אני מדריך בירושלים כבר שנים רבות, גדלתי בעיר הזאת ובתור בן לארכיאולוגית והיסטוריון, הייתי מבלה את זמני החופשי בשיטוט בין סמטאותיה וגילוי אוצרותיה. כשהייתי בשנות העשרים, ובעקבות מפגש עם דרך רוחנית שהתייחסה לאנרגיות של צבעים, התחלתי לתהות האם יש משמעות לצבעים והגוונים הרבים של העיר, כפי שהם מופיעים באמנות, באדריכלות ובטקסים הדתיים. לא רבים יודעים זאת, אבל לצבעים יש משמעות בדתות השונות. לדוגמה, בקבלה כל אחת מעשר הספירות של עץ החיים קשורה לצבע: חסד ללבן, דין לאדום, תכלת לבינה וצהוב לתפארת. הצבעים בבית המקדש נבעו ממשמעות זו, וכך גם בבתי הכנסת עד היום. להשיג צבע תכלת, למשל, הצריך מאמץ גדול, והסיבה שבחרו בו לטלית, ועקב כך גם לדגל שלנו, היא שהוא נחשב למחבר בין העולמות. תכלת מופיע באדמה, במים, בשמיים (אוויר) וגם באש (בלב הלהבה), ואומרת המשנה "תכלת כצבע מים, מים כצבע שמיים, שמיים כצבע אבן ספיר אשר בכיסא כבוד".
התכלת הוא צבע שמשמש במדיטציות קבליות. החל מימי הביניים מתחילים להופיע משמעויות של צבעים בספרים כמו הזוהר, פרדס רימונים של הרמ"ק, רבי אברהם אבולעפיה ועוד. בפעם הבאה שתראו את הדגל מתנפנף בגאווה ברוח, חשבו על מקור הצבע שלו, וזה לא רק לגירוש עין הרע, אלא גם להתחברות עם אלוהים. בבית המקדש בירושלים היו ארבעה צבעים שבהם השתמשו: שני, ארגמן, שש משזר (לבן) ותכלת. אלו מופיעים בבגדי הכוהנים, בבדים שעל המשכן ועוד. בנוסף לכך היה שימוש רב בכסף וזהב. המטייל כיום בירושלים יוכל לראות צבעים אלו בבתי הכנסת וכסף וזהב על הדלת של ישיבת בית אל, שהיא ישיבת הקבלה החשובה והעתיקה ברובע היהודי.
הרבה פעמים שאלתי את עצמי מדוע כיפת הסלע היא כחולה וזהובה ולא ירוקה, כפי שהיית מצפה למצוא במסגד? מתברר שגם באסלאם יש משמעות לצבעים, ובמיוחד בזרם המיסטי שלו הנקרא סופי. הכחול והצהוב היו הצבעים המקוריים של כיפת הסלע, עם השנים נגנב הזהב ולפני כמה עשרות שנים הכיפה הייתה שחורה. כיום מנצנץ ציפוי הזהב בשמש ומזכיר אותה על הרקע הכחול של אריחי הבניין. וזאת הסיבה שבחרו בצבעים הללו: הייתה זו מסורת פרסית עתיקה לצבוע מקדשים בכחול צהוב – צבעי השמש. האומנים שבנו את כיפת הסלע הגיעו מפרס והביאו איתם מסורת זה.
הר הבית הוא המקום ממנו מוחמד עלה לשמיים דרך שבעת הרקיעים, שמזוהים עם שבעה כוכבי הלכת שנראים נעים בשמי הלילה על רקע הכוכבים הקבועים. ואלו הם: שמש, ירח, מרקורי, ונוס, מאדים, יופיטר ושבתאי. מבין השבעה הבולט ביותר הוא השמש, ולכן נבחרו צבעי השמש לייצג את הרקיעים במקום שבו מוחמד עלה דרכם. באופן כללי, כחול הוא הצבע של האסלאם המיסטי, כמו בקבלה, מכיוון שהוא מחבר בין העולמות. בנוסף לכך לכחול יש השפעה מרגיעה. מחקרים מודרניים מראים שהצבע הכחול מפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפטית בגוף, שגורמת להאטת קצב פעימות הלב ולחץ הדם ולתחושה של רגיעה. זאת אחת הסיבות מדוע אנחנו נרגעים בים, ואם רוצים להתחבר עם האלוהים, צריך קודם כל להירגע.
את השימושים היפים ביותר בצבעים בירושלים ניתן למצוא בשלל הכנסיות המפוארות של הזרמים השונים, בציורי הקיר, האיקונין, תלבושות הכמרים ועוד. מתברר שיש קודים של צבעים בעולם הנוצרי הקובעים איזה צבע לובש הכומר ביום מסוים (לדוגמה, ביום רגיל ילבש הכומר ירוק, בתקופות של הכנה וצום – סגול), באיזה צבע יעטרו דמות מסוימת כמו יוחנן המטביל (תמיד ירוק), או מריה (כחול ואדום), ואיזה צבע יהיה בדגלים ובסמלים (הדגל של ירושלים, למשל, הוא לבן וצהוב).
החלונות הצבעוניים והאור הנפלא של ירושלים משלימים את האווירה. מתברר שירושלים היא אחד המקומות בעולם עם הכי הרבה אור סגולי ובאיכות מיוחדת, דבר שהביא השראה לציירים במהלך הדורות. ירושלים היא עיר של אור, של זהב, אלא שהאור הזה מתחלק להרבה צבעים ולכל אחד מהם יש את הייחוד שלו, הספקטרום מרכיב את השלם, מייפה ומעשיר אותו. הצבעוניות היא זו שעושה את האומנות, נותנת טעם לחיים, ולעולם.
|
