לאורך נהר התמזה – אגרוף של שלווה

"כשכתבתי את שלושה בסירה אחת", כותב ג'רום ק. ג'רום בזיכרונותיו, "לא היה בדעתי לכתוב ספר מצחיק. רציתי להביא לקוראי את היופי, התרבות וההיסטוריה שפרושים לאורך התמזה מלונדון לאוקספורד". מבלי שהתכוון, כתב ג'רום את הספר המצחיק ביותר של תקופתו, ועד היום נהנים מיליונים מההומור הנפלא שלו.

האנגלים, ובעיקר מי שגרים לאורך הנהר, יודעים ליהנות מהנופים, מהכפרים, מהכנסיות ומהפאבים היפים ביותר באנגליה. אחד הידוענים שחיבב את הנהר על האנגלים היה צ'ארלס דיקנס הבן. דיקנס כתב כמה מדריכים, שאחד מהם נקרא "המילון של התמזה", ובו הוא מביא סיפורים היסטוריים, הנחיות, עצות ומידע בכל מה שקשור בנהר בימיו (בתקופה הוויקטוריאנית).

ג'רום נעזר במילון של דיקנס, בעיקר בצדדים ההיסטוריים, ולמרות ששני הג'נטלמנים האלה, דיקנס וג'רום, הם ידענים גדולים של הנהר וסביבותיו, גיליתי אני כמה טעויות שנכנסו לספרים שלהם, וזאת במהלך השנים הרבות שאני משוטט בעקבות ספרו של ג'רום.

התחלתי את השיטוטים שלי בגלל משפט סתום אחד שקראתי בספר: "בוורגרייב חי תומאס די, ומה שחשוב יותר גם נהרג שם…". לא הכרתי את השם תומאס די, והחיפושים שלי העלו דמות יוצאת דופן של סופר, מחנך וסוציאליסט, שבהשפעת ז'אן זאק רוסו היה משוגע לטבע וטען שבעלי החיים הם נחותים רק בגלל שאנחנו, בני האדם, מתייחסים אליהם כך. כדי להוכיח את התיאוריה שלו הוא רכש פרד צעיר, טיפל בו כמו אחד מהמשפחה ויש טוענים שהפרד אפילו גר בבית. יום אחד, כשרכב על הפרד, ניער אותו הפרד בעט בו והרג אותו במקום. וכך עברתי שורה-שורה בספר וניסיתי לפענח את מה שלוויקטוריאנים בני תקופתו של ג'רום היה די ידוע.

התמזה באוקספורד. בימיו של ג'רום, הנהר נחשב למקום בילוי לוהט

את רוב הדרך מלונדון לאוקספורד עשיתי ברגל פעמים רבות, עד שגיבשתי 12 מסלולי טיול, שאותם צירפתי לתרגום המוער שלי ל"שלושה בסירה אחת". לא קשה להבין למה נמשך כל-כך ג'רום אל הנהר. הוא היה צעיר, רווק מטורזן, והתמזה הייתה בימיו המקום ה"לוהט" ביותר לבליינים מסוגו.

אבל מה משך את קנת גראהם נשוא הפנים, האיש שהיה בצד אחד של אישיותו מזכיר הבנק של אנגליה, ובצד השני סופר רגיש שכתב את הספר הנפלא "הרוח בערבי הנחל"? האהבה של גראהם לנהר ראשיתה הייתה בילדותו, כשגר תקופת מה בכפר המקסים קוקהאם, שאליו חזר בבגרותו.

אי אפשר שלא להתאהב בקוקהאם גם היום, ובסופי שבוע קשה למצוא מקום פנוי בפאבים – "בל אנד דראגון", "קינגס ארמס", ו"קראון", ואפילו לא ב"אין-און-דה-גרין" המרוחק, שאליו אני מתגעגע ביותר. שם, ליד קוקהאם, ימצא המשוטט אוהב הספרים את "יער המחצבה", ששימש לגראהם השראה ליער הבר ב"הרוח בערבי הנחל".

גשר בן מאות שנים מעל התמזה. יופי חזותי שמעוגן בעלילות היסטוריות

אין דבר שמושך את לבי יותר מאשר יופי חזותי, שמעוגן בעלילות היסטוריות וספרותיות. בעיירה מארלו, הקרובה לקוקהאם, בה לנו ג'רום ושני חבריו, ג'ורג' והאריס, את לילם השני, אני לא יכול שלא לדמיין את המפגש המרתק בין הכלב מונומוראנסי לבין החתול הבריון, והדיאלוג ההזוי שג'רום שם בפיהם. אבל בעיירה הזאת אני גם מראה לחברי את המקום שבו היה גר תקופת מה המשורר שלי (פרסי ביש שלי בשמו המלא) ויחד עם חברו פיקוק (תומאס לאב) היו עורכים טיולים על הנהר, ושם גם כתבה אשתו מרי את ספרה "פרנקנשטיין".

וכשאני יורד ברח' סנט פיטר במארלו ומגיע עד הנהר, שם ממוקם הפאב הנפלא "שני מבשלי השיכר", אני תמה למה לא הזכיר אותו ג'רום ב"שלושה בסירה אחת". לאחר שיחה עם הבעלים ושני פיינטים של סטאוט נפלא, אני מבין יותר: ג'רום אהב במיוחד את הפאב הזה, וחלק גדול מהספר "שלושה בסירה אחת" נכתב כאן. "אבל", אומר לי בעל הפאב, "ג'רום לא רצה שהקוראים יכירו את המקום ויבואו בהמוניהם, הוא רצה לשמור אותו לעצמו". חששותיו של ג'רום היה להם על מה להתבסס. כמעט כל הפאבים אותם הזכיר בשמותיהם בספר קיימים עד היום, והם פורחים בזכות הספר הזה. בחלק מהם אפשר לראות על הקירות, ואפילו בתפריטים, אזכורים שונים של ג'רום ושל הספר.

בדרך הפתלתלה בין לונדון לאוקספורד יש כמה וכמה דוגמאות למקומות שניתן לכנותם "הכי יפים באנגליה"

במשך השנים שאני מטייל באנגליה למדתי כבר שמשפטים כמו: הפאב העתיק ביותר באנגליה… או הכנסיה המעניינת ביותר באנגליה… או הכפר היפה ביותר באנגליה… הם סחורה עוברת לתייר כמעט בכל מחוז באנגליה. אבל בדרך הפתלתלה, בת 200 הקילומטרים, שבין לונדון לאוקספורד יש כמה וכמה דוגמאות לאמירות האלה.

האם הכפר הארלי, שבו יש פאבים עתיקים, הוא היפה ביותר? או שמא סונינג הגאה, הכפר שב"בול" שלו ישב ג'רום עם זקני המקום ושמע מהם סיפורים, הכפר אותו בחר הישראלי אורי גלר כדי לגור בו, האם הוא היפה ביותר? או שמא דווקא קליפטון האמפדן הצנוע, עם גגות הקש והכנסייה הזעירה על הגבעה, הוא היפה ביותר? ומה עם ברי, שם ממוקמת (לפחות על פי "מישלן") המסעדה הכי טובה באנגליה? אני מציע למטיילים לבדוק ולהחליט בעצמם.

יפה יעשה המטייל אם יצטייד בשני הספרים האלה – "שלושה בסירה אחת" ו"הרוח בערבי הנחל" – לפני שהוא יוצא אל אגרוף השלווה הזה המכונה נהר התמזה.