מהפרסומים הרבים על אודות נפגעי הצונאמי שהיכה במדינות סביב מפרץ בנגל עולה כי לא היו נפגעים מבין היונקים הגדולים, כנראה בשל ריחוקם מקו החוף. עם זאת, באסון מתו קרוב לוודאי בעלי חיים קטנים רבים, כמו מכרסמים, דו־חיים וזוחלים, ובעלי חיים ימיים מהמים הרדודים שבקרבת החופים. כדי לדעת מה יעלה בגורלן של אוכלוסיות בעלי החיים באזורים הפגועים, אין לנו אלא ללמוד מהניסיון ולאמץ את כלל האחידות, שהוא אבן היסוד במדע הגיאולוגיה: מה שהיה הוא שיהיה, כלומר התהליכים שהתרחשו בעולמנו בעבר הם אלה המתרחשים בהווה, וככל הנראה יתרחשו גם בעתיד. כדור הארץ מורגל באסונות. מקצתם גדולים, כמו זה שהיינו עדים לו בדרום־מזרח אסיה, ומקצתם עצומים, בסדרי גודל כלל־עולמיים, שביכולתם לגרום להכחדת מינים רבים ולשינוי הרכב החי והצומח בעולם. אירועים כאלה התרחשו בעבר בתדירות של אחת למאות מיליוני שנים. אסונות כמו הצונאמי האחרון, עם כל הסבל האנושי, האובדן והצער הכרוך בהם, אינם גורמים לחורבן העולם. כמותם היו כבר במהלך ההיסטוריה המוכרת לנו רעשי אדמה, התפרצויות געשיות ושטפונות, ואנו מכירים את תוצאותיהם.
מה שהעבר מלמד אותנו על אודות השפעת האסונות על בעלי החיים הוא שלאוכלוסיות בטבע יש יכולת שיקום מהירה יחסית. את החלל שנוצר ממלאים פרטים ששרדו את האסון או פרטים מאזורים שכנים הנודדים אל האזור הפגוע. אפילו שוניות אלמוגים, הרגישות מאוד לפגיעות סביבתיות, מסוגלות לשקם את עצמן בתוך כמה עשרות שנים. |
גם אוכלוסיות בעלי החיים נפגעו בצונאמי בדרום־מזרח אסיה. מה צפוי להן בעתיד? פורסם 30.7.06 |
Array
(
)