עונה מומלצת: כל השנה, ובמיוחד בימים חמים של קיץ התאמת המסלול: לכל המשפחה קושי המסלול: קל מאוד אורך המסלול: סיור בכמה אתרים מפה: מפה עירונית טובה של ירושלים • הכניסה לאתרים בתשלום וכפופה לשעות הפתיחה. כל האתרים סגורים בשבתות. הכניסה למנהרות הכותל נמצאת בקצה המרוחק של רחבת הכותל, ומומלץ לתאם מראש את הביקור וניתן גם להזמין הדרכה מקומית בטלפון: 6271333 -02. הרובע ההרודיאני והבית השרוף נמצאים ברובע היהודי בעיר העתיקה והם פתוחים למבקרים ימים א'-ה' 9:00-17:00, ימי ו' וערבי חג: 9:00-13:00. טלפון: 02-6288141. ימים חמים שבהם השמש קופחת יכולים להיות הזדמנות טובה להכיר את ירושלים של מטה. כשמחסה מעל ראשינו נוכל להלך בנבכי העבר ולחזור אל הימים שקדמו לחורבן בית המקדש השני ויתר חלקי העיר בשנת 70 לספירה. במנהרת הכותל נוכל להבין למה למעשה שימש הקיר העצום הקרוי הכותל המערבי ונגלה שאינו מסתיים בקטע הגלוי לעין ברחבה כיום אלא נמשך הרבה צפונה ושבנוסף אליו ישנם גם כתלים נוספים. מעבר מתפתל מוליך אל מודל מרשים המתאר את בית המקדש מימי בית שני וגולש הלאה אל מפלס הרחוב שהרודיאני שנמשך לאורך הכותל המערבי. לפסיעה על מרצפות בנות 2,000 שנה, הקבורות כיום עמוק בקרקע מתחת למפלס הנוכחי של העיר העתיקה מתווסף ניחוח בלתי נמנע של עבר. לאורך הרחוב ישנם שרידי חנויות ובורות מים. עם קצת דמיון ניתן לשחזר את מראה עולי הרגל המגיעים לכאן לראשונה בחייהם, נושאים עיניהם למקדש, טובלים באחד ממקוואות הטהרה הרבים, רוכשים קורבן או מנחה ועושים דרכם הלאה אל אחד משערי המקדש. עם עוד יותר דמיון נוכל לדמיין את אבני הענק המונחות דוממות נופלות ממרומי הקיר ברגעי החורבן. לצד תחושת העבר גם התפעמות עכשווית מתבקשת. המסלול חולף על פני נדבכיו הנמוכים ביותר של הכותל. כמה מהם עשויים אבנים מסותתות עצומות. אורכה של אחת מהן מתקרב ל- 12 מטר ומשקלה 570 טון. על השאלה כיצד העתיקו אותה ממקומה והובילוה לכאן מתקשים הארכיאולוגים לענות. המשכו של המסלול חולף דרך אתר עלייה לרגל, הנחשב מקום קדוש. בהיותו מזוהה עם הנקודה הקרובה ביותר אל קודש הקדשים. מול נקודה זו הוקם בית כנסת וישנה גם נקודה המיועדת לתפילה והדלקת נרות. את השער העתיק שהיה במקום חסמו חרדים בבטון כדי למנוע חפירות המשכיות במקום. לא ניתן אלא לשגות בדמיונות פרועים על אשר עשוי היה להימצא במקום.
צופה אל הר הבית הוא הרובע היהודי, הבנוי על מדרונה של הגבעה אותה כינה יוסף בן מתתיהו הגבעה המערבית. גבעה זו ידועה כמקום מגוריהם של עשירי העיר, ביניהם הכוהנים.לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967 היה הרובע היהודי נטוש וחרב. מסיבה זו ניתן היה במסגרת השיקום לערוך חפירות ארכיאולוגיות מקיפות. במהלך החפירות התגלו ממצאים מרשימים ביותר השופכים אור על חיי האצולה לפני כ-2,000 שנה. הפוסע במבוכי הרובע ההרודיאני זוכה לראות את קומות הקרקע והמרתפים של בתי מידות מפוארים, בהם רצפות פסיפס, עיטורי קיר מיוחדים ורהיטים עשויים לוחות אבן מגולפים. בעודנו פוסעים באתר חשוב להיזכר שמעלינו ישנה כיום שכונת מגורים מודרנית. ככה זה בירושלים – מפלס מתחת למפלס ועוד מפלס. אחד הממצאים המיוחדים הוא תחריט של מנורה שהתגלה על אחד הקירות. ברור לחלוטין שהתחריט מייצג את המנורה במקדש וניתן ללמוד ממנו שרגליה נראו אחרת מהאופן בו הן מתוארות בשער טיטוס ובהשאלה ממנו גם בסמל המדינה. סופו של הרובע ההרודיאני בא במקביל לסופו של המקדש. בחורבן ירושלים הועלה המקדש והעיר עצמה באש. שרידים לשריפה הגדולה שהתחוללה ניתן למצוא ברובע ההרודיאני, אולם שרידים בולטים עוד יותר נמצאים באתר סמוך, גם הוא בן אותו זמן, הקרוי "הבית השרוף". בבית זה התגלו סימני שריפה עזה, פיח רב, שלד של אישה צעירה וכידון. של מי היה הכידון? ומה אירע ברגעיו האחרונים של הבית המתכלה? את זאת נוכל לנסות לברר בעזרת מיצג אור קולי המוקרן במקום מדי ארבעים דקות, אך אין הוא מהווה תחליף לדמיון. |
ימים חמים שבהם השמש קופחת יכולים להיות הזדמנות טובה להכיר את ירושלים של מטה. נוכל להלך בנבכי העבר ולחזור אל הימים שקדמו לחורבן בית המקדש השני פורסם 7.7.10 |
לטייל עם אופניים בנגב
Array
(
[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 408
[name] => ירושלים
[slug] => %d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 408
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 213
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )