בדצמבר 2014 התפרץ הר הגעש פיקו דה פוגו בקול תרועה רמה ופלט אפר ועשן שנסקו לגובה של למעלה מקילומטר מעל האי פוגו. האי כולו הוא הר חרוטי כמעט מושלם שמתרומם מן האוקיינוס האטלנטי. מיד לאחר מכן זרמה כמות אדירה של לבה אדומה וחמה מבטן ההר דרך הלוע שנפער במדרון התלול וכיסתה את מרגלותיו. רומרו מונטרון עמד על גבעה קטנה מעל הכפר שלו וצפה בלבה שנערמה וגבהה וכיסתה את הבית שלו עד שנעלם כליל מתחת לתופת האדומה שהשחירה מולו. כשסיפר לנו באנגלית קלוקלת את שראו עיניו נצצו דמעות בעיני הגבר המרשים והחזק הזה שנראה כמו סלע קשוח ושחרחר. מסתבר שגם סלעים נסדקים ונשברים, ולעיתים אף נמסים ונוזלים בבכי.
פיקו דה פוגו. ההתפרצות ב-2014 פלטה אפר ועשן לגובה של קילומטר מעל האי פוגו | צילום: שמחה רז
בית שכוסה בלבה בהתפרצות הר הגעש פיקו דה פוגו | צילום: שמחה רז
איי כף ורדה הזעירים, או בשמם המקומי קאבו ורדה, התגלו לפורטוגזים בשלהי המאה ה- 15 בעת שהחלו לערוך מסעות נועזים באוקיינוס המאיים ששכן לחופה של פורטוגל, וחיפשו אחר דרך שתקיף את אפריקה ותוביל אותם אל אוצרותיה של יבשת אסיה. האיים הללו התגלו שוב במאה ה- 20 לעולם כולו דרך שירתה המופלאה של הזמרת סזאריה אבורה, שחיתה בעיר הקטנה מינדלו באי סאו ויסנטה, ושרה על ארץ קטנה, וגעגועים אינסופיים אליה. שירתה המרגשת עוררה ברבים וגם בי סקרנות גדולה להכיר ולפגוש את הארץ על נופיה הייחודיים אנשיה ותרבותם.
הפורטוגזים גילו את איי כף ורדה הזעירים במאה ה-15, אז הם היו ריקים מאדם | צילום: רונן רז
עשרת האיים של כף ורדה שוכנים אי שם באוקיאנוס האטלנטי מול חופי סנגל. הפורטוגזים יישבו את האיים הריקים וייבאו אליהם עבדים ממערב אפריקה. מדינה שנולדה בחטא של אדונים ושפחות, שגשגה לראשונה ממשלוח יד מהבזויים בעולמנו, סחר העבדים, ותוך מאות שנים בודדות מעז יצא מתוק. כור היתוך אנושי יצק תערובת של תושבים מולאטים שנושאים בגופם את דם המיישבים ועבדיהם גם יחד.
כור היתוך אנושי יצק תערובת של תושבים הנושאים בגופם את דם המיישבים ועבדיהם | צילום: נעם זיילר
האי הגדול מכולם סנטיאגו מכיל בתוכו את עיר הבירה פראייה, ואת מחצית מתושבי האיים המונים בסך הכל חצי מיליון איש. מספר גדול יותר של כפוורדיאנים חיים מחוץ לארכיפלג ברחבי העולם עם מרכזים משמעותיים ביותר בבוסטון, ליסבון, פריז ואמסטרדם. מדהים היה לי לגלות עד כמה אנשי האיים קשורים אל מולדתם שרק לפני זמן קצר התגלתה יושבה ויצקה אותם. מסתבר שלא צריך אלפיים שנה ויותר כדי שנפש כפוורדיאני תהמה אל אדמתה. אולי זו התערובת המולאטית שאין לה מקום בפורטוגל וגם לא באפריקה, שקושרת אותם למקום היחיד שלו הם קוראים בית, מקום המפגש בין אדונים ועבדים שכולם היו אבותיהם.
בית שקירותיו צבועים כדגל כף ורדה. אנשי האיים קשורים למולדתם הצעירה בכל נימי נפשם | צילום: רונן רז
האי היפה סנטו אנטאו חרוש כולו שרשראות הרים מרשימים וקניונים עמוקים שחורצים את ההרים עד לים. מעיינות שופעים מפכים בנחלים ומשקים טראסות חקלאיות ירוקות המצמיחות שלל פירות טרופיים וירקות, ובעיקר קנה סוכר. באי הזה התפתחה תעשייה נרחבת של רום, המשקה האלכוהולי החזק המשכר שריחו נישא באוויר ברחבי האי. לכאן גם הגיעו יהודים ממרוקו לפני יותר ממאה שנים, בנו מזקקות ועסקו במסחר של אלכוהול. באי נמצא כפר בשם סינגוגה, שני בתי קברות קטנים עם שמות נפטרים כמו פינטו כהן ועוד. בעיירה פאול ביקרנו במזקקה מסורתית פעילה ביותר. בעל המקום שמו בנאוש (בן הרוש?) והוא מאשר שהשמועה מספרת שהסבא שלו היה יהודי. הוא כבר לא, ואין גם יהודים בנמצא בכף וורדה, אבל מורשתם נשמרה ומסופרת באהדה רבה.
כפר באי סנטו אנטאו | צילום: נעם זיילר
יהודים ממרוקו הגיעו לסנטו אנטאו לפני כמאה שנה. כיום לא נותרו כאן יהודים | צילום: נעם זיילר
האי סאו ויסנטה הוא מרכז התרבות והמוזיקה של כף ורדה. אי קטן סחוף רוחות עם דיונות חול לבנות שמקורן בסהרה האפריקאית והן טרחו ועברו מאות מילין באוויר ובים כדי להשתרע על סלעי הבזלת השחורים. באי הזה נולדה המוזיקה הנפלאה של כף ורדה. כאן גם נולדה וחיתה הזמרת המופלאה סזאריה אבורה שהלכה לעולמה לפני שנים ספורות. אבל מסתבר שהיא לא היחידה שנתנה קולה בשיר. העיר הגדולה קטנה מינדלו מונה לא יותר משבעים אלף תושבים, אבל ברים קטנים עם מוזיקה חיה יש בה בכל פינה, וקרנבל שנתי עם השפעה ברזילאית (לא מפתיע, גם שם היו פורטוגזים ועבדים שייצרו מולאטים ומולאטיות לתפארת) יש כאן פעם בשנה עם מוזיקה, תחפושות וריקודים שלא נופלים מהקרנבל המפורסם ההוא בריו דה ז'ניירו, ועוד אפשר להביט בו בגובה העיניים ולא ממרומי איצטדיון.
הקרנבל בכף ורדה לא נופל מזה של ריו ואפשר להביט בו מהרחוב, לא ממרומי איצטדיון | צילום: רונן רז
באחד הברים שמעתי זמר אלמוני בשם קאפה, עם נוכחות של כוכב, קול של זמיר צרוד כמו שאני אוהב, ומקצבים שקטים ומהירים שהוא נע ביניהם בוירטואוזיות. לאחר שהופיע ירד לשתות בירה עם הקהל הקטן. אמרתי לו שאני מישראל, והוא שמח לספר שהוא בכלל היה כדורגלן מקצועני ושיחק בליסבון לצידו של אלי אוחנה. שאלתי על דיסקים, על יוטיוב ומסתבר שאין כלום. הקול הנפלא הזה בוקע ממנו עוטף את אוויר הבר הקטן ונגוז אי שם בחלל. איזה בזבוז, זעקתי. היום אני גאה לספר שכבר יש. מתוך מצלמת הסמארטפון שלי נולדו 3 שירים אל היוטיוב. הנה אחד מהם:
הופעה של קאפה ואריקסון בבר באי סאו ויסנטה
הגיטריסט המדהים המלווה את קאפה נקרא אריקסון. הקשיבו ותיהנו ותזכרו שאני הייתי הראשון שגילה לכם (בעצם אולי השני, אחרי דובי לנץ שהוביל איתי את הטיול לקרנבל כף ורדה).
היום, כמעט שלוש שנים לאחר ההתפרצות האחרונה שכיסתה את ביתו של רומרו שבה האופטימיות לשרור אצל תושבי הכפר שעל הר פוגו. רומרו ובניו ניתצו במכושים את סלעי הבזלת שהתקשו בתוך ביתם, פינו אותם מחללי החדרים וצבעו מחדש את הקירות. בחדר האורחים נותרו שני שפכי לבה שקפאה כשחדרה מן החלונות. הם מארחים מטיילים לארוחת צהרים ללא דיבורים, כשהמראה בלבד מספיק כדי לספר את תולדות הבית והכפר כולו. הם רק מלווים את הארוחה בשירי מורנה עצובים שמתחלפים אט אט במוזיקת קולדיירה אופטימית ושמחה. עצב ושמחה משמשים בערבוביה ושרים את עוצמתם של איי כף ורדה.
סרטון על כף ורדה (בחסות אקו טיולי שטח):
טיול לכף ורדה בדגש מוזיקה וקרנבל
רונן רז – בונה מסלולים ומדריך טיולים מזה 25 שנה, בעלים ומנהל של חברת אקו טיולי שטח