מחוז חְנָאן (Henan) הוא אחד המחוזות המרכזיים ביותר בהיסטוריה הסינית וביתן של שלוש בירות עתיקות: אַנְיָאנְג (Anyang), לוּאוֹיָאנְג (Luoyang) וקָייפֱנג (Kaifeng). מלואויאנג העתיקה, שהייתה בירתן של שושלות שונות החל במאה השמינית לפנה"ס וכלה במאה העשירית לספירה, נשאר מעט מאד. היום היא עיר מודרנית שנראית ומרגישה כמו כל עיר סינית טיפוסית. שלושה אתרים הופכים אותה גם היום ליעד ייחודי בסין: מקדש הסוס הלבן, מערות לונגמן וקברו של גואן-יו. מקדש הסוס הלבן (Bai Ma Si) מקדש זה, שהוקם במאה הראשונה לספירה, נחשב למקדש הבודהיסטי הראשון בסין. שני שליחים של ממשלת הָאן (Han: 206 לפנה"ס – 220 לספירה) שיצאו להודו לחפש כתבים בודהיסטים פגשו באפגניסטן שני נזירים הודים. הם חזרו איתם לסין, רכובים על סוסים לבנים, והשתכנו במקדש. הנזירים, שהביאו איתם כתבים וסוטרות בודהיסטיות, תרגמו אותם לסינית ומכאן הבודהיזם התפשט ברחבי סין והלאה למדינות נוספות במזרח אסיה. המקדש כולל היכלים סטנדרטיים לבודהות השונים, והיכלים שמוקדשים לשני הנזירים ההודים. ברחבת המקדש ניצב פסל ברונזה של הנזיר הסיני שהביא איתו את הבודהיזם ליפן, כשעל גב הפסל חקוקה רשימה של תלמידיו היפנים. המקדש נמצא כ-13 ק"מ מחוץ לעיר, בתוך פרוור כפרי. חלק מהשדות מסביב שייכים למקדש, ועם קצת מזל אפשר לראות את הנזירים עובדים את האדמה. כתובת: התחנה האחרונה של אוטובוס 56, אותו אפשר לקחת מהתחנה שבצד המזרחי של תחנת הרכבת. המערות מחולקות לשני רכסים: המערבי, והמרשים ביותר, והמזרחי הפחות מתוייר. למרות ההשחתה, חלק מהמערות של הרכס המערבי השתמרו בצורה יפה מאד ובחלקן אפשר עוד לראות שהפסלים והקירות היו צבועים פעם בצבעים עזים. מערת 10,000 הבודהות מעוטרת, כפי ששמה מרמז, באלפי תחריטים של בודהות ובמערת הלוטוס רואים פרח לוטוס ענקי שנחצב כולו בתקרת המערה. מקדש האבות, במרכז הרכס המערבי, הוא ההישג המרשים ביותר של הפַּסָּלִים הבודהיסטים: לאחר עלייה בגרם מדרגות מתגלה בודהה חצוב בסלע בגובה 17 מטרים, וסביבו שומרי ראש מפלצתיים. הרכס המזרחי השתמר הרבה פחות מהרכס המערבי, אבל הסיבה העיקרית לחצות את הנהר שמפריד ביניהם היא כדי לבקר במקדש סְיָאנְגשָׁאן (Xiangshan Si). מכאן אפשר להשקיף על כל הרכס המערבי ואף לראות את פסלו של הקיסר טְסְיֵין-לוֹנְג (Qianlong), אחד הקיסרים החשובים ביותר בשושלת צִ'ינְג (Qing: המאה ה-17 לספירה – תחילת המאה ה-20), והאדם שבמהלך חייו שיפץ כמעט את כל המקדשים והאתרים התרבותיים של סין. כתובת: התחנה האחרונה של אוטובוס 81 שיוצא מצדה המזרחי של תחנת הרכבת. כמו רבים מהאלים הסיניים, גואן-יו היה אדם אמיתי. הוא היה גנרל גאון בתקופת שלוש הממלכות (265 – 220 לספירה) שהונצח ברומאן "שלוש הממלכות". כשהוא נפל בקרב אויבו צַאוֹ-צַאוֹ (Cao Cao) ערף וקבר את ראשו בלואויאנג. סביב תל הקבר הוקם מקדש דאואיסטי שהפך עם השנים למוקד עלייה לרגל. התל מוקף בחומה נמוכה ובצד אחד שלה קבוע לוח שחור. לתוך חרך בלוח הזה נוהגים תיירים סינים לשלשל מטבעות ולהתפלל לעושר. כמו מקדשים דאואיסטים רבים, גם המקדש של גואן-יו צבעוני מאד. באולם המרכזי ניצב פסל ענק שלו, בשריון נוצץ שבוהק באור זרקורים, ובאולמות האחרים אפשר למצוא אותו ישן במיטת אפיריון או קורא את כתביו של קונפוציוס. התל בו הוא קבור אמנם לא נראה מעניין מדי – בסך הכל מדובר בגבעת עפר מכוסה בדשא ועצים – עד שמבינים שזהו מקום קבורתו של אל; וזה לא משהו שרואים כל יום. כתובת: אחת התחנות האחרונות של אוטובוס 81 בדרך למערות לונגמן. לא רואים את המקדש מהתחנה, כך שעדיף לקחת מונית מהמערות. |
בכל שבוע אנו מביאים כאן רשמים של כתבנו בסין, אור גראור. הפעם אור מבקר בלואויאנג, בה נמצאים כמה מהאתרים הבודהיסטים החשובים בסין פורסם 27.7.11 |
סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3496
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 432
[name] => סין
[slug] => china
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 432
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 289
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )