לבנון – היכרות עם השכנה מצפון

הגבול המפריד בין ישראל ולבנון הוא אזור טעון בהרבה מסתם סימון על המפה. היו שנים שחשבנו שאוטוטו נוכל להיכנס למכונית בתל אביב או בחיפה, ניסע לאורך כביש החוף צפונה, נבקר במבצר הים של צידון, נשב לכוס קפה בטיילת של ביירות, נקפוץ לקניות בשוק הגדול של טריפולי. בקיץ נוכל להשתזף בחופים היפים, בחורף נגלוש במורדות המושלגים של הרי הלבנון. בזמנים אחרים הסיכוי שהחלום הזה יתגשם אי פעם נראה אפסי. אבל לבנון של המלחמות, הדם והדמעות מצליחה שוב ושוב לקום מן ההריסות ולבנות את עצמה מחדש. אם הגבול בינינו יפתח מתישהו בעתיד, ודאי נגלה מה שהתיירים האירופים והאמריקאים יודעים מזמן על המדינה המכונה "שוויץ של המזרח התיכון" ואשר משלבת בהצלחה רבה בין מזרח למערב, בין מסורות עתיקות לחיים מודרניים ותוססים.

כפר טיפוסי ברכס הרי הלבנון, למרגלות קורנת א-סודה, הפסגה הגבוהה במדינה

לבנון נחלקת לארבעה אזורים גיאוגרפיים המקבילים זה לזה: לכל אורכה במערב נמתחת רצועת חוף צרה; ממזרח לחוף נמצא רכס הרי הלבנון, בהם הפסגה הגבוהה ביותר במדינה (3,083 מ'); ממזרח להרים נמצאת בקעת הלבנון, אזור מישורי רחב, שתחום ממזרח על ידי הרי מול הלבנון, בהם נמצא החרמון. האקלים בלבנון מזכיר את האקלים הישראלי, אם כי הוא קר וגשום יותר, ובחורף ההרים מתכסים בשלג. לבנון היא המדינה היחידה במזרח התיכון שאין בה אזורים מדבריים. בעבר, שטחים נרחבים היו מכוסים ביערות, בעיקר של ארזים, אולם שנים של מלחמות וכריתה לא מבוקרת השאירו את אותותיהם, וכיום השטחים המיוערים הצטמצמו מאוד. 4.1 מיליון תושביה של לבנון חיים בעיקר בערים הגדולות, כמעט מחציתם גרים בביירות.

קו החוף של ביירות וצוק היונים, שמזדקר מתוך מי הים

סרטון וידאו – מסע סקי בלבנון

ביירות, בירת לבנון, ידעה עליות ומורדות לאורך השנים. העיר התיירותית הזו סבלה מנזקים כבדים, פיזיים ובעקבותיהם תדמיתיים, בשנות המלחמה הארוכות, אבל כמו עוף החול, בכל פעם קמה מההריסות ובנתה עצמה מחדש. מלונות שננטשו שופצו ומלונות חדשים נפתחו, בהם כאלה של רשתות בינלאומיות יוקרתיות, בתי הקפה והמסעדות מתמלאים בכל ערב, במועדונים צעירים רוקדים עד אור הבוקר וגם התיירים ממלאים את אתרי העיר וחופיה. עד כדי כך, שבשנת 2009 בחר העיתון הנחשב הניו יורק טיימס בביירות כיעד התיירות הנחשק של השנה, וזאת הודות לחיי הלילה התוססים שלה ולרמת האירוח הגבוהה.

שלט פרסומת בביירות. התיירים חוזרים לעיר בהמוניהם

אזורי הבילוי הפופולריים נמצאים בסביבת המרינה וברחוב חמרה (Hamra) והרחובות הסמוכים שבהם שפע של חנויות, פאבים, מסעדות ובתי קפה. העיר, ששוכנת על חצי אי, מוקפת בים מצפון וממערב, ומול חופה נמצא אחד מסמליה המפורסמים – צוק היונים, סלע גדול ולבן שמזדקר מתוך המים. ואם עייפתם מחופים ומסעדות, תוכלו להתרשם מהאוסף הארכיאולוגי הנרחב במוזיאון הלאומי, המציג סרקופגים, פסיפסים, פסלים עתיקים ועוד.

הטיילת של ביירות. אפשר לחגוג עד אור הבוקר

85 ק"מ מצפון לביירות נמצאת טריפולי, העיר השנייה בגודלה בלבנון. בעוד שביירות היא עיר נוצצת ועכשווית, טריפולי מסורתית יותר ועיקר יופיה בארכיטקטורה הממלוקית המרשימה. בעבר טריפולי היתה מוקפת מכל עבריה בים, אולם המצר שהפריד בינה לבין היבשה התמלא בסחף, וכיום רק אזור הנמל בולט אל תוך הים, בעוד ששאר חלקי העיר מרוחקים מעט מקו החוף. באזור הנמל, שנקרא אל מינה, יש כמה מסעדות, בתי קפה ומועדונים, אבל אל תצפו לשחזור של בילויי ביירות – חיי הלילה של העיר הצפונית שקטים בהרבה מאלה של הבירה החוגגת. במרחק של כחצי שעה שיט מהנמל נמצאים איי הדקלים – שלושה איים קטנים, שהוכרזו כשמורת טבע. יש שם מינים רבים של ציפורים ואתר הטלת ביצים של צבי ים. בעיר עצמה יש כמה מסגדים מרשימים, מצודה ממלוקית מאסיבית ושוק גדול, שנחשב לטוב במדינה.

שביל שמוביל למנזר חצוב בסלע מעל עמק קדישה

טריפולי מהווה בסיס נוח לטיולים בצפון לבנון. בין השאר, לא כדאי להחמיץ ביקור בעמק קדישה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בקירותיו של נקיק עמוק נחבאים מנזרים חצובים בסלע ומערות מסתור וקבורה מתחילת הנצרות. אפשר לבקר בכמה מהמנזרים והמערות ולהתרשם מחיי הנזירות הצנועים אל מול יפי הטבע.

האתר הארכיאולוגי המרשים ביותר בלבנון נמצא בבעל-בק שבבקעת הלבנון. כאן, במה שהפך להיות מעוז החיזבאללה, נמצא מתחם רב רושם של מקדשים רומאים מהמאות הראשונות לספירה. בסביבת האתר הארכיאולוגי, שהוכרז כאתר מורשת עולמית, יש כמה מלונות נעימים, שחלקם מציעים חדרים המשקיפים על העתיקות, והם חביבים על משלחות ארכיאולוגיות אירופאיות המגיעות לכאן. אבל דגלי החיזבאללה והפוסטרים התלויים בכל פינה בעיר, מזכירים את המיקום הטעון.

מקדש רומי בבעל-בק. האתר הארכיאולוגי המרשים נמצא בלב מעוז החיזבאללה

את הביקור בלבנון מלווה המטבח המשובח, שנציגים שלו מוכרים גם לנו מכמה מסעדות בצפון הארץ, שבעליהן הגיעו מעבר לגבול הצפוני. מלבד המנות האזוריות המוכרות, כגון חומוס, עלי גפן ממולאים ובקלוואה, יש גם הרבה דגים ומאכלי ים, כיאה למדינה הגובלת בים התיכון. בביירות יש נציגות מכובדת של מסעדות מרשתות בינלאומיות וכן מסעדות גורמה שמשלבות בין המטבח המקומי לצרפתי, זכר לימים שבהם הצרפתים שלטו בלבנון.