לואויאנג – מקור הבודהיזם הסיני

המקדש כולל היכלים סטנדרטיים לבודהות השונים, והיכלים שמוקדשים לשני הנזירים ההודים. ברחבת המקדש ניצב פסל ברונזה של הנזיר הסיני שהביא איתו את הבודהיזם ליפן, כשעל גב הפסל חקוקה רשימה של תלמידיו היפנים. המקדש נמצא כ-13 ק"מ מחוץ לעיר, בתוך פרוור כפרי. חלק מהשדות מסביב שייכים למקדש, ועם קצת מזל אפשר לראות את הנזירים עובדים את האדמה.

כתובת: התחנה האחרונה של אוטובוס 56, אותו אפשר לקחת מהתחנה שבצד המזרחי של תחנת הרכבת.
מחיר: Y35, Y17.5 לסטודנטים.

מערות לוֹנְגמֶן (Longmen Grottoes)
כ-16 ק"מ דרומית לעיר נמצאת מערכת של מערות מפוסלות שבעבר נחצבו בתוכן יותר ממאה אלף פסלים ותחריטים בודהיסטים. את המערות והפסלים התחילו לחצוב במהלך שושלת וֵויי הצפונית (Northern Wei: סוף המאה הרביעית לספירה – אמצע המאה השישית) והפרויקט נמשך יותר ממאתיים שנה. עם השנים רבים מהפסלים הושחתו או נבזזו, אם על-ידי סינים שמאסו בבודהיזם ואם על-ידי ארכיאולוגים זרים. חלק מהפסלים הוצאו בשלמותם, אבל רבים אחרים נותצו והיום עומדים ללא ראשים או ידיים.

המערות מחולקות לשני רכסים: המערבי, והמרשים ביותר, והמזרחי הפחות מתוייר. למרות ההשחתה, חלק מהמערות של הרכס המערבי השתמרו בצורה יפה מאד ובחלקן אפשר עוד לראות שהפסלים והקירות היו צבועים פעם בצבעים עזים. מערת 10,000 הבודהות מעוטרת, כפי ששמה מרמז, באלפי תחריטים של בודהות ובמערת הלוטוס רואים פרח לוטוס ענקי שנחצב כולו בתקרת המערה. מקדש האבות, במרכז הרכס המערבי, הוא ההישג המרשים ביותר של הפַּסָּלִים הבודהיסטים: לאחר עלייה בגרם מדרגות מתגלה בודהה חצוב בסלע בגובה 17 מטרים, וסביבו שומרי ראש מפלצתיים.

הרכס המזרחי השתמר הרבה פחות מהרכס המערבי, אבל הסיבה העיקרית לחצות את הנהר שמפריד ביניהם היא כדי לבקר במקדש סְיָאנְגשָׁאן (Xiangshan Si). מכאן אפשר להשקיף על כל הרכס המערבי ואף לראות את פסלו של הקיסר טְסְיֵין-לוֹנְג (Qianlong), אחד הקיסרים החשובים ביותר בשושלת צִ'ינְג (Qing: המאה ה-17 לספירה – תחילת המאה ה-20), והאדם שבמהלך חייו שיפץ כמעט את כל המקדשים והאתרים התרבותיים של סין.

כתובת: התחנה האחרונה של אוטובוס 81 שיוצא מצדה המזרחי של תחנת הרכבת.
מחיר: Y80, אין הנחות לסטודנטים.

קברו של גואן-יו (Guanlin Si)
אחד האלים האהובים והנפוצים ביותר בסין הוא גוּאַן-יוּ (Guan Yu), אל המלחמה והעושר. בכל מסעדה וחנות אפשר למצוא מקדש קטן ובו פסלון שלו. פניו אדומות ויש לו זקן שחור שבדרך-כלל נוטה הצידה. הוא לבוש בשריון זהוב, חמוש בחרב וסבר פניו חמור. במסעדות מניחים לפניו פירות וביסקוויטים ומשני צידיו דולקות מנורות קטנות בצורת נרות או בצורת פרחי לוטוס פתוחים.

כמו רבים מהאלים הסיניים, גואן-יו היה אדם אמיתי. הוא היה גנרל גאון בתקופת שלוש הממלכות (265 – 220 לספירה) שהונצח ברומאן "שלוש הממלכות". כשהוא נפל בקרב אויבו צַאוֹ-צַאוֹ (Cao Cao) ערף וקבר את ראשו בלואויאנג. סביב תל הקבר הוקם מקדש דאואיסטי שהפך עם השנים למוקד עלייה לרגל. התל מוקף בחומה נמוכה ובצד אחד שלה קבוע לוח שחור. לתוך חרך בלוח הזה נוהגים תיירים סינים לשלשל מטבעות ולהתפלל לעושר.

כמו מקדשים דאואיסטים רבים, גם המקדש של גואן-יו צבעוני מאד. באולם המרכזי ניצב פסל ענק שלו, בשריון נוצץ שבוהק באור זרקורים, ובאולמות האחרים אפשר למצוא אותו ישן במיטת אפיריון או קורא את כתביו של קונפוציוס. התל בו הוא קבור אמנם לא נראה מעניין מדי – בסך הכל מדובר בגבעת עפר מכוסה בדשא ועצים – עד שמבינים שזהו מקום קבורתו של אל; וזה לא משהו שרואים כל יום.

כתובת: אחת התחנות האחרונות של אוטובוס 81 בדרך למערות לונגמן. לא רואים את המקדש מהתחנה, כך שעדיף לקחת מונית מהמערות.
מחיר: Y30, אין הנחות לסטודנטים.