מאוריציוס – המטוטלת עדיין נעה

המהגרים הצרפתים הראשונים הגיעו למאוריציוס כבר ב-1715, לאחר השפעה והתיישבות הולנדית קצרה בשנים הקודמות. הצרפתים, חדורי רוח פטריוטית, קראו לאי "איל דה פראנס" וכאות להערכתם את המקום השקיעו בתשתיות שלו וסללו בו את הכביש הראשון והקימו את נמל המים העמוקים הראשון. שני הפרויקטים האלה נועדו בעצם לשרת את התעשייה שהמתיישבים הצרפתים החלו לפתח: תעשיית קני הסוכר, שתהפוך בשנים שלאחר מכן מזוהה מאוד עם המקום ויש הטוענים גם למקור הצרות העיקרי שלו.

במהלך המאה ה-18, בעיקר תחת שלטונו של המושל מאהה דה לאבורדונה הגיעו עשרות אלפי עבדים שחורים מאפריקה וממדגסקר לעבוד בשדות קנה הסוכר של מאוריציוס. תהליך זה נמשך בהתמדה ואף התגבר בתחילת המאה ה-19.

בשנת 1810 כבשו הבריטים את האי באוקיינוס, בעיקר בשל העובדה שראו בו תחנה חיונית בנתיב השיט שהקיף את אפריקה והוביל סחורות למזרח אסיה וממנה. ארבע שנים לאחר הכיבוש, בהסכם שנערך בפריז, נקבע שמאוריציוס תהפוך למושבה בריטית ותושביה לנתיני הממלכה.
עובדה זו, בצירוף ההחלטה שהתקבלה ב-1835 על ביטול העבדות, משכו למאוריציוס עשרות אלפים ממושבה אחרת, גדולה הרבה יותר של בריטניה – היא הודו. ההגירה מהודו שינתה באורח קיצוני את מרקם החברה באי והותירה בו חותם משמעותי עד היום. לכך יש להוסיף את שיגשוג מטעי הסוכר שהגיע בתקופה זו – אמצע המאה ה-19 – לאחד משיאיו.

התחנה ההיסטורית הבאה בתולדות האי ניצבת ב-1869 – השנה בה נפתחה תעלת סואץ. בבת אחת איבדה מאוריציוס את מעמדה כתחנה חיונית על דרך הסחר הימית. האוניות הפליגו דרך התעלה ורק מיעוט זעיר המשיך להקיף את אפריקה ולפקוד את נמלה של מאוריציוס. אם נוסיף לכך את אי היציבות במחירי הסוכר קל להבין את הסחרחורת אליה נקלעו החברה והכלכלה במאוריציוס בתחילת המאה העשרים.

עם שקיעתה של האימפריה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה זכה האי לעצמאות בשנת 1968 אלא שכאן לא תמו הצרות. השפעתה ההרסנית של סופת הציקלון שכונתה "קלודט" בשנת 1979 והצניחה במחירי הסוכר בשנות השמונים המוקדמות הובילו את ממשלת מאוריציוס למהלך הכרחי של שינוי וגיוון בגידולים החקלאיים. לא עוד מונופולין מוחלט למטעי הסוכר.

רק בשנת 1992 ניתק האי את קשריו האחרונים עם הממלכה הבריטית והכריז על עצמו כרפובליקה.

מבט אל הכלכלה של מאוריציוס כיום מגלה עדיין השפעה רבה של מגדלי הסוכר על החברה, הפוליטיקה והכלכלה. לצידם ניצבים התיירות וייצור הטקסטיל כענפים מרכזיים.

מערכת החינוך במאוריציוס היא המקור הבולט לגאותם של התושבים באי. חינוך יסודי מוענק חינם וחובה ואחוז יודעי קרוא וכתוב במאוריציוס גבוה מאוד (86 אחוזים) יחסית לאזור שמדרום לסהרה באפריקה.

העירוב האתני הוא אחת התופעות המעניינות ביותר באי. כשליש מן התושבים ממוצא אפריקני. שני השלישים הנותרים רובם ממוצא הודי, אך מתחלקים בין מוסלמים והינדים. הבריתות הפוליטיות שנכרתות באי מובלות בעיקר על פי המעמד והמוצא האתני.
ב-2003 כאשר נבחר פול ברנג'ר לראש הממשלה היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של האי בה כיהן בתפקיד אדם לבן, שאינו ממוצא הינדי.

המגוון הלשוני במאוריציוס רחב גם הוא: שמונים אחוז מדברים קריאולית, 12 אחוז דוברי בוג'פורי, והשאר מדברים צרפתית ואנגלית.