מעבר למסלולי הטיול והאתרים המוכרים ביפן, יש מקום ייחודי המזדקר לתוך ים יפן: חצי האי נוטו (Noto). אל חצי האי, המשתרע לאורך כ-100 ק"מ במערב הונשו, הגדול באיי יפן, מגיעים מהעיר קנזאווה (Kanazawa), אחת הערים היפות והפחות מתוירות ביפן. במשך מאות שנים קנזאווה היתה מרכז תרבותי חשוב, במיוחד בתחום האמנות. בעידוד הסמוראים והדאמיו המקומי הגיעו לקנזאווה אמנים בתחום הפורצלן, המשי ועלי הזהב. הם התיישבו בעיר והכינו את העבודות הייחודיות ביותר שלהם כאן, כי פה היה מי שיקנה אותן. למידע נוסף:
כאשר מסתובבים ברובע הסמוראים המשוחזר, שהקיף את מבצר הדאמיו, אפשר להיכנס לאחת מחנויות הפורצלן, שם נוכל לראות אגרטלים וכוסות עתיקים, לעיתים קרובות ברמה שכל מוזיאון היה שמח להחזיק. סגנון הפורצלן של קנזאווה אינו מה שהיינו יכולים לדמיין כ"יפני". בקנזאווה עבודות הפורצלן צבעוניות מאוד, מלאות בפרטים ולעיתים קרובות מעוטרות בזהב – ניגוד גמור לסגנון המינימליסטי הנפוץ יותר בשאר חלקי יפן. כל זאת, בשל ההשפעה הסינית שהגיעה לכאן במאה ה-16, ואשר נתנה גם דחיפה לעיצוב גן קנרוקואן (Kenrokuen), אחד הגנים המרשימים ביותר ביפן.
גם אזור היגשי צ'איה, שהיה בעבר אזור הגיישות של קנזאווה, שוחזר לאחרונה וניתן לבקר בו בסדנאות ציור על משי (לקימונו, כמובן) וסדנאות של עבודה בעלי זהב. ההליכה בין תעלות המים וגשרוני העץ יפה במיוחד בתקופת פריחת הדובדבן, ומשום שהעצים נטועים לאורך הגדה.
מקנזאווה נוסעים מזרחה, ואז עולים לאורך חוף צ'יניהרה, לתוך חצי האי נוטו. החוף הופך ל"כביש" מוכרז כל השנה, למעט בעונת הרחצה. מה שמייחד את חצי האי נוטו הוא הפשטות והכפריות שלו. בתי העץ הקטנים מוגנים בחומות עץ בשל הרוחות החזקות המגיעות מהים, והאורנים נוטים על צידם באופן קבוע. הטיול כאן עובר בכבישים מקומיים בין כפרי דייגים קטנים, ומשולבים בו טיולי הליכה לאורך מצוקים.
האגדה מספרת, שבין המצוקים המזדקרים הללו הסתתר במאה ה-12 שוגון ממשפחת טאירה, אשר ברח מפני הטוען לכתר, מינמוטו יוריטומו, שרדף אחריו ורצה להורגו. לאורך המצוקים בצידו המערבי של נוטו יש שביל הליכה יפה, עם נקודות תצפית על הים הרחב ועל המצוקים היוצרים צורות מעניינות. העיר המרכזית בחצי האי נוטו היא וואג'ימה (Wajima) ויש בה מעיינות חמים, אשר בשילוב עם לינה במלון מסורתי (ריוקאן) מהווים פינוק אמיתי. מיאג'ימה היא מרכז לאומנות לכה, ויש בה מספר רב של אומנים היוצרים כלי לכה ומציירים עליהם. כלי הלכה של וואג'ימה מפורסמים בכל יפן ונמכרים בהרבה מאוד כסף, אך בוואג'ימה עצמה ניתן לרכוש אותם כמעט בחצי מחיר.
לאורך החוף, ממזרח לוואג'ימה, נמצא את "אלף טרסות האורז", הר ובו (כך אומרים) אלף טרסות קטנות שמשתפלות עד הים. אמנם אנשי המקום הפסיקו לעבד אותן, אך מתנדבים ממשיכים לעבד את שדות האורז הקטנים, כדי לשמור על המסורת. עוד מזרחה נמצא את טוקיקוני קה, בית משפחת טאירה. אותו מינמוטו יוריטומו לא רק רדף אחר השוגון, אלא תכנן להרוג את כל בני המשפחה, על מנת שאיש מהם לא יהיה שוגון. אחד מבני המשפחה ברח עד לכאן, שינה את שם משפחתו לטוקיקוני, ובנה את ביתו במקום הזה. מבחוץ הבית נראה רגיל, אך מבפנים ניתן לראות את עבודות גילוף העץ הייחודיות שבו.
עירית להב – מדריכה בחברת איילה גאוגרפית לחצו להגדלה
לקריאה נוספת:
|
ג'ודי הגיב:
משום מה. הדרך לווג'ינה די הרוסה ונמצאת בשיפוצים. העיר ווג'ימה הרוסה עם בתים שבורים וכבישים חצויים. לא ניתן לטייל בה. נראה כאילו לאחרונה היתה במקום רעידת אדמה בעוצמה חזקה. שברי בתים, ובתים שנוטים על צידם וכבישים קשים לתנועה עליהם.