רבות נכתב אודות מושלה הראשון של ירושלים, סר רונלד סטורס, ששימש בתפקיד בין השנים 1917 (כיבוש העיר על ידי אלנבי) ועד 1926, ועל השפעתו על ירושלים הן בתחומי התרבות והן בעיצוב העיר. בתי ירושלים מצופים באבן כתוצאה מיוזמה שלו: "ירושלים נבנתה מאבן ותמשיך להיבנות מאבן". השפעה גדולה נודעה לפעילותו על דמותה של העיר העתיקה במסגרת אגודה שהקים, "למען ירושלים". על מגדל השעון, שהתווסף לשער יפו בשנת 1907 לרגל 25 שנים לשלטונו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני, אמר כי הוא אינו משתלב בחומות שבנה הסולטאן סולימאן במחצית המאה ה-16. סטורס סבר שהמגדל, שגובהו 13 מטר ובו ארבעה שעונים בכל אחד מצלעותיו, גורם נזק לשער יפו בכך "שכיער אותו זמן רב מדי". ב-1922 הוא הסיר את מגדל השעון והעבירו לכיכר הדואר המרכזי (כיכר צה"ל), שם המגדל שרד רק עד 1931, אז הוחלט שמיקומו מפריע לתנועה והוא נהרס.
סטורס היה זה שהרס את החנויות הצמודות לשער יפו על מנת לחשוף אותו לעיניהם של מבקרי העיר, ובזכותו אנו נהנים מחומות נקיות ממבנים חיצוניים. הוא טרח על שיקום אתרים בתוך העיר, בהם שוק הכותנה, שהיה עד להגעתו לעיר "בית כיסא ציבורי", ודלתות החנויות הנטושות נופצו על ידי התורכים על מנת לשמש חומרי בעירה. משימה חשובה נוספת שלקח על עצמו השליט הראשון היתה שילוט של רחובות העיר. לטובת המשימה הוא גייס את האומן הארמני דוד אוהנסיאן. אוהנסיאן הגיע לירושלים בעקבות טבח העם הארמני במלחמת העולם הראשונה כדי לשקם את אריחי הקרמיקה שעיטרו את כיפת הסלע. בסדנה שלו ייצרו את שלטי הקרמיקה עם שמות רחובות העיר העתיקה בשלוש השפות: אנגלית (למעלה), ערבית (באמצע) ועברית (למטה). בתערוכה במוזיאון ארץ ישראל אפשר לראות את שרידיו של השלט הראשון שצייר אוהנסיאן לרחוב סנט פרנציס. שלט נוסף מתקופת הבריטים מתנוסס עד היום על הקיר החיצוני המזרחי של שער יפו.
מעניין לבחון כיצד התגלגל שילוט רחובות העיר העתיקה אחרי עזיבת הבריטים. גם הירדנים סברו ששילוט בקרמיקה הוא מכובד, אולם הם שינו את סדר השמות: בראש השלט מופיע שם הרחוב בערבית ומתחתיו השם באנגלית; כמובן שלעברית לא נותר זכר. אחרי מלחמת ששת הימים מדינת ישראל הוסיפה עברית לשילוט הירדני, וכך אפשר לראות מסגרת שמקיפה את השמות בערבית ובאנגלית, ומעליה את התוספת בעברית.
בשנים האחרונות חידשה עיריית ירושלים את השילוט מקרמיקה, אולם בסדר אחר: עברית בראש, מתחתיה הערבית, ורק בתחתית השלט האנגלית. ללמדך שגם שלט של רחוב יכול להיות טעון משמעויות פוליטיות. למרות הביקורת שנשמעה נגדו מצד היהודים, אי אפשר לקחת מהמושל הראשון של ירושלים את תרומתו האדירה לעיצובה של העיר ולטיפוחה. בתמונה הפותחת: שיירת הנציב העליון עושה דרכה מיפו לירושלים מלווה במאבטחים חמושים מחשש להתנקשות עמי מיטב הוא מנהל בית הספר לתיירות במכון לנדר |
