יער חדרה – פעם היו פה ביצות

"חדרה" פירושה בערבית "ירוקה". ובמקרה הזה – הכוונה לירקרקותן של הביצות שהיו כאן בעבר. המתיישבים הראשונים שהגיעו לאזור מצאו אותו מוצף ביצות ומוכה קדחת ופנו לברון רוטשילד בבקשת עזרה. הברון, שניחן בחשיבה כלכלית, אכן נחלץ לעזרתם בשנת 1896 ודאג לנטוע במקום עצי איקליפטוס רבים, בתמורה לאדמה שעליה ניטעו. כך הוא קיווה לסייע למתיישבים להיפטר מהביצות, אך גם להפיק רווח מכך שייצר מן האיקליפטוסים שייכרתו עצה (עץ לרהיטים ולמוצרים אחרים).

העצים החלוצים
אלפי עצי איקליפטוס היכו במקום שורש, אך הביצה המשיכה לרחוש. לימים התברר כי על אף גובהו ומהירות צמיחתו (20 מ' בשש שנים!) האיקליפטוס אינו מייבש את הביצות טוב יותר מאורן, נניח, או מברוש. בינתיים, עם השנים, התייבשו הביצות, בעיקר בזכות תעלות שנחפרו ביער וניקזו את המים לים ולנחלי האזור, וירוק הביצות הוחלף בירוק העצים.

יער חדרה. אלו הם צאצאיהם של העצים שנטע כאן הברון רוטשילד

עצי איקליפטוס המקור הניצבים כאן כיום הם צאצאיהם של העצים הראשונים ההם.
במהלך השנים הם נכרתו פעמים אינספור, הסיקו קטרי רכבת, סייעו בבניית אדני מסילה ושימשו לבעירה. למזלם של העצים הללו הם מחדשים את גזעיהם הרבים במהירות עצומה, וככל שיכרתו בהם כן ירבו וכן יפרצו.

צילו של היער העבות נעים וקריר. למרבה הצער חלק מן העצים הללו אינם נעימים
ומזמינים ומתחת להם עולה היום סבך קוצני של צמחי אספרג. העצים המצויים בחלקים הפתוחים יותר של היער דווקא מתאימים מאוד לפיקניק, על מרבדי העשבוניים הנפלאים ומשטחי החמציצים הנפרשים לרגליהם.

איקליפטוס בטעם דבש
הפריחה העיקרית ביער היא כמובן פריחת עצי האיקליפטוס. השם איקליפטוס – שפירושו ביוונית מכוסה או חבוי היטב – מתייחס לכיסויו של ניצן הפרח, הנושר בדיוק ברגע המתאים כדי לאפשר לפרח ללבלב. אמנם פריחתו של איקליפטוס המקור אינה מרשימה, אך היא משמשת מרעה נאה לדבורים. בעשורים האחרונים חלה ירידה במקורות הצוף לדבורים כתוצאה מעקירת פרדסים ומצמצום השטחים של פרחי הבר. האיקליפטוס, הפורח בסתיו, משמש את הדבורים דווקא בעונה הקשה ביותר שלהן מבחינת מצאי הצוף. הדבש המופק מפרחי האיקליפטוס ניחן בארומה מיוחדת.

צעד אחד מחוץ ליער ולפנינו מקום קסום נוסף, פארק השרון. הפארק משתרע על פני שטח רחב ידיים וגדלים בו בתפזורת עצי אלון וחרוב העומדים על מכונם כבר שנים רבות. באביב המקום מוריק, הפריחה ססגונית וניחוח הפרדסים הנטושים מציף את האוויר. זהו מרחב נהדר לתפוס בו שלווה, לפרוש סלסלת פיקניק, לשחק בכדור ולהשתולל בדשא.

הטבע לא ממהר להיכנע, והמים ממשיכים להיקוות עד היום ביער ובסביבתו. בריכת סמר ובריכת יער, המצויות בשטחו של יער חדרה, הופכות בשנים גשומות למקווי מים שוקקי חיים, בעלי צומח ייחודי, עופות מים וצפרדעים מקרקרות. נמלאות במים גם תעלות ניקוז הפזורות ברחבי היער עוד מהתקופה שבה ניטע. למרבה הצער, גם יער חדרה, כיערות רבים אחרים, הולך ונדחק כיום מפני העיר. בחלקו הצפוני עתיד להיסלל כביש, וגם השטחים הפתוחים שסביבו הולכים ומצטמצמים ומשנים את אופיים. אך בינתיים, למרות הכל, המקום עודו מופלא וייחודי.

מסלול טיול ביער חדרה
נקודת מוצא וסיום: תחנת הרכבת חדרה מערב
איך מגיעים: במחלף אולגה שבכביש 2 פונים מזרחה אל רחוב אהרון אהרונסון. חוצים את מסילת הרכבת, ומיד אחריה פונים ימינה לרחוב הרכבת ונוסעים עד לתחנת הרכבת עצמה (1 על המפה).
סוג המסלול: מעגלי. כאן מתואר מסלול נסיעה ברכב פרטי עם קטעי הליכה קצרים, אבל אפשר לעשות את המסלול גם ברגל, באופניים או ברכב שטח. כאשר האדמה יבשה הדרך עבירה במלואה לרכב פרטי, אולם לאחר ימים של גשם היא עבירה רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים. הדרך העוקפת את היער ממזרח לכיוון דרום עבירה לרכב רגיל לאורך כל השנה.
משך הטיול: כ-4 שעות, ברכב וברגל
עונה מומלצת: חורף ואביב

מפת המסלול

המסלול עובר בין היער לבין השדות המקיפים אותו מכל עבר. הנוף הנפרש ירוק
להפליא, האוויר צלול והריחות מענגים. מרבדי הפרחים המשתרעים מסביב נותנים
תחושה שאירופה זה כאן. האזור רוחש יצורים מיצורים שונים, החל בפרפרים וכלה בכבשים. מקווי מים קטנים וגדולים מציפים את הדרך. קשה להאמין שפעם נאבקו כאן בביצות ובקדחת.

חולפים על פני תחנת הרכבת חדרה מערב (1 במפה). 150 מטרים אחריה פונים שמאלה (מזרחה) ונוסעים בכביש הסלול המוליך לתוך היער. אחרי 100 מטרים רואים מימין חניון נופש פעיל (2), שבו מתקני משחק מיושנים. כשמגיעים לקצה היער (3) פונים דרומה כדי להקיף אותו ממזרח. ביציאה מן היער נגלים משמאל שדות חרושים ירקרקים, ומימין נפרש היער עצמו, על מרבדי החמציצים והאספרג שבו. בשלב מסוים מתחלפים השדות המעובדים באחו מופלא של סביונים וכלניות, וגם כוורות רבות שמפיקות מתוכן דבש איקליפטוס. לאחר שחולפים משמאל על פני עץ אלון תבור בודד (4) כדאי לעצור, לרדת מן המכונית וליהנות משפע הפירות הקטנטנים והמתוקים שנותנים עדיין פרדסי השרון הזנוחים.

שבים לרכב. הדרך ממשיכה לתוך היער ולאחר מכן שבה וחולפת בשוליו, עד לחניון האלונים (5). זהו מקום מצוין לחניה ולגיחה אל גבעות הכורכר של פארק השרון.

נפלא לשבת לפיקניק על מרבדי העשב

בשלוליות החורף
במקום זה ניצל פעם מכריתה יער קדום של אלון תבור. אפשר לשוטט נטולי מטרה בשבילים החוצים את הפארק, ואפשר גם ללכת בשביל ישראל היוצא מן החניון, ולחלוף על פני עדרי עיזים וכבשים, אנפות בקר לבנות ואלות מסטיק, שבצילן חוסות רקפות. מדרום לחממת פרחים נטושה מצויה שמורת בריכת יער (בריכת עתא, 6 במפה). הבריכה ממוקמת ליד חורשת איקליפטוס, ממערב לתחנת הדלק, והיא משולטת. זהו שטח שקערורי המוצף בחורף במי גשם, שריד לביצות העבר. בחורפים האחרונים, בשל מיעוט הגשמים, לא התמלאה שלולית החורף הזאת במים, אבל בשנים גשומות, כשהיא מוצפת, מגיעות לכאן שפע של ציפורי מים, ובהן ברכיות, אגמיות, שחפים, שרשירים ועוד. נוריות המים ממלאות את הבריכה במרבד לבן מרהיב. מקום נפלא לבקר בו ביום שמש חורפי.

חוזרים לחניון האלונים (5) וממשיכים להקיף את היער מדרום. מכאן הופכת הדרך משובשת למכוניות פרטיות, ובימים שלאחר גשמים עזים אף לרכב שטח. היא ממשיכה מערבה ומתעקלת צפונה עד שהיא מגיעה לבריכת סמר (7), שריד נוסף לביצה הגדולה בירכטאס שכיסתה את האזור. גם זו, כמו בריכת יער, לא התמלאה מים בשנים האחרונות. מי שעינו אינה מיומנת יכול לפספס בקלות את השקערורית צפופת צמחי הסמר האופייניים לביצות. יש לחפש אותה ממערב לדרך, מטרים ספורים מדרום לאנטנה הגדולה. 700 מטרים נוספים באותה הדרך ולפנינו, שוב, תחנת חדרה מערב (1).

___

מתוך "ספר היערות", מאת ענת מדמוני, מפה – מיפוי והוצאה לאור
להזמנת הספר>>