הקרחון הוא תופעת טבע ייחודית, מלאת ניגודים והפתעות בכל מפגש. הקרחון קפוא במקומו, אך זורם במרחב, בן אלפי שנים אך גם בן עונה אחת בלבד, בפנים הוא כחול עמוק ומהפנט אך מבחוץ הכחול נעלם, אפשר למצוא אותו לאורך אלפי קילומטרים, או בתוך ערוץ בלב ההרים… מהי בעצם תופעת הטבע המרתקת הזו ואיך אפשר לטייל אליה ברגל?
שלג דאשתקד, אבל כזה שלא נמס
שלג טרי הוא אוורירי וקל משקל. הוא בנוי בצורה כזו שבין פתיתי השלג ישנם מרווחים גדולים מלאים באוויר רב. במידה שהשלג לא יימס בעונת הקיץ, השלג הטרי מהעונה האחרונה יכסה את זה של השנה לפניו, ויעמיד עליו את כל משקלו. תארו לכם שתהליך כזה נמשך שנים רבות. השלג התחתון נדחס והופך לקרח ובשלב מסוים הוא נדחס כל כך, עד שבכל קילוגרם קרח ישנו רק סמ"ק אחד של אוויר. הקרח הדחוס ונטול האוויר מתנהג אחרת לגמרי מהקרח שמצטבר אצלנו בפריזר. הוא חסר אוויר ולכן צבעו הוא כחול עמוק, ולא לבן כמו קרח בו ישנן בועיות אוויר רבות, הוא בעל מבנה פנימי שונה שמאפשר לו לנוע במעין זרימה איטית, כמו נוזל צמיגי במיוחד, ובאותה תנועה הוא יכול לשחוק סלעים ולהזיז ערימות קרקע אדירות.
השפעת הקרחונים על סביבתם היא עצומה. כשקרחון נע בשיפוע, חומר רב מהסביבה נאסף אליו פנימה, ומצטבר בקרקעיתו. דמיינו אבן קטנה שמונחת על כוס של דבש. בתחילת היום האבן תצוף, אך בסופו היא תימצא בקרקעית הכוס. וכך למעשה הקרחון שוחק את פני השטח עליו הוא נע באופן אינטנסיבי ויוצר עמקים רחבים בצורת U אופיינית (בניגוד לעמקים בצורת V שאופייניים לבלייה של מים). באותו זמן, חזית הקרחון יכולה לדחוף במורד העמק כמות של קרקע כמו כף של דחפור ובקצה הקרחון ליצור תלולית עפר גדולה בשם מורנה.
קרחון סווינפל באיסלנד | צילומים בכתבה: יזהר דמטר
ישנם קרחונים המגיעים עד החוף, שם מי הים מכים בהם ומפרקים אותם לגושי קרח שצפים על פני המים. במידה שישנה עונה חמה, מים רבים נמסים ומצטברים תחת הקרחון ויוצרים עבורו משטח מסוכן לנוע עליו, וזה כמובן מאיץ את תנועתו אל הים. לכן אחרי תקופות חמות במיוחד אנו יכולים לראות מפרצים מלאים גושי קרח שטים בחופשיות, ובתקופות אחרות רק קרחונים בודדים ישייטו במפרץ.* אלו רק מעט מהתופעות הקשורות בקרחונים, אבל כבר ניתן להבין איזה מגוון נופי הם יכולים לייצר.
הנוף הקרחוני מגוון מאוד
קרחונים יוצרים מגוון נופים, בין אם באופן ישיר (כשאנו מביטים עליהם) או באופן עקיף (צורות נוף גיאולוגיות הקשורות בקרחונים). בגסות רבה, אחלק את הנוף הקשור בקרחונים לכמה צורות:
• עמקים קרחוניים. עמקי U בעלי צורה מובחנת, שיכולים להישאר בצורתם גם שנים רבות אחרי שאף קרחון כבר לא זורם בהם. מעבר לצורתם המיוחדת בין ההרים, בעמקים אלו נוכל למצוא, למשל, מישורי סלע עליהם הקרחון השאיר את סימניו בתנועתו, נוכל למצוא מורנות תלולות שנותרו במקום, ובראש העמקים נוכל למצוא את מה שנותר מאותו קרחון שבעבר יצר את העמק, או שנוכל למצוא אגמים אלפיניים שהמים הראשונים בהם היו מהמסת הקרחון שיצר את העמק בו הם נמצאים. כשעמק קרחוני יגיע עד הים, והים בתורו ימלא את העמק מאוחר יותר בהיסטוריה הגיאולוגית, תיווצר התופעה הנופית הנהדרת של פיורד.
• קרחונים יבשתיים. אלו קרחונים שנוכל למצוא בראש העמקים הקרחוניים, באזור בו הם החלו להצטבר לראשונה. היום אפשר למצוא קרחונים בראשי ההרים הגבוהים, וככל שנתרחק לכיוון הקטבים נוכל למצוא קרחונים גם בגובה פני הים. הם יכולים ליצור מעיין "נהרות" קרח, שזורמים במורד ההר, או ממש כיפות קרח גדולות המכסות אזורים נרחבים.
• קרחונים ימיים. גושי קרח שניתקו מהקרחונים היבשתיים, וצפים להם במי הים. רק 10% מהקרחון בולט מעל פני המים, ומתחת להם גודלו יכול להיות עצום. לפעמים קרחונים ימיים יכולים ממש "לסתום" מפרץ, ולפעמים הם יכולים להידמות לארמונות קסומים ששטים באיטיות במים.
קרחון רסמוסן בגרינלנד שנע בקצב זריז יחסית
ספרי היסטוריה שלמים נכתבו בין שכבות הקרחון
כשמביטים על קרחון מעט יותר מקרוב אפשר להבחין בעולם שלם. כפי שציינתי, הקרחון עשוי שכבות קרח שונות זו מזו. תחתיתו היא הקרח הכחול, שהוא בעל יכולת התנועה והגמישות, וחלקו העליון עשוי קרח שלא התהדק עד כדי כך, והוא לבן וקשיח כמו קרטיב. בשל ההבדל, בשכבת הקרח העליונה בקרחון נוצרים סדקים אותם אנחנו מכנים קרווסים. קל וכיף להבין את זה אם מסתכלים על חטיף מארס. קנו אחד, משכו אותו בשני קצותיו ותראו שלמעלה נוצרו קרווסים של שוקולד! זה היה החלק הקל. עכשיו החלק הכיפי בו זוללים את החטיף…
מתחת לשכבת הקרח הלבן ישנו קרח דחוס וכחול, שבו אפשר לראות שכבות של אפר וולקני, שעף אליו בהתפרצות קדומה, אפשר לראות אם הייתה עונה חמה במיוחד בעברו ומים זרמו עליו. אותם המים הביאו עמם חלקי קרקע ואלה התאבנו בלב הקרחון ועוד. מדענים קודחים לתוך פנים הקרחון ומוציאים ממנו עמודי קרח ועל פי שכבותיהם מנתחים את ההיסטוריה של הקרחון וסביבתו. חשבו כמה מידע אפשר לאסוף רק מהאוויר המאובן בלב הקרחונים!
קרחונים בשפיצברגן
מקומות בעולם בהן ניתן לטייל בנוף קרחוני
שימו לב: ללא ידע וציוד מתאים אין לעלות על קרחונים! אפשר ליפול לקרווסים ושאר צרות שכדאי להימנע מהן.
ישנם בעולם קרחונים רבים, בחרתי כאן שלוש נקודות שאהובות עלי, אבל כאמור השפע רב וישנן המון אפשרויות.
• עמק אאוסטה באלפים האיטלקיים. מעמק אאוסטה יוצאים לכיוון הגבול עם צרפת כמה עמקים בעלי צורת U מושלמת. בראש העמקים ישנם קרחונים אלפיניים יבשתיים לבנים ונהדרים.
• איסלנד. אי אפשר להזכיר קרחונים בלי לדבר על איסלנד. אין עוד מקום בו נוף קרחוני פוגש נוף געשי, עם השילוב של ציורים שחורים/אדומים על הבוהק הלבן של הקרחונים.
• גרינלנד. בגרינלנד ראיתי קרחונים המאתגרים את כל החושים. אפשר לראות אותם שטים בים, להרגיש את הרוח הקרה שיורדת בהם ולשמוע אותם מתפרקים ונאנחים במשך כל הקיץ.
מפרץ גרינלנדי אחרי לילה עמוס ברוחות
לצערי, לא נוכל ליהנות עוד זמן רב מנוף של קרחונים "חיים", אם לא נתחיל לנקוט באחריות רבה יותר כלפי ההתחממות הגלובלית. לכל אחד מאיתנו ישנה אפשרות לעשות משהו בנדון, על מנת שגם ילדינו יוכלו ליהנות מנוף קרחונים בעתיד.
בתמונה הפותחת: "ארמון צף" שמשייט בגרינלנד
* רבות מהתופעות הקשורות בתנועת קרחונים, מהירותה, והדינמיקה שלה מול העונות השונות עדיין לא ברורות עד היום.
עוד בסדרה:
לטייל אל תופעות הטבע: המדבר המרוקאי
____
יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט