אלה עובדות ברורות: איסלנד הוא אי מיוחד במינו, יש בו יופי שלא נראה בשאר חלקי כדור הארץ, תאורה ייחודית לאורך רוב היממה (בקיץ כמובן), ותופעות גיאולוגיות שרק קראנו עליהן בספרים. אותן עובדות מביאות לאי הקטן מדי קיץ כשני מיליון תיירים, כמעט כולם ביולי-אוגוסט, הקיץ האיסלנדי.
מידע נוסף:
ההרגשה תחזור על עצמה לאורך כל הטיול. נוסעים על כביש הטבעת (עליו ארחיב בהמשך), מגיעים למפל המדהים שראינו בתמונות, והמפל אכן מדהים, אבל רק למצוא מקום על מרפסת התצפית בין אלפי האנשים מעט מוריד מהחשק…
לאוהבי הטרקים וההליכה הרגלית, מסתתרת כאן הזדמנות פז לרתום את האהבה הזאת למסלולים ייחודיים המביאים את היופי הפראי של איסלנד, ללא מכוניות והמוני תיירים שלפעמים ממש פיזית מסתירים את הנוף. אפרט כאן על אודות אופי התיירות באיסלנד, ומדוע טרק הוא הדרך הנכונה ביותר בעיניי לטייל באיסלנד. לסיכום גם אמליץ על מקומות אליהם ניתן להגיע רק בהליכה רגלית.
איך הכול התחיל?
בשנת 2008, משבר האשראי העולמי מכה באיסלנד באופן קשה במיוחד. מדינת האי, שתלויה בהשקעות חיצוניות ולאורך שנים טיפחה בועת הלוואות שהתפוצצה, קורסת לחלוטין. שער הקרונה האיסלנדית צונח, שני הבנקים הגדולים מולאמים, והמסחר בבורסה נפסק למשך יומיים. לאחר תהליך פוליטי בו התחלפה הממשלה, איסלנד שמה לעצמה יעדים להבראת הכלכלה ופיתוח המשאבים הקיימים באי.
איסלנד משקיעה מאמץ ספציפי בתיירות, וממתגת מחדש את האי (שתמיד היה פופולרי) כיעד להרפתקאות ארקטיות. כחלק מהמיתוג, באיסלנד מבינים את השפעת הרשתות החברתיות שכוחן עולה ואת כוחה של התרבות החזותית המתלווה להן, ומשקיעים מאמץ רב בפרסום ברשתות החברתיות. איסלנד הפוטוגנית מתנערת מתרדמת המשבר והופכת להיות אחד היעדים הפופולריים ביותר בעשור השני של המילניום. התנאים לכך מעולים: בעזרת כביש הטבעת (כביש מספר 1) שמקיף את כל האי, קל להגיע לרוב האטרקציות המעניינות. כל שנשאר הוא רק להוציא את הטלפון/מצלמה/רחפן, והמוני התיירים מפרסמים את איסלנד יותר טוב ממה שמשרד התיירות אי פעם יכול היה לעשות.
כיום, כוחם של ההמונים והרשתות החברתיות יצר מעין מסלול חובה באי, שכולל בתוכו המון נסיעות, בעיקר על כביש הטבעת, בין אתרים שהם יפים ומעניינים, אבל חסר בהם הממד הפראי והמבודד שישנו באיסלנד – ואליו אפשר להגיע כיום רק בהליכה רגלית.
גם הטרקים הפכו פופולריים במיוחד
גם הטרקים הם חלק מעולם התיירות, והמגמה הנזכרת לעיל לא פסחה על עולם הטרקים כמובן. ישנו טרק אחד ספציפי – שביל ה-Laugavegur (שביל המעיינות, בתרגום חופשי) שנמצא בדרום מערב האי. השביל עובר בין לנדמנאוגר (ארץ אלף המעיינות המעשנים) עד לת'ורסמורק (יערו של האל ת'ור), שהפך להיות הטרק הפופולרי ביותר באיסלנד. כל כך פופולרי, שעבור הקבוצות שאני מדריך, עלי להזמין מקומות בבקתות השונות שנה (!) לפני היציאה אל הטרק, ועדיין בחלקן אני ברשימת המתנה…
הטרק המדובר אכן יפה במיוחד, אבל גם הוא, כמו המסלול על כביש הטבעת, הפך להיות הפופולרי ביותר בעיקר כי קל להגיע לנקודת ההתחלה בתחבורה ציבורית, לאורכו ישנן בקתות נוחות עם מתקני בישול ולינה, והוא מסומן היטב וברור.
עוד יש אזורים פראיים באיסלנד, והם שווים כל צעד
כשמביטים על המפה הגיאולוגