בכל חורף, בין ינואר לפברואר, בלב החורף היווני, לפתע משתרר קיף ל-20 ימים. הטמפרטורות עולות ל- 20 מעלות ויותר, השמים נצבעים בכחול, הים שקט ורגוע והכל צלול. התופעה האקלימית הזו מכונה "ימי האלקיון" והיוונים מחכים לה כל חורף.
קיאוכס, מלך תסאליה, ואשתו אלקיוני אהבו זה את זו אהבה עזה ומעולם לא נפרדו. יום אחד החליט קיאוקס לצאת לנסיעה ארוכה מעבר לים. כששמעה אלקיוני על תוכניתו, היא נתקפה בצער ואימה. בבכי כבד אמרה לו, שהיא מכירה את עוצמת הרוחות על פני הים, רוחות שמלוות בעננים שחורים וגשמים חזקים. "לא אחת ראיתי על החוף את הדפנות השבורות של אוניות שנטרפו. אנא, אל תלך," התחננה לפניו. "אך אם תצא בכל זאת – קח אותי איתך, אני מוכנה לכל ובלבד שנהיה ביחד".
למרות אהבתו של קיאוכס לאלקיוני ולמרות תחינותיה, החליט קאוכס לצאת אל הים לבד. בשעת הפרידה לבה של אלקיוני היה כבד עליה. היא ניצבה על החוף עד שנעלמה האונייה מעיניה. באותו לילה התחוללה סערה עזה בים. הרוחות היו חזקות, הגלים בגובה של הרים, הגשם ירד בעוצמה רבה ונראה היה כאילו השמים נופלים אל הים. אוניתו של קיאוכס צללה אל מעמקי הים, כשעל פניו חיוך של אושר, כי הוא שמח שאלקיוני במקום בטוח. אלקיוני, שלא ידעה על מותו של אהובה, ספרה את השעות עד לשובו. היא ארגה בגד בשבילו לכשישוב ובעצמה התקשטה כל יום לקראת בואו. פעמים רבות ביום הייתה מתפללת לשלומו.
האלים שידעו על מותו של קיאוכס, ראו את אלקיוני מתפללת לשלומו ומתכוננת לבואו ולבם נחמץ. הם שלחו את אל השינה לייצר חלום בו נראה מותו של קיאוכס כה מוחשי, חלום אותו תחלום אלקיוני. בלילה חלמה אלקיוני את החלום הנורא בו ראתה את קיאוכס צולל למעמקי הים ובפיו שמה של אהובתו. אלקיוני בכתה בשנתה והושיטה את זרועותיה כדי לאמצו אל לבה, היא קראה לו בקול: "חכה לי, אני רוצה ללכת איתך" וקריאתה העירה אותה משנתה.
אלקיוני הבינה מיד שקיאוכס מת והחליטה שלא תחייה בלעדיו. כשהאיר השחר יצאה אל צוק החוף, המקום בו היא נפרדה מאהובה. מרחוק היא ראתה את גופתו נישאת על גבי הגלים. אלקיוני קפצה אל מותה מראש המצוק בקריאה: "בעלי אהובי!", אך במקום לשקוע בתוך הגלים החלה מרחפת מעליהם. צמחו לה כנפיים וגופה נתכסה נוצות. היא הפכה לציפור. האלים השיבו גם את קיאוכס לחיים בדמות ציפור. מיד עופפו קיאוכס ואלקיוני יחד, משתובבים באוויר ורוכבים על פני הגלים. מאז, כל חורף בשעה שקיאוכס ואלקיוני דוגרים על הביצים, האלים האולימפים עוצרים את החורף ונותנים לזוג האוהבים זמן של שקט עד שהאפרוחים ייבקעו מקליפתם.
בכל חורף אנו יוצאים לטיולי 4×4 אל רכסיה המופלאים של יוון. לעיתים אנו מוצאים את עצמינו בלב ימי האלקיון. אנו חוצים פסגות מושלגות בשמים כחולים, צופים אל נוף שנפרש לאורך עשרות קילומטרים כי הכל כל כך צלול. אנו נהנים מסקי בחולצות קצרות ואפילו שוחים בים! לטייל ביוון, בחורף, בתוך ימי האלקיון – זוהי החוויה היוונית המושלמת ביותר.
|
