לטייל עם ילדים וליהנות מכל רגע (כמעט)

טיילתי לא מעט לפני שהילדים נולדו: לפעמים לבד, לפעמים כחצי מזוג. עם השנים פיתחתי תיאוריות להצלחת הטיול, שהשתנו בהתאם לזמן ולנסיבות. היתה תקופה, למשל, שחרשתי את אירופה חריש עמוק וסבלני (חודש בכפרי דייגים פורטוגזיים, חודשיים על אי יווני נטול תיירים), כשלאורך כל הדרך סחבתי איתי תיק אחד לא גדול שנכנס בקלות מתחת למושב האוטובוס ואפשר לעלות איתו למטוס. היו לי כל הסיבות להאמין שאני מומחית לא קטנה בתחום. עד שהילדים נולדו והמציאות טפחה על פני. נסו אתם לנסוע עם תיק יד אחד כשמתלווה אליכם תינוק שזקוק להמון בגדים להחלפה, ערמה ענקית של חיתולים חד פעמיים למקרה שבכפר הדייגים הנידח טרם שמעו על ההמצאה הכה נוחה הזאת, קופסאות של תחליף חלב… בקיצור, כל הבית. וכשמטיילים עם כל הבית הרבה יותר נוח לשכור רכב מאשר להיטלטל באוטובוסים מקומיים בחברת תרנגולות מצווחות וחבילות קרטון קשורות בחבל. ואיפה נחנה את האוטו בערב אם לא במגרש החנייה של המלון הנוח, שבאמת יותר נעים בו מאשר באלפי החדרים בעלי המיטות המפוקפקות והשירותים במסדרון שבהם העברתי את ימי צעירותי.

רפטינג בנהר. כדאי לבחור בפעילויות שיישמחו את כל בני המשפחה | צילום: stephanie couch

איך לתכנן את המסלול?
טיול עם ילדים דורש מיומנות מסוג אחר לגמרי מטיול נטול ילדים. עוד לפני הפרטים הטכניים של איך ניסע, איפה נישן ומה נאכל, חשוב להיכנס להלך המחשבה המתאים למצב. למשל, להבין שתצטרכו לוותר על הרבה דברים שאתם אוהבים (מוזיאונים, נסיעות נופיות ארוכות, כוס יין אל מול שקיעה רומנטית) לטובת הרבה דברים שהם אוהבים (מסעדות מזון מהיר, פארקי שעשועים ואם אפשר איזה פארק מים לקינוח). אבל כדי שלא תשתגעו לגמרי, חשוב להסביר לילדים שגם הם יצטרכו לוותר לפעמים להורים. אחרי הכל ההורים הם שמשלמים את המחיר, תרתי משמע.

אז מה עושים? מרכיבים מסלול שמתחשב בצרכים של שני הצדדים. רוב ההורים ייהנו מרכבות הרים כל עוד הן באות במינון הנכון, וגם ילדים יכולים ליהנות מביקור קצר ותמציתי במוזיאון. אפשר לתכנן משהו אחד כייפי לילדים ומשהו אחד מהנה להורים בכל יום, או לתכנן יום ככה ויום ככה. ילדים מבוגרים יותר, שיכולים להישאר ללא השגחת הורים לשעה-שעתיים, ייהנו לבלות במחלקות צעצועים בחנויות הגדולות, שם מוצבים מכשירי פלייסטיישן עם מיטב המשחקים החדשים, ובעוד הם הורגים חייזרים וחובטים בבריונים תוכלו אתם לבדוק מה חדש באגף הקוסמטיקה או במחלקת בגדי הגברים.

אבל הכי כדאי להשתדל לבחור פעילויות ייחודיות שישמחו את שני הצדדים: הראפטינג שעשינו בנהר הקופרולו בתורכיה הותיר את כולנו מצחקקים ומאושרים במידה שווה.

נסיעות ארוכות עם ילדים הם עסק לא מומלץ' אלא אם כן מדובר בזאטוטים שנרדמים ברגע שהמנוע מתחיל לנהום | צילום: stephanie couch

איך לנסוע?
כל מי שנסע עם ילדים במכונית אחת יודע שלא חשוב מתי יוצאים, העיקר מתי מגיעים. ילדים יכולים לשאול כל דקה וחצי מתי מגיעים, וכך שוב ושוב במשך שלוש או ארבע או חמש שעות נסיעה. להם זה אולי מהווה עיסוק מעניין ומהנה, להורים מרוטי העצבים לא נשארות שערות לתלוש בסוף המסע. לכן לעולם, אבל לעולם, אל תסעו נסיעות ארוכות מאוד. אם אין ברירה ואתם חייבים לעבור כברת דרך רצינית, הקפידו על כמה עצירות לאורך הדרך כדי למתוח את הרגליים, לאכול משהו, לבקר בשירותים. כדאי גם לזכור שנופים מרגשים בדרך כלל רק את המבוגרים, ילדים יעדיפו לבעוט זה בזה מאשר להעיף מבט במצוקים המרהיבים או באחו הציורי לצד הדרך.

אל תשכחו לארוז את כל המשחקים האפשריים, החל במשחקי קלפים פשוטים  ועד מכשיר נינטנדו או PSP ואפילו מחשב נייד (הביאו מטענים מהבית, אחרת המכשירים ישכבו כאבן שאין לה הופכין אחרי היום הראשון). אפשר גם לשחק במשחקי דרך קלאסיים כמו "ארץ עיר" או להמציא גרסאות ביתיות ל"מי רוצה להיות מיליונר"  ו"אחד נגד מאה", אבל קחו בחשבון שגם הסחת הדעת המטורפת ביותר לא תעלים לגמרי את ה"מתי מגיעים".

גם אם טסתם חצי עולם, ילדים יעוטו על ארוחת מזון מהיר כמוצאי שלל רב

מה לאכול?
גם כאן הסוד טמון בפשרה: הילדים לוחצים להיכנס לרשת המבורגרים מוכרת בעוד שאתם חולמים על ביסטרו ציורי או טברנה מקומית? התפשרו על מסעדה איטלקית פשוטה, שמגישה פיצה ופסטה, וכך שני הצדדים ימצאו את מבוקשם. גם מעדניות הן מקום מצוין להצטיידות משפחתית. אפשר להרכיב כריכים בסיסיים לילדים (גבינה צהובה עם עגבניה ומלפפון) וכריכים מורכבים למבוגרים (גבינת ברי עם פרוסות תפוח חמצמץ ועלעלים רעננים, למשל). את הכריכים אוכלים בפארק או על שפת אגם ולא שוכחים להאכיל בשאריות את הסנאים והברווזים – היש ארוחה טובה מזאת? אבל גם על החלום לנעוץ מזלג קטן בזגוג האדמדם של טרטלט פירות יער בקפה פריזאי אופנתי אין צורך לוותר. קנו במאפיה הסמוכה באגט טרי או קרואסון שזה עתה יצא מהתנור והטף יכרסם את הבצק הריחני בשמחה בעוד אתם מתענגים על העוגונת המושלמת שלכם. מובן שתאלצו לוותר על קריאת ספר עב כרס או כתיבת ההגיגים ביומן בזמן הארוחה או לפני השינה, אבל בינינו – גם בבית למי יש זמן לקריאה או לכתיבת הגיגים כשצריך להספיק עוד מכונת כביסה אחת לפני שצונחים למיטה.

משפחות לא מפונקות יכולות ליהנות מאתרי קמפינג מתוחזקים היטב הפזורים ברחבי אירופה | צילום: Steven Robertson

איפה לישון?
יש כמה גרסאות ללינה עם ילדים, ואתם תצטרכו לבחור את המתאימה למשפחתכם. באופן אישי, אני מעדיפה להתמקם במקום אחד ולצאת ממנו לטיולי יום. יש משהו מרגיע ונוסך ביטחון בעובדה שבכל ערב חוזרים לאותו המקום. אחת האופציות המומלצות, שתשמח את כל המשתתפים, היא לינה בכפר נופש. כפרי הנופש שנפוצים ברחבי אירופה, בעיקר בהולנד, צרפת, בלגיה ואיטליה, ממוקמים באזורים יפים במיוחד – בלב יער, על שפת אגם או קרוב לים – והם מציעים את הטוב מכל העולמות: סביבה נאה, אווירה משפחתית, שירותים נלווים כמו בריכת שחייה ומתקני משחקים, שפע של מקום בתוך הבקתה ומרחב גדול מחוץ לה, שבו אפשר להשתובב ולהוציא אנרגיות.

אופציה אחרת, שמתאימה לחופשות ארוכות יחסית, היא לשכור דירה. גם בערים הגדולות וגם באזורים כפריים יש דירות להשכרה לתקופות קצרות – לרוב נדרש מינימום של שבעה לילות. אמנם הדירות הללו, במיוחד בערים הגדולות, נמצאות לעיתים באזורים מעט מרוחקים מהמרכז וגם מחירן עלול להיות גבוה ממחיר של חדר במלון (במיוחד אם אתם רק ארבעה, והדירה מתאימה לשישה או שמונה אנשים), אבל הנוחות של מטבח צמוד שווה הכל. איש אינו מצפה מכם להכין ארוחות פאר מורכבות, ודאי שלא לבלות שעות בשטיפת כלים. אבל עצם העובדה שאפשר לטגן חביתה, לחתוך כמה ירקות טריים ולהגיש לשולחן בצירוף טוסט גבינה משכיחה געגועים ומרוממת מצב רוח קדורני שעלול לתקוף ילדים שעייפו מאבק הדרכים. אני גם אוהבת את השיטוט היומי במכולת המקומית, שבמהלכו אני מדמיינת שאני גרה פה מאז ומתמיד, בעוד הילדים צוהלים למראה כל מוצר מוכר מהבית ("יו, יש להם קולה בדיוק כמו שלנו").

משפחות ספורטיביות, שאינן נרתעות ממגע ישיר ובלתי אמצעי עם הטבע, ייהנו ממבחר רב של אתרי קמפינג מתוחזקים היטב הפזורים ברחבי אירופה. אבל גם אם בחרתם להתמקם במלון סטנדרטי ולצאת ממנו לטיולים בסביבה, החדר יהפוך לבית זמני עבור הילדים שכמהים למשהו מוכר ושגרתי בעיצומן של חוויות המתחלפות במהירות. מכיוון שאתם לפחות שלושה, ולרוב אף יותר מזה, כדאי מאוד לברר מבעוד מועד האם החדר שהזמנתם הוא חדר זוגי שהוספה לו מיטה או שהוא חדר משפחתי אמיתי. בשני המקרים תידרשו לשלם עבור שלושה אנשים, אבל איזה הבדל! בחדר הראשון תיאלצו להידחק ברווח הזעיר שנותר בין המיטה הזוגית לספה הנפתחת שמספיקה בקושי רב לשני זאטוטים רזים ודקיקים שלעולם אינם רבים זה עם זה. לא תענוג גדול להורים או לילדים. לעומת זאת, החדר המשפחתי המרווח מקל על השהייה הצמודה במשך זמן רב.

אם תכננתם ביקור בפארק שעשועים גדול ומוכר, ואתם לא על תקציב מוגבל במיוחד, כדאי ללון לפחות לילה אחד במלון בתחומי הפארק. נכון שמדובר בהוצאה כספית מטורפת בדרך כלל ונכון שההדר והפאר מסביב הוא לרוב מזויף ופלסטיקי, אבל הבה נודה על האמת: פשוט כיף להיות במלונות האלה. מניסיון פרטי, אנחנו ממליצים על שני מלונות – האחד באפטלינג שבהולנד והשני באירופה פארק בדרום גרמניה (שני הפארקים מומלצים בחום, גם אם לא לנים בהם). כשאני נזכרת במלונות הפשפשים של עברי אני כמעט מתביישת להודות עד כמה נהנתי בשני המלונות המצועצעים הללו.