כוכב הירדן – טיול בעקבות הצלבנים

גן לאומי כוכב הירדן הוא מבצר צלבני שהוקם לפני כ-900 שנה. הצלבנים התיישבו במקום זה והקימו חווה חקלאית מבוצרת. בשנת 1,168 רכשו האבירים את המקום ובנו בו את אחד המבצרים הצלבניים הגדולים והחשובים ביותר בישראל. ההוכחה לעוצמת המבצר הגיעה כאשר עמד בהצלחה בניסיונותיהם של חילות צלאח א-דין המוסלמיים לכובשו (בשנים 1189-1187).

למה זה מעניין?
הנוף שרואים ממרומי כוכב הירדן מרשים במיוחד. המבצר הוקם בצומת מרכזי – הוא צופה על הדרך מבקעת הירדן לדמשק ועל הדרך שעלתה מנחל תבור מערבה למישור החוף ולדרך הים. המבצר הוא דוגמה נהדרת לחיי האבירים והוא מאפשר לנו להבין גם היום את אורח חייהם ודרך מחשבתם. בזמן הביקור הזה נוכל להרגיש בדיוק כמו אבירים מימי הביניים.

איך להגיע?
נוסעים בכביש 90 (בית שאן-טבריה). כ-15 קילומטר מצפון לבית שאן פונים לכביש 717. הכביש מתפתל במעלה אלישע לאורך שישה וחצי קילומטרים עד האתר.

כמה זמן?
שעתיים-שלוש.

כמה הולכים?
הביקור בכוכב הירדן כרוך בהליכה קצרה ברחבי האתר.

האם נשלם?
הכניסה לגן הלאומי כוכב הירדן כרוכה בתשלום. האתר פתוח כל היום (גם בשבת) בשעות 8:00 עד 17:00

מי, מה, כמה?
מי היו הצלבנים שהקימו את המבצר? בין המאה ה-11 למאה ה-13, לפני כ-900 שנים, הגיעו לישראל צבאות של מאמינים נוצרים מאירופה. הם הגיעו כדי לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים. משתתפי מסעות הצלב האלה נקראים צלבנים, על שמו של הסמל הנוצרי. על רבים מהם נרקמו סיפורי אבירים.

למה בנו את כוכב הירדן כאן דווקא? המקום של המבצר, 500 מטר מעל בקעת הירדן, מאפשר לו לשלוט היטב על כל סביבתו.

מאילו חומרים בנו את המבצר? אבני בזלת מקומיות שימשו חומר הבנייה המרכזי. תחילה חפרו את החפיר, התעלה המקיפה את המבצר, ומהאבנים שהוציאו מן החפיר בנו את רוב חלקי המבצר.

מי הגן על המבצר ואיך עשו זאת? כוכב הירדן נבנה כמבצר בתוך מבצר. סביבו הוקמו כמה מגדלים שהאבירים יכלו לראות מהם את האויבים מתקרבים. מראש החומות ירו חִצים, שפכו נוזל חם או קר ומנעו מהאויבים לפרוץ את החומות. המבצר עמד במצור שהטיל עליו הצבא המוסלמי של המצביא הגדול בן המאה ה-12 צלאח א-דין במשך יותר משנתיים. צלאח א-דין כבש לבסוף את ירושלים והביא לתחיית האסלאם ולחורבן ממלכת הצלבנים הראשונה.

האם יש למקום שמות נוספים? לכוכב הירדן שמות רבים ויפים. בעברית קוראים לו גם יפה נוף וכוכב הרוחות. בערבית הוא נקרא כאוכב אל-הווא (כוכב הרוחות) ובצרפתית בלוואר (יפה נוף) או קוקט (חינני).

מי היו אבירי המסדר ההוספיטלרי שבנו את המבצר? הם היו חברים במסדר (כלומר בארגון) צלבני נוצרי, שהגיעו לירושלים תחילה כדי לטפל בחולים ופצועים (מכאן השם, שמשמעותו בית חולים) ולאחר מכן נהפכו ללוחמים אמיצים. רוב החברים במסדר היו בני אצולה מאירופה שנהיו אבירים-נזירים. מסדרי הנוצרים היו קבוצות גדולות של אבירים שהתאחדו למען מטרה משותפת.

מה אפשר לראות מכוכב הירדן? התצפית מן המבצר מצוינת, ורואים מכאן שטח נרחב בין הר החרמון בצפון למזרח השומרון בדרום, הרי הגלעד במזרח, הרי נצרת והר תבור במערב.

איך הגיעו מים למבצר? מקור המים העיקרי הוא המעיין "הידיד" הסמוך (במרחק 400 מטר), הנקרא כך היום על שמו של אורד צ'רלס וינגייט, אשר כמה שנים לפני הקמת מדינת ישראל הנהיג באזור זה את פעילות פלוגות הלילה בשמירה על קו צינור הנפט.

מי החריב את המבצר? בשנת 1219 נטשו האבירים הנוצרים את מבצר כוכב הירדן. הכובשים המוסלמים החריבו אותו עשר שנים אחר כך, כדי שלא ישמש עוד מתבצרים ומורדים. למרבה המזל, אלה שהרסו אותו הסתפקו בלמוטט את קומת המבנים העליונה וסתמו את החפיר. כך הקלו את עבודתם של הארכאולוגים, שהגיעו לכאן 750 שנים אחר כך.

מי יצר את הפסלים בגן מדרום למבצר? הפסל יגאל תומרקין הקים את הגן ב-1994.

עושים יחד: בונים מבצר
עבודה מורכבת וממושכת שכדאי לעשות בבית, לפני הטיול או אחריו. זאת אחת מאותן עבודות שאפשר וכדאי לבצע בשלבים. אין טעם לנסות להשלים אותה בבת אחת.

חומרים: אוספים אריזות קרטון ריקות בגדלים שונים. למשל דגנים, חלב, גפרורים, גלילי קרטון מנייר טואלט או מנייר מגבת.

מה עושים? כשמתבוננים בתצלום האוויר של המבצר, רואים שצורתו מחומשת. הוא באמת דומה לכוכב. מציירים על קרטון גדול ושטוח כאריזת מקרר או מכונת כביסה את צורת המבצר ומתחילים לבנות אותו, כלומר מדביקים את קופסאות הקרטון על המשטח. מוצאים שימוש לכל צורה וגודל, תוך כדי קבלת השראה מהתצלום. למשל: אריזות הדגנים ישמשו חומות, מאריזות ארוכות נבנה קירות, קשתות, מגדלים ועוד. אפשר להשתמש בדבק פלסטי, בדבק מגע או באקדח דבק (ילדים צעירים – בהשגחת מבוגר).

לאחר השלמת ההדבקה מצפים את אריזות הקרטון בכמה שכבות של נייר עיתון או נייר חום טבול בדבק פלסטי. בתום הייבוש מציירים את האבנים שהמבצר בנוי מהן. אפשר להוסיף כיד הדמיון גם דמויות של אבירים וסוסים.

___
מתוך הספר "טיול ילדותי – הורים וילדים מטיילים" מאד דובי טל, משה ואיקי גלעד, בהוצאת עם עובד. לפרטים נוספים על הספר לחצו כאן >>