| צפרדע חצי הארס (Poison Dart Frog) שם מדעי: Phyllobates terriblis תפוצה: ביערות הגשם של דרום אמריקה ומרכזה. מה עושה הארס: צפרדע חִצי הארס היא מבעלי החיים הארסיים ביותר בעולם. היא מפרישה את הארס מעורה כשהיא בסכנה. הארס חודר לגוף הטורף דרך ריריות הפה. בעור של צפרדע אחת יש מספיק ארס כדי להרוג כעשרים אלף עכברים, או מאה בני אדם. הארס אינו יכול לחדור עור של אדם, אבל אם הוא נכנס לגופכם דרך חתך בעור אתם בצרות. הרעלן העיקרי הינו בטרכוטוקסין – אלקלואיד שהפך לכלי חשוב במחקר של מערכת העצבים. בשנת 1974 הצליח ג'ון דאלי להפיק חומר משכך כאבים מהרעלן. התרופה, שנקראת אפיבטידין (Epibatidine), יעילה פי מאתיים ממורפין. שבטים במרכז אמריקה ובדרומה מפיקים את הרעל מן הצפרדע כדי למשוח את ראשי החץ לצורכי ציד, ומכאן גם שמה.מה עושים נגדו: אין תרופה, כך שבאמת מומלץ לא ללקק אותה או לנגוס בה… בסרטון המצורף אפשר לראות משהו מחייה של הצפרדע בסביבתה הטבעית:
תפוצה: אוסטרליה וטזמניה גודל: אורך 60-45 סנטימטרים, משקל עד שלושה קילוגרמים. מה עושה הארס: הכאב מהדקירה יכול להימשך חודשים, והנזק עשוי להיות תמידי. לבעלי חיים קטנים יותר, כמו כלבים, הדקירה יכולה להיות קטלנית. זהו אחד היונקים היחידים הנושאים רעלן בגופם, והמפורסם שבהם. מנגנון הארס של הברווזן (הזכר בלבד, הנקבה מאבדת אותו בגיל שנה) נמצא בעקבי הרגליים האחוריות. הארס, בעל הרכב ייחודי בעולם החי, מופרש דרך דורבן נשלף באורך סנטימטר וחצי. ייצור הארס מתגבר בתקופת החיזור והרבייה ומשמש בעיקר נגד זכרים אחרים. החדרת הדורבן לגופו של אדם גורמת לכאב מיידי רב, לנפיחות, לבצקות, לסחרחורות, לחולשה ואף לשיתוק זמני. יכול להיגרם נזק גם לכליות, שגורם להטלת שתן שחור. לא ידוע על מקרי מוות. מה עושים נגדו: אין תרופה לרעלן של הברווזן, ומשככי כאבים רגילים לא יועילו. צריך להרדים את האיבר הפגוע.
תפוצה: בכל מקום בעולם. גודל: אורך החיידק נע בין 1.6 מיקרומטר (מיליונית המטר) ל־22 מיקרומטרים. מקור השם "בוטולינום" במילה הלטינית Botulus, (נקניק). מה עושה הארס: הבוטולינום, הרעלן שמייצר ומפריש חיידק הנקנקת, הוא הרעלן החזק ביותר הידוע בטבע. גרם אחד מסוגל להרוג מיליוני בני אדם. די בננו־גרם אחד (מיליארדית הגרם) לקילוגרם משקל גוף כדי להרוג אדם. שיעור התמותה מהמחלה הגיע בעבר לשבעים אחוזים מהחולים. היום אומדן התמותה עומד על 15 אחוזים, וככל שהאבחנה מוקדמת יותר – יעילות הטיפול עולה. ועדיין, מדובר במאות רבות של אנשים כל שנה.
היסטוריה: החיידק זוהה לראשונה כגורם הרעלת מזון ב־1895 בבלגיה. בשנת 1946 הצליחו לראשונה להפיק ממנו רעלן טהור. פריצת דרך בשימוש בטוח בחיידק היתה ב־1980, כשהצליחו לשתק בעזרתו שרירים בעין ולתקן פזילה. מסוף שנות השמונים מופק ממנו מוצר רפואיֿ, בוטוקס, המיועד בעיקר לניתוחים קוסמטיים. נעשו ניסיונות להשתמש ברעלן הבוטולינום כחומר לוחמה ביולוגי ובזמן האחרון נמצאו עדויות לשימוש ברעלן על ידי קבוצות טרור. מה עושים נגדו: הדבר החשוב ביותר הוא מהירות האבחנה. ממשלות שונות מנסות לפתח נוגדנים וחיסונים שאפשר לפזר במקרה של פיגוע ביולוגי. ואולם עד כה לא נמצא נוגדן מוצלח דיו לשימוש המוני ומהיר.
פיטוי תפוצה: גינאה החדשה מה עושה הרעלן: הפיטוי, ציפור שיר בעלת נוצות בצבעי שחור וכתום, היא אחת ממיני העופות הבודדים הידועים כרעילים. הרעלן של הפיטוי, הנקרא הומובאטרכוטוקסין, מהרעלנים החזקים בטבע שאינם חלבונים – והוא מצוי על הנוצות ובעור של הציפור. הרעלן הייחודי של הפיטוי נמצא גם בעורן של צפרדעי חצי הארס (ראו למעלה), למרות הריחוק האבולוציוני. את הציפור גילה ב־1989 החוקר ג'ון דמבאצ'ר מוושינגטון. אחרי שהחזיק אותה, נשרט וליקק את ידו. כך כתב ביומנו: "בתוך דקה הלשון החלה לדגדג, אחר כך היא שרפה, ואחר כך איבדתי את התחושה בחלל הפה לכמה שעות". מה עושים נגדו: השבטים המקומיים מכירים היטב את הציפור ואינם ניזונים ממנה. בהשוואה לצפרדעי חצי הארס, כמות הרעלן בגופן של הציפורים היא מזערית ופגיעתה באדם בעקבות מגע שולית. |
מי היה מאמין שהרעלן החזק ביותר בטבע מיוצר על ידי חיידק זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ? ומה בדבר ציפור שנוצותיה ארסיות או צפרדע שעורה מרוח ברעל קטלני? הנה כמה מבעלי החיים הארסיים הכי פחות צפויים פורסם 25.7.11 |
Array
(
)