחק מאירופה אל שוליה הדרום מערביים, ייתכן שעל ידי אבותינו ה'נבונים'. סימני החיים האחרונים התקבלו מהם לפני כעשרים וחמש אלף שנים באזורי דרום פורטוגל וגיברלטר. אחר כך הוא נכחד מן העולם, למעט הגנים הניאנדרטלים שממשיכים לפעול בגופנו וכנראה תרמו ליכולתם של אבותינו להסתגל לתנאי האקלים של הסביבה האירופית".
בארבעת מערות הנחל יחדיו נמצאו רצף של למעלה מחצי מיליון שנות התיישבות ופעילות פרהיסטורית. אין לזה אח ורע בעולם כולו בגלל רצף השינויים בתרבות, בחברה, באורחות החיים, בתנאי הסביבה, באקלים ובטיפוסי האדם. החתך העמוק והמרשים ביותר נחשף במערת התנור
הבריטים באים
בשנת 1928 בנו הבריטים את נמל חיפה וחיפשו מקום לחציבת סלעי גיר. חוקר מטבעות צעיר בשם צ'ארלס למברט נשלח לנחל המערות לבדוק אם יש למקום חשיבות כלשהי לפני שהופכים אותו למחצבה. למברט חסר הניסיון התגלה כאיש רציני שלומד מהר, בדק ומצא בפתח מערת הנחל שרידים רבים ובהם ידית מגל מעצם בת 14 אלף שנים לערך, מגולפת ביד אמן בדמות של צבי. למברט מצא את חפץ האמנות העתיק ביותר בלבנט. הוא צעד לעתלית, שלח מברק לבוס בירושלים וכך נעצרה התוכנית למחצבה.
דורותי גארוד היתה ארכיאולוגית בריטית רבת רושם שהקדישה את חייה לחקר האדם הקדמון. היא הוזעקה אל נחל המערות ולקחה את שרביט ניהול החפירה מידיו של למברט שחזר אל האלמוניות והמטבעות. גארוד חפרה שלוש מערות במקביל, חשפה ממצאים פרהיסטוריים רבים מתקופת האבן הקדומה (פליאולית תחתון) ועד התרבות הנאטופית המייצגת את המעבר להתיישבות קבע ולעיסוק בחקלאות. במערת התנור (טאבון בערבית) היא חשפה שלד של אישה ניאנדרטלית שהיא כינתה אותה The lady of the Tabun. ברבות השנים דבק השם הזה בדורותי החופרת.
גארוד חפרה שלוש מערות במקביל, חשפה ממצאים פרהיסטוריים רבים מתקופת האבן הקדומה (פליאולית תחתון) ועד התרבות הנאטופית המייצגת את המעבר להתיישבות קבע ולעיסוק בחקלאות (Collection: Pitt Rivers Museum University of Oxford)
דורותי גארוד (במרכז) היתה ארכיאולוגית בריטית רבת רושם שהקדישה את חייה לחקר האדם הקדמון. היא הוזעקה אל נחל המערות ולקחה את שרביט ניהול החפירה מידיו של למברט (Collection: Pitt Rivers Museum University of Oxford)
חוקר מטבעות צעיר בשם צ'ארלס למברט נשלח לנחל המערות לבדוק אם יש למקום חשיבות כלשהי לפני שהופכים אותו למחצבה. למברט מצא בפתח מערת הנחל שרידים רבים ובהם ידית מגל מעצם בת 14 אלף שנים לערך, מגולפת ביד אמן בדמות של צבי. למברט מצא את חפץ האמנות העתיק ביותר בלבנט. הוא צעד לעתלית, שלח מברק לבוס בירושלים וכך נעצרה התוכנית למחצבה (אוסף רשות העתיקות צילום @ מוזיאון ישראל ירושלים, פ.א. פראזיני)
גברת הטאבון החדשה
בסוף שנות השמונים הגיעה לכאן מינה. היא חפרה במערות הגמל והנחל, באותו מקום שבו מצא למברט את ידית המגל האמנותית. היא חקרה היבטים של התרבות הנאטופית הצעירה יחסית, רק כ-12 עד 15 אלף שנים, שהיא תקופת המעבר בין ציידים לקטים נוודים, לבין החקלאים יושבי הקבע. הישגיה המדעיים היו מרשימים ביותר, אולם מינה לא הסתפקה בכך. קודמיה בחפירות נחל המערות, למברט וגארוד, עוררו בה עניין רב. בספר שכתבה על הארכיאולוגיה בהר הכרמל היא מקדישה פרק שלם לעבודתו של למברט האלמוני, ובו היא מספרת כיצד התחקתה אחר מהלך חייו ומביעה הערכה רבה על עבודתו. פרק נוסף מוקדש לדורותי גארוד שהיתה לאגדה עוד בחייה. לאחר וותק של עשרות שנות חפירה וחקירה במערות הכרמל, מספרת לי רחלי גלבוע מנהלת שמורת נחל המערות, עבר הכינוי 'גברת הטאבון' גם אל מינה. מסתבר שזהו תואר שעובר בירושה מדור לדור.
מינה המשיכה יחד עם שותפיה לחפור במערות נוספות בכרמל. במשך עשר עונות חפרה מינה את מערת מיסליה, מערה גדולה במצוק הכרמל הפונה אל הים התיכון בין נחל ספונים ונחל מגדים. חבורות של האדם הנבון התגוררו בה במשך מאה אלף שנים, בתקופת הפליאוליתית התיכונה מלפני 250 אלף ועד 150 אלף שנים. החופרים גילו בה ממצא ייחודי, חלק מעצם לסת ומספר שיניים של 'הומו ספיאנס' הקדום ביותר מחוץ לאפריקה בן כ- 185 אלף שנים. "הם אכלו כל מה שזז" מספרת מינה "מצאנו שפע של עצמות, בעיקר יחמורים, אייל אדום, צבאים ושור הבר. כמו כן גילינו ביצי יענים, שריוני צבים, קשקשי קמטנים ועצמות חולדים. על חלק מהעצמות הללו מצאנו סימני חיתוך וציד. היה פה אתר בסיס עם שרידי מדורות שהתגוררו בו במשך תקופות ארוכות ומכאן הגיע עושר ממצא כלי הצור. בדקנו ומיינו כשישים אלף פריטי צור. הסתתים היכו באבן במיומנות רבה ויצרו כלי עבודה. אתה יכול לשמוע צור טוב, יש לו צליל מתכתי נעים" מינה הקישה על כלי צור והאזינה לו כמו נגן המכוון את הצ'לו.
מינה המשיכה יחד עם שותפיה לחפור במערות נוספות בכרמל. במשך עשר עונות חפרה מינה את מערת מיסליה, מערה גדולה במצוק הכרמל הפונה אל הים התיכון בין נחל ספונים ונחל מגדים
החופרים גילו במערת מיסליה ממצא ייחודי, חלק מעצם לסת ומספר שיניים של 'הומו ספיאנס' הקדום ביותר מחוץ לאפריקה בן כ-185 אלף שנים (צילום: באדיבות פרופסור ישראל הרשקוביץ אוניברסיטת תל אביב)
"הם אכלו כל מה שזז" מספרת מינה "מצאנו שפע של עצמות, בעיקר יחמורים" (צולם בחי-בר כרמל)
אל תקופת האבן
בחדר המעבדה הפרהיסטורית ישבו מספר חוקרים, עיינו בממצאים וכתבו את רשימותיהם. כשנכנסנו השקט הופר. מינה הפיחה רוח חיים וצחוק במקום. מבעוד מועד נשלפו כמה מגירות וכלי צור הונחו על השולחן. "בהתחלה השתמשו באבני יד, אבנים גדולות שנאחזות בכף יד, מסותתות באופן גס ושימשו לכל מטרה, לשבור עצמות, לחתוך נתחי בשר, לגרד ולחורר עורות. עם השנים הסתתים פיתחו את שיטות העבודה, הכלים עברו התמחות, והם הצליחו לייצר כלי צור יותר עדינים". מינה מראה לי חודים מושלמים מהאוסף השמור שלה ומסבירה לי על טכניקת הסיתות הקרויה לבלואה Levalois על שם המקום בצרפת בו נחשפה לראשונה. "האומנים תכננו מראש את סדר המכות באבן. שלוש מכות יצרו שלושה שטחים מחוברים בצורת Y בצד אחד של האבן. מכה חזקה ומכוונת היטב בצד השני ניתקה את החוד מאבן המקור והותירה בו משטח חלק אחד".
מינה הזמינה אותי אל ה"צימר" האוניברסיטאי שלה, שלפה שקיות מהחפירות במערת מיסליה והציגה את תוכנן על השולחן "מתקופת האבן התיכונה מצאנו מבחר כלים, סכינים חדות לחיתוך, ראשי חניתות, מקרצפים לעיבוד צמחים ולניקוי עורות משרידי בשר. מה שנשאר אחרי רבבות שנים אלו רק כלי אבן ולכן קוראים לפרהיסטוריה האנושית הקדומה תקופת האבן. יחד עם זאת חשוב לדעת שהם חיברו את כלי האבן באמצעות גידים חבלים ודבקים טבעיים אל מקלות ועצמות, יצרו כלים מפוארים והשתמשו בהם היטב" אני מסדר את האבנים על השולחן ומצלם אותם, לצידם הנחתי שחזורים של כמה כלים פרהיסטוריים. מינה מקפידה להזכיר לי "היו לנו שני ארכיאולוגים מוכשרים שהתמחו בין השאר בשחזור כלים, פליקס בוריאן ואריך פרידמן, אל תשכח לרשום את שמם".
"אם הכל היה כל כך טוב, למה המערה ננטשה כבר לפני 150 אלף שנים?" אני מקשה. "גג המערה התמוטט והם הבינו שאין להם יותר מה לחפש בה, והם עזבו. אני תמיד אומרת שהאדם הקדמון היה קדמון אבל לא אידיוט" עונה לי מינה בהומור האופייני לה.
בהתחלה השתמשו באבני יד, אבנים גדולות שנאחזות בכף יד, מסותתות באופן גס ושימשו לכל מטרה, לשבור עצמות, לחתוך נתחי בשר, לגרד ולחורר עורות
עם השנים הסתתים פיתחו שיטות עבודה, הכלים עברו התמחות, והם הצליחו לייצר כלי צור יותר עדינים
מערת מיסליה היתה אתר בסיס עם שרידי מדורות שהתגוררו בו במשך תקופות ארוכות ומכאן הגיע עושר ממצא כלי הצור. בדקנו ומיינו כשישים אלף פריטי צור
הם יצרו כלים מפוארים והשתמשו בהם היטב
מינה הזמינה אותי אל ה"צימר" האוניברסיטאי שלה, שלפה שקיות מהחפירות במערת מיסליה והציגה את תוכנן בפני על השולחן "מתקופת האבן התיכונה מצאנו מבחר כלים, סכינים חדות לחיתוך, ראשי חניתות, מקרצפים לעיבוד צמחים ולניקוי עורות משרידי בשר
נספח מערות פרהיסטוריות בכרמל:
אולי כבר עמדתם על התכונה הזאת שבי שאני רוצה לראות הכל… והפעם אלו מערות האדם הקדמון בכרמל. במשך ארבעה חודשי שהותי בכרמל עד עתה ביקרתי במערות רבות ואת חלקן אזכיר כאן.
רשות הטבע והגנים ארחו אותי בביקור בנחל המערות. רחלי גלבוע מנהלת השמורה ערכה איתי סיור בין ארבעת המערות הפרהיסטוריות שנחפרו כאן במשך עשרות שנים, מערות התנור, הגמל, הנחל והגדי. היא סיפרה לי על שלד האישה הניאנדרטלית שהתגלה במערת התנור, ועל תואר הכבוד העובר בירושה The lady of the Tabun.
מערת הגמל – כל תקופה באתר חשפה טפח של סיפור חיים היסטורי, מי חיו כאן, מה היו כלי העבודה שלהם, איזה מזון אכלו, מתי החלו להשתמש באש, ממתי הקבורות הראשונות, ומתי החלו ליצור אמנות
מערת הגדי – שכבה אחר שכבה נחפרה אדמת המערות, עברה סינון ואיסוף של שרידי אדם, עצמות ושיניים, כלי עבודה, שרידי חיות שניצודו
מערת מיסליה במצוק מגדים מדרום לשפך נחל ספונים ריגשה אותי עקב סיפוריה של מינה. ביקרתי פעמיים במערה. סימני החפירות ניכרים בה. גומחת סלע סגורה בשער ברזל ובתוכה קרשים, דליים ויריעות פח. ברזלי זווית נעוצים באדמה. ריבועי חפירה חצובים במדוייק ובדפנות בולטים נתזי אבן צור וחודים שבורים, עדות לעושר הממצא באתר.
מערת מיסליה במצוק מגדים מדרום לשפך נחל ספונים ריגשה אותי עקב סיפוריה של מינה
מעט צפונה ובמעלה נחל ספונים נמצאת מערת הנטיפים והעטלפים ספונים. בחורפים הגשומים מטפטפים מסדקי הסלע מי מעיינות וממשיכים ליצור נטיפים וזקיפים. יכולתי לדמיין את אבן השתיה שאספה את הטיפות לרווחת תושבי המערה. בעת שביקרתי במערה, החורף הנדיב הצמיח שפע רקפות בפתחה. במערה קיימים שרידים מתקופת האבן הקדומה העליונה הנחפרים גם היום.
במעלה נחל ספונים נמצאת מערת הנטיפים והעטלפים ספונים. בחורפים הגשומים מטפטפים מסדקי הסלע מי מעיינות וממשיכים ליצור נטיפים וזקיפים. יכולתי לדמיין את אבן השתיה שאספה את הטיפות לרווחת תושבי המערה
במערת ספונים קיימים שרידים מתקופת האבן הקדומה העליונה הנחפרים גם היום
מערת אורנית פעורה במצוק גירי המתנשא לראווה בין נחל גלים ויובלו נחל אורנית. מפתחי המערה יש תצפית על נחל גלים ולעבר חוף הכרמל. ממול נובע מעיין קדם השופע, מעיין שכבה עם נקבה חצובה ומליאת מים קרירים וטעימים. לבירינת אולמות המערה, המנהרות והמעברים סיפקו בית ומגן לאדם הקדמון במשך תקופה ארוכה.
מערת אורנית פעורה במצוק גירי
מפתחי המערה יש תצפית על נחל גלים ולעבר חוף הכרמל
מערת מגדים היא בעלת שני פתחים בשפך נחל במצוק מגדים. המערה היא ביתם של משפחת שפני סלע ומרופדת בגללים. בפתח שמעל הנחל חצובה שקערורית, אשר שימשה כנראה בור כתישה כמו מכתש ועלי. אולי לטחינת גרגרי תבואה לקמח, בלוטי אלון לאבקה, וכל אשר יעלה הדמיון הפרוע.
מערת ישח נמצאת על שביל מטיילים בין חורבת רקית לפתח נחל אורן. היא מערה גדולה עם מספר חדרים בין צנירים יפים דמויי גלים בגדה הדרומית של הנחל. יש בה נטיפים וזקיפים ומן התקרה נופלות טיפות מים היישר אל אגן אבן קטן. רועי צאן מן הכפרים הסמוכים פקדו את המקום עד קום המדינה.
מערת אצבע פעורה במצוק הכרמל הצופה אל הים התיכון, על שביל ישראל בין מפער הנחלים בוסתן – אורן לבין עין הוד. יש בה שלושה חדרים ונמצאו בה כלי אבן חרסים ושרידים פרהיסטורים מתקופת האבן הקדומה התיכונה דרך התרבות הנאטופית ועד לתקופת האבן החדשה.
מערת אצבע פעורה במצוק הכרמל הצופה אל הים התיכון, על שביל ישראל בין מפער הנחלים בוסתן – אורן לבין עין הוד. יש בה שלושה חדרים ונמצאו בה כלי אבן חרסים ושרידים פרהיסטורים מתקופת האבן הקדומה התיכונה דרך התרבות הנאטופית ועד לתקופת האבן החדשה
מערת כבארה פעורה בתחתית מצוק חוטם הכרמל מול הים, בין דרום זיכרון יעקב ושמורת רמת הנדיב. בעבר היא ישבה לפתח ביצות כבארה ועולם החי העשיר. היום משתרעים בפתח מטעי הפרי של קיבוץ מעגן מיכאל. זוהי הדרומית במערות הכרמל הפרהיסטוריות. גם כאן התגלו שלדי אדם ניאנדרטלים ובהם תינוק בן שבעה חודשים, וגבר שקיבל את השם 'משה' על שם הארכיאולוג שטקליס שגילה את המערה. המחקר בעיצומו וגדר אימתנית סוגרת הרמטית את הכניסה.
מערת כבארה היא הדרומית במערות הכרמל הפרהיסטוריות. גם כאן התגלו שלדי אדם ניאנדרטלים ובהם תינוק בן שבעה חודשים, וגבר שקיבל את השם 'משה' על שם הארכיאולוג שטקליס שגילה את המערה. המחקר בעיצומו וגדר אימתנית סוגרת הרמטית את הכניסה
מערת רקפת – בקצה דרך האספלט המשובשת של אזור היי-טק יוקנעם החניתי את הג'יפ ויצאתי ברגל. כלניות סגולות ולבנות התחלפו באדומות עם הטיפוס הבוצי בגדת העמק והורו לי את הדרך למערת רקפת. בפתח המערה שמחתי לראות סימן אנושי קדום, קבוצת מכתשים חצובים באבן. דמיינתי קבוצת קדמונים עוסקים במלאכה. באחד המכתשים התגלו סימני עמילן דגנים שמעידים אולי על הפקת בירה. קוצי דורבנים וציוצי עטלפים העידו מי הם שוכני המקום כעת. חדר נפתח לחדר ועוד אחד, ובחדר האחורי נפער חלון אל השמיים ואינספור עטלפים חגו ברעש מתחת לרשת שמישהו הניח. סדקים ונטיפים הזרימו טיפות מים שמילאו אגנים קטנים. שאריות קרשים, ברזלים ושקי חול ציינו שמישהו כבר חפר כאן. בחפירות נחשפו כשלושים שלדים מהתקופה הנאטופית שחלקם נקברו על מצע פרחים.
כלניות סגולות ולבנות התחלפו באדומות עם הטיפוס הבוצי בגדת העמק והורו לי את הדרך למערת רקפת
———
בתמונה הפותחת: נדב בני היקר גר קרוב אלי בשכונה מעל היער
