תפריט עמוד

לפגוש בעלי חיים בטבע

לראות בעלי חיים בסביבתם הטבעית זאת חוויה מיוחדת ומרגשת, בעיקר כשנוספת תחושת סכנה שמעלה את רמת האדרנלין. איפה אפשר לראות בטבע דובים לבנים, טיגריסים, גורילות ושלל חיות מדהימות נוספות

מפגש עם בעלי חיים בטבע אינו דומה לביקור בגן החיות. להזדמנות לראות את התנהגותם היום יומית של בעלי החיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם יש להוסיף את תחושת הסכנה שמעלה את האדרנלין, בעיקר כשמדובר בבעלי חיים כמו דובים או אריות, ולא פחות מכך – את תחושת חוסר הוודאות. המפגש עם בעלי החיים אינו מובטח והמתח והציפייה כשתרים אחר העקבות של בעלי החיים ומצפים למפגש עמם, מוסיפים לחוויה. בחרנו כמה אפשרויות למפגשים מרגשים עם בעלי חיים. 

גורילות באוגנדה וברואנדה
בעולם כולו נותרו כיום, לפי ההערכות, רק כ-700 גורילות הרים, ואולי אף פחות. הגורילות, שחיות בג'ונגלים של אוגנדה, קונגו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, נמצאות בסכנת הכחדה חמורה עקב ציד, איבוד בית הגידול שלהן בטבע, מחלות אנושיות וכן בשל המלחמות הרבות שפקדו בעשורים האחרונים את אזורי המחייה שלהן. בשנים האחרונות הופכים סיורי צפייה בגורילות ההרים ליותר ויותר נפוצים, בין היתר מתוך ההבנה שהכסף שמכניסים הסיורים הללו מסייע בשמירה על אוכלוסיית הגורילות ויוצר מקור הכנסה נוסף עבור המקומיים, מה שמעודד אותם להגן על הגורילות ולהימנע מציד לא חוקי והרס בתי הגידול שלהם.

גורילה בפארק הלאומי דס וולקנוס ברואנדה

המפגש עם הפרימט המרשים הזה, שהרגליו דומים במידה רבה לאלו של בני האדם, הוא מהמפגשים המרגשים ביותר שהטבע מזמן לנו. הביקור ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו אינו מומלץ בשל חוסר היציבות השורר במדינה, אך ברואנדה המצב השתפר בשנים האחרונות כך שהיערות של רואנדה ואוגנדה הם המוקד המרכזי של תיירות הצפייה בגורילות. באוגנדה ניתן לפגוש את גורילות ההרים בשתי שמורות הנמצאות בדרום המדינה: הפארק הלאומי בווינדי (Bwindi Impenetrable Naional Park) והפארק הלאומי מגהינגה (Mgahinga National Park). בפארק הלאומי מגהינגה הנופים מרהיבים אך הסיכויים לפגוש בו גורילות פחותים בשל העובדה שבשמורה חיה רק קבוצה אחת של גורילות, וזו נוהגת מפעם לפעם לחצות את הגבול לקונגו. ברואנדה ניתן לצפות בגורילות בפארק הלאומי דס וולקנוס (Parc National des Volcanos), בו עבדה חוקרת הגורילות המפורסמת דיאן פוסי במשך 18 שנה.

לא ניתן לסייר בשמורות אלו באופן עצמאי אלא רק בסיור מאורגן. סיורי הצפייה בגורילות יקרים ויש להזמין מקום זמן רב מראש. הסיורים מתקיימים בקבוצות קטנות מאוד מטיילים חולים או מצוננים אינם מורשים לצאת לסיור כדי למנוע העברת מחלות לחיות. הצפייה בגורילות אינה מובטחת, אבל חוסר הוודאות מוסיף לריגוש והמדריכים מאוד מנוסים ויודעים להתחקות אחר הגורילות כך שסיכויי הצפייה גבוהים.

דובה לבנה ושני גוריה בקייפ צ'רצ'יל

דובי קוטב בקנדה
העיירה הקטנה והנידחת צ'רצ'יל במפרץ הדסון, שבמניטובה בצפון קנדה, היא בירת דובי הקוטב העולמית. מדי שנה בתחילת החורף (שכאן מתחיל מוקדם מאוד – באמצע אוקטובר), מתקבצים ליד העיירה מאות דובי קוטב לבנים שממתינים שמימי מפרץ ההדסון יקפאו, שכן משטחי הקרח של הים הקפוא מספקים לדובים את מזונם העיקרי – כלבי ים. זוהי הזדמנות נדירה לפגוש מקרוב ביצורים הענקיים הללו, שמשקלם מגיע לעיתים ל-700 ק"ג. התיירים שמגיעים לצפות בתופעה מסיירים ברגל וברכבי שטח המכונים "טונדרה באגי" שלהם גלגלי ענק שמאפשרים להם לנסוע על הקרח וחלונות רחבים מכל צידי הרחב שמאפשרים ליהנות ממבט אינטימי על הדובים, שמנהלים את חיי היום יום שלהם – מטפלים בגורים, נלחמים זה בזה ומשתעשעים עם בני משפחתם. במסגרת הטיולים לצפייה בדובי הקוטב ניתן לפגוש גם חיות נוספות, כמו זאבים ושועלים ארקטיים. ההגעה למקום אינה קלה (טיסה לטורונטו, משם טיסה לווינפינג בירת מחוז מניטובה, ולבסוף טיסה נוספת לצ'רצ'יל). גם המחיר, בהתאם, אינו זול וכיול להגיע לאלפי דולרים קנדיים לטיול בן חמישה ימים (המחיר כמובן אינו כולל טיסה לקנדה).

טיגריס בנגלי בפארק הלאומי קאנהה בהודו

טיגריסים בהודו
מעט מאוד חיות יכולות להתחרות ביופיו של הטיגריס, אבל בדיוק מהסיבה הזו הטיגריס נמצא בסכנת הכחדה – פרוותו המרשימה של הטיגריס היא מצרך מבוקש בקרב ציידים שביקשו לסחור בפרווה, ואיברים נוספים של הטיגריס נסחרים גם הם, אם לשם קישוט ואם לשימושים נוספים כמו תרופות. בעולם כולו נותרו, לפי ההערכות, פחות מ-5,000 פרטים, ולכן רבים הסיכויים לפגוש טיגריסים בגן החיות מאשר בסביבת המחייה הטבעית שלהם, בהודו.

אחד המקומות שבהם עוד נותרו טיגריסים בהודו הוא בפארקים הלאומיים שבמדינת מדיה פרדש, ובעיקר בפארק הלאומי קאנהה (Kanha). בפארק, שנופיו היוו את ההשראה לרודריאד קיפלינג בספרו ספר הג'ונגל, אפשר לפגוש מקרוב טיגריסים, אם כי הצפייה בהם אינה מובטחת. תמיד אפשר להתנחם באפשרות למפגש עם בעלי חיים נוספים שחיים בשמורה כמו קופים, חזירי בר, דובים ועוד. שטח השמורה שימש בעבר את המהרג'ות לציד אבל היום מדובר באחת משמורות הטבע החשובות ביותר בתת היבשת ההודית. חברות שונות מארגנות טיולי ספארי ברחבי השמורה, בג'יפים וגם על גבי פילים. פארק לאומי נוסף בו גדולים הסיכויים לפגוש טיגריסים הוא רהנטהמבור (Ranthambore) שברג'סטן. זהו אחד הפארקים הלאומיים הגדולים בהודו ובנוסף לאוכלוסיה גדולה של טיגריסים ניתן לפגוש בו גם קופים, אנטילופות, צבאים חתולי בר, מינים רבים של ציפורים ועוד. מאחר וסביבת המחייה בפארק היא יבשה יחסית והצמחייה לא צפופה כבשמורות אחרות, סיכויי הצפייה בטיגריסים גבוהים יחסית. הזמן הטוב ביותר להצטרף לטיולי ספארי בשמורה זו הוא בין אפריל לאמצע יוני, כשמזג האוויר חם, לפני תחילת המונסונים, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ולפנות ערב כשהטיגריסים מחפשים מים ואוכל.

פינגווינים מטיילים על החוף בשמורת פונטה טומבו

פינגווינים בארגנטינה
קשה לעמוד בפני קסמו של העוף הימי השחור-לבן שאיבד את כושר התעופה ובמקום זאת מדדה בחינניות שובת לב. כל אוכלוסיות הפינגווינים חיות בחצי הכדור הדרומי, כאשר הריכוז הגדול ביותר של פינגווינים בעולם נמצא באנטארקטיקה, שלמרבה הצער ההגעה אליה כלל אינה פשוטה ובנוסף, יקרה להחריד. מי שחולם לראות את היצורים המתוקים האלו יכול לנסוע לחצי האי ולדז בארגנטינה, שם, בשמורת פונטה טומבו (Punta Tombo), נמצאת מושבת הפינגווינים הגדולה בעולם מחוץ לאנטארקטיקה. בעונת הקינון, מאמצע ספטמבר ועד לסוף מרץ, מגיעים לשמורה מאות אלפי פינגווינים מסוג מגלן. הפינגווינים אינם חוששים מנוכחות של בני אדם ולכן אפשר להסתובב ביניהם ולראות אותם ממש ממרחק נגיעה. עם זאת, למרות הפיתוי, אין לגעת בפינגווינים או להפריע להם על מנת שלא יעזבו את הקן. בחצי האי ולדז ניתן לפגוש גם גוואנקו, אריות ים, פילי ים, דולפינים ולווייתנים, כל אלה העניקו לו את הכינוי "גלפגוס לעניים". ניתן לסייר בשמורה באופן עצמאי או בסיור מאורגן.

משפחת למורים במדגסקר. אנדמיים לאי

למורים במדגסקר
מדגסקר, האי הרביעי בגודלו בעולם, הוא אי מגוון להפליא, שיש בו יערות גשם טרופיים, רמות גבוהות וגם אזורים חצי מדבריים. בשל הבידוד ותנאי השטח המגוונים התפתח באי עולם חי עשיר להפליא, שלמעלה מ-90 אחוז מבעלי החיים בו הם אנדמיים, כלומר, חיים רק באי. הכוכבים הגדולים של מדגסקר הם ללא ספק הלמורים, אותם קיפופים יפהפיים ומתוקים להפליא, שלהם זנב ארוך ושעיר. באי יש כארבעים מינים ותתי מינים של הלמורים, ואלה לרוב אינם חוששים מנוכחות של בני אדם כך שניתן ליהנות ממפגש אינטימי איתם. את הלמורים ניתן לפגוש במרבית שמורות הטבע של מדגסקר, בהן הפארק הלאומי מונטאן ד'אמבר (Montagne d`Ambre), שמורת פרינט (Perinet), שמורת הטבע צינגי דה במראחה (Tsingy de Bemaraha), השמורה הפרטית ברנטי (Berenty) ועוד. בנוסף ללמורים חיים במדגסקר בעלי חיים ייחודיים רבים, בהם טֶנֶרֵק (אוכל חרקים הדומה לקיפוד), עשרות מיני זיקיות ומינים רבים של ציפורים. בכל השמורות במדגסקר ניתן לסייר רק בסיור מודרך, למעט השמורה הפרטית ברנטי.

לקריאה נוספת:

מפגשים עם בעלי חיים בטבע הישראלי 
מפגשים עם בעלי חיים בטבע הישראלי
מנשרים בגולן, דרך צבאים בהרי ירושלים ועד פלמינגו באילת – איפה בישראל אפשר לפגוש בעלי חיים בסביבתם הטבעית

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.