הטיסה להודו תמיד מלווה אצלי בחשש. בתחילה, כמובן, יש שמחה גדולה על החופש, הנסיעה למקום אחר וחדש, המפגש עם האוכל, המקומיים, התרבות. אבל בניגוד לטיסה לאירופה, בהודו הכל נופל בבום ובבת אחת. לא משנה כמה תנסה, הודו תתפוס אותך לא מוכן. אתוודה ואגיד שהחשש הזה גרם לי להזמין ולבטל כרטיס טיסה להודו שלוש פעמים, אחת מהן אפילו אחרי הוצאת הויזה, וכבר התחלתי להאמין שכשאתקשר לסוכנות הנסיעות הם יגידו לי, שוב אתה, הודו? רוצה לחשוב על זה אולי? בנסיעה באוטובוס הממוזג משדה התעופה של כלכותה (קולקטה) אל העיר הבטתי מהחלון על הבלגן ההודי בחוץ, על המוני האנשים ברחוב, אנשי עסקים לצד נכים וקבצנים, על הפרה שחסמה את הכביש ויצרה פקק. הבטתי בבעתה על חמישה אנשים ערומים למחצה מתקלחים בבאר שאיבה ברחוב. כשהכרטיסן קרא לי לרדת אמרתי לעצמי, נו טוב, יאללה בלגן.
כלכותה, כלכותה, כלכותה "אתה נוסע לשבוע?", אמרו רוב האנשים שפגשתי, ואף הרימו גבה, "לכלכותה?". ובכן, כן, שבוע בכלכותה. כלכותה היא לונדון, היא ניו יורק, היא ברצלונה הודית (בנגלית למקפידים). כמות האטרקציות בעיר והגודש שבה מצריכים כמה ימים של עיכול, ועוד ישאר מספיק לפעם הבאה.
בניגוד לדלהי וצפון הודו אין בעיר תחושה של עומס תיירים. רוב התיירים רק עוברים בעיר בדרכם לסיליגורי ולדרג'ילינג שבצפון או אפילו לא עוזבים את שדה התעופה בדרכם לתאילנד או לאיי אנדמן שבמזרח. ניסיתי לחשוב למה עיר כל כך מעניינת ויפה לא הפכה מגנט לתיירים, והחלטתי שהסיבה המרכזית נעוצה בשמה הבעייתי, כלכותה, כלכתה או בשמה החדש והמבלבל קולקטה. בניגוד למוקדי משיכה בהודו, המתגלגלים על הלשון, כמו מנאלי, דלהי או פושקר, לא קל להגיד את שמה. נסו להגיד כלכותה שלוש פעמים ברצף ותבינו את הבעיה. דלהי דלהי דלהי או מנאלי מנאלי מנאלי הפכו לתחנות מרכזיות, בעוד כלכותה נשארה מאחור. התיירים שכן מגיעים לעיר מרוכזים באיזור רחוב סאדר (Sudder St). האיזור מכיל את כל מה שתיירים צריכים: גסט האוסים, אינטרנט ופנקייק בננה נוטלה. הרחוב נמצא קרוב לאטרקציות המרכזיות של העיר, כמו גם לתחנת המטרו, מסוף האוטובוסים וריקשות האדם של העיר. כן, בניגוד לערים אחרות בהודו בכלכותה עדיין מתרוצצים בה נהגי ריקשה בהמוניהם, לרוב יחפים. כמו הרבה דברים בהודו, התלבטתי בדילמה מוסרית האם לעלות על אחת הריקשות ולספק להם תעסוקה, או ללכת ברגל ולחסוך מהם את העבודה המפרכת. כמו את רוב הדילמות המוסריות בהודו פתרתי גם את זו, לצערי, בהתעלמות.
במרחק הליכה מרחוב סאדר נמצא המיידן, הפארק העירוני של כלכותה. בכל אחר צהריים ממלאים אותו תושבי העיר למשחקי קריקט, רכיבה על סוסים ובטלה. בקצהו נשקף ה"ויקטוריה ממוריאל", מבנה שיש מרהיב שנבנה למען המלכה הקולוניאליסטית. ביקור בחצר המבנה יעלה רק ארבעה רופי (כשלושים אגורות), כניסה למבנה המשמש כמוזיאון יעלה עוד 150 רופי. כשמתעייפים מהעיר העמוסה, תמיד אפשר לנוח בפארק מיידן ולצפות בשמש השוקעת על הויקטוריה ממוריאל, סמל האימפריה הבריטית שבזמנו הפכה את העיר לבירת הודו. העיר משובצת מבנים קולוניאליסטים מרהיבים ועמוסי היסטוריה. רבים מהם מרוכזים באיזור כיכר דלהאוזי ושכונת בי. בי. די. באג הנמצאת במרחק כחצי שעה הליכה מרחוב סאדר. בהמשך הדרך מגיעה לשכונת צ'יינטאון, שם מתגוררת האוכלוסייה הענייה של העיר בבתים הבנויים משאריות זבל – גם זה סוג של אטרקציה תייירותית מעניינת. בצדה האחר של העיר ממוקם גשר האורה המפלצתי הנחשב גם היום לגשר העמוס ביותר בעולם. בצדו האחד של הגשר שוק הפרחים הצבעוני, שבו מתנהל מסחר נמרץ בפרחים לטקסי הדת, ובצדו השני תחנת הרכבת האורה עמוסת הנוסעים.
מערב ומזרח מתנגשים תושבי העיר בטוחים שהאוכל בה הוא הטוב בהודו כולה, ואני לא מצאתי סיבה לערער על כך. בשעות הצהריים יוצאים אנשי העסקים מהמשרדים הממוזגים שלהם לרחוב לארוחת צהריים. ברחבי העיר פזורים דוכני אוכל מכל הסוגים, אך ללא ספק המאכל הפופולרי הוא הקהאטי רול, מעיין לאפה מקומית מלאה בירקות מוקפצים, ביצה ועוף. מחירו 25 רופי (כשני שקלים), ובניגוד ללאפה אפשר לקום מיד אחרי הארוחה ולהמשיך לטייל. בדוכני המשקה הרבים יסחטו לכם מיץ אננס או יחתכו לכם קוקוס ישר מהעץ.
שבוע ימים הייתי בעיר, ביקרתי במוזיאון ההודי ובו שלד של דינוזאור לצד עוברים מעוותים משומרים בפורמלין, הייתי במשחק קריקט יחד עם 100 אלף הודים שהפסידו (בלי לשרוף את הכיסאות) לאנגליה, ביקרתי במקדשים בעיר, במקדשים הג'יינים המרהיבים ביופיים, במקדש קאלי, במקדש דאקשינסוואר העצום בצפון העיר ליד הנהר, קניתי ארנק ברחוב, שהמוכר התעקש לשרוף עם מצת, ראיתי סרט בוליוודי בתלת מימד. בשדה התעופה, העובר שיפוץ מקיף, קראתי שראש העיר מתכנן להקים, כמו בלונדון, גלגל ענק על שפת נהר ההוגלי, "העין של כלכותה", שלדבריו יביא לעלייה בתיירות. אני הייתי מייעץ לו, בטרם ישקיע סכומי העתק בבניית גלגל ענק, לעשות שינוי קטן בשם העיר, למשהו יותר מתגלגל על הלשון, כך שגם היא, כמו מנאלי מנאלי מנאלי תמשוך אליה תיירים כפי שמגיע לה.
בביקור בכלכותה אל תפספסו: |
