יוון שבכרמל – מסטלה מאריס למערת אליהו

• התאמה: כל המשפחה.

• קושי מסלול: קל (ירידה מעט תלולה).

• אורך מסלול: כשלושה קילומטרים (תמיד ניתן לקצר ולדלג בין חלקי המסלול ברכב).

• משך מסלול: כשלוש שעות בניחותא.

• מפה: מפות טובות של העיר חיפה באתר האינטרנט של העמותה לתיירות בחיפה

• ציוד נדרש: מים, נעלי הליכה, כובע. הכניסה למנזר הכרמליתים ולמערת אליהו בלבוש צנוע בלבד.

• הגעה מכיוון המרכז: נוסעים בכביש החוף (ההגנה) עד שמגיעים אל מחלף אלנבי, פונים בו ימינה, סמוך למוזיאון הלאומי הימי. עולים על הגשר, ונוסעים ישר ברחוב אלנבי. ברמזור הראשון פונים ימינה ל רחוב הברון הירש, ולאחר מכן ברמזור הבא שוב פונים ימינה בדרך סטלה מאריס ועולים בה למעלה עד סטלה מאריס (יש שילוט ברור ובמקום חניה בשפע!).
ניתן כמובן לחנות בסמוך ליטבתה בעיר שבבת גלים, לעלות לסטלה מאריס ברכבל ולרדת רגלית בחזרה לרכבים.

** מידע בנוגע לתחבורה ציבורית או מסלולי טיולים נוספים בחיפה ניתן לקבל בקו לשכת המידע העירונית 90 – 50 – 30 – 800 – 1 ובאתר האינטרנט של העמותה לתיירות בחיפה.

• המסלול אינו מעגלי – ניתן לחזור אל מרומי הכרמל במונית, בתחבורה ציבורית (קו 114 להדר ומשם קוים 26 או 115 לסטלה מאריס) או ברכבל (שעות פתיחה: א'-שבת בקיץ 09:00-22:00 בחורף 09:00-19:00, טלפון: 04-8335970).

הפעם נעפיל אל מרומי הכרמל, רק על מנת לגלוש במורדו ולעלות שוב בדרך כזו או אחרת, כדי לקחת את הרכב שהשארנו למעלה. סטלה מאריס שפירושו בלטינית "כוכב הים" הוא שמו של המתחם הנמצא בקצהו של רכס הכרמל הגולש אל המפרץ. מרחבת התצפית שבמקום (גג התחנה העליונה של הרכבל) ניתן להשקיף על מורדות ההר והעיר הגולשת בהם, על גדות המפרץ, הקריות החובקות אותו, עכו העתיקה המסתגרת בין חומותיה ועכו החדשה, מורדות הגליל המערבי ורכס סולם התוחם את הנוף וגם את ארצנו על קצהו המערבי המלבין, הגולש אל הים ויוצר את ראש הנקרה.

בסמוך לרחבת התצפית ניצב המגדלור. בעבר ניצב כאן מנזר כרמליתי, אלא שבשנת 1821 החליט עבדאללה פחה, שליט עכו להחריב את המקום ולבנות תחתיו ארמון קיץ מפואר. בסופו של דבר הושב המבנה לכרמליתים שפתחו בו אכסניה לעולי רגל. במלחמת העולם הראשונה נפגע המתחם קשות, אבל עם סיומה שוקמו המבנים שבו. ב-1928 אף הוקם במקום מגדלור חדש, בפיקוחו של קונסול הכבוד הספרדי, שהעניק למתחם את שמו כיום. בתקופת המנדט הוצב כאן רדאר שנועד לאתר אוניות מעפילים ולכן פוצץ. כיום מחזיק במקום חיל הים והרדארים שלו ממשיכים לסרוק את הים.

לפני שנצא בשביל העוקף את מבנה המגדלור משמאל, נחצה את הכביש ונבקר בכנסיית המנזר הכרמליתי (טל' 04-8337558. שעות הפתיחה, כל יום, 12:00-8:00, 18:00-15:00). חברי המסדר, המקדש את זכרו של אליהו, מבחינתם הנזיר הראשון בהיסטוריה, שאפו לחיות כמותו – בצניעות על הר הכרמל.

במרכז המנזר, שהיה בודד בשטח בימים בהם הוקם ולכן בנוי כמבצר, היכל כנסייה גדול דמוי צלב. הכנסייה בנויה מעל מערה טבעית קטנה הקרויה מערת אליהו, המכונה במסורת היהודית "קבר אלישע". במקורו היה המקום קבר של נזיר ביזנטי, אולם מזה מאות שנים נחשב המקום כאתר סגידה לדמותם של אליהו ושל אלישע (להבדיל ממערת אליהו המקודשת ליהודים המזוהה עם אתר במרגלות ההר). ככל הנראה, פולחן אליהו (אליאס באנגלית) ואלישע החליף את פולחן הליוס, אל השמש, שהיה נהוג כאן בעבר. על כיפת האולם ציורים של אליהו הנביא ותלמידו אלישע ושאר קדושים מהתנ"ך ומהברית החדשה. באפסיס ניצב פסל מפורסם של מרים, הנחשב למחולל נסים ונפלאות. מסורת מאוחרת גורסת שכאן עברה הבתולה בדרכה מנצרת לבית לחם. מימין לכניסה ניצב לוח זיכרון מעניין לזכרה של אדית שטיין, יהודיה שהתנצרה ושלמרות זאת חלה עליה תורת הגזע הנאצית והיא נלקחה לאושוויץ. מסופר שטרם המתתה ערכה מעשי נסים רבים והתפללה לעילוי נשמתם של רוצחיה. לוח הזכרון כולל מגן-דוד בצורת טלאי צהוב וזוג ידיים האוחזות בספר "חייה של תרסה הקדושה מאווילה", תולדותיה של בת למשפחת יהודים מומרים שייסדה את המסדר הכרמליתי.

ביציאה מהמנזר, מול חזיתו, נבחין במצבה דמוית פירמידה ועליה חקוק בלטינית פסוק מתוך קינת דוד על מות שאול ויהונתן: "איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה" (שמואל ב', א', 25). בשנת 1799 הגיע נפוליאון ממצרים לארץ והטיל מצור על עכו. כאן ניצב כשראה את הספינות הבריטיות מטבעות את ספינותיו שנועדו למצור שנכשל. הוא הקים במקום בית חולים אולם זנח אותו בנסיגתו מעכו. התורכים, כבשו את המנזר וכילו בנותרים את זעמם. לזכר החללים הוקמה המצבה, שעוצבה בצורת פירמידה, לאזכור מסעו של נפוליאון במצרים.

נחצה שוב את הכביש ונקיף את מבנה המגדלור משמאל. את השביל נמצא בקלות. תוך דקות נהלך בין צמחיית בר ואורנים יפי מראה. במהירה תתגלה מולנו קפלה עגולה שגגה צבוע לבן. מסופר שמלכתחילה נועד המקום לשמש כטחנת רוח, אלא שבנייתה של זו מעולם לא הושלמה ותחתיה הוקמה קפלה קטנה. בסמוך לקפלה ישנם כמה שרידי ביצורים שהקימו הבריטים במלחמת העולם השנייה כחלק מתוכנית "מצדה על הכרמל" שנועדה להפוך את הכרמל כמעוז אחרון כנגד הנאצים במידה ואכן ישתלטו על הארץ, דבר שלמרבה המזל מעולם לא קרה. היום משמשים גגותיהם של הבונקרים הללו כמרפסות תצפית. בסמוך לקפלה עושה השביל תפנית חדה צפונה (שמאלה) וגולש בגרם מדרגות נוח אל תחתית הכרמל בואך מערת אליהו (טל': 04-8527430 שעות הפתיחה: ראשון-חמישי, 17:00-8:00, פרט ליולי-אוגוסט, שבהם היא נסגרת ב-18:00. בימי שישי 13:00-8:00). בדרך נראה כוכים ובורות מים חצובים בסלע ששימשו את הנזירים הכרמליתים שהתיישבו על הכרמל, באמצע המאה ה-17.

לפי המסורת היהודית, במערה הגדולה הסתתר אליהו הנביא מפני מלכי ישראל שרדפו אותו. בירור מעמיק מעלה כי המערה שימשה לפולחן עוד זמן רב לפני שהתקדשה ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. על קירותיה התגלו שרידים של מאות כתובות ביוונית מהמאות 6-7 לספירה, ובצידן גם כתובות בלטינית ובעברית. במרוצת הדורות נקשרו במערה מעשי ניסים ונפלאות, ויש המאמינים כי נשים עקרות המבקרות במערה יזכו בפרי בטן וכי ערכה של תפילה לריפוי חולים ולזיווג זיווגים במקום הוא רב.

ממערת אליהו מוביל גרם מדרגות קצר אל רחוב אלנבי וממנו נוכל לחזור אל הרכבים בכל אחת מהדרכים שהוצעו. כדי להגיע אל התחנה התחתונה של הרכבל ניתן לחצות את הכביש הראשי ופסי הרכבת בגרם מדרגות לולייניות שראשיתו ממזרח למוזיאון הימי.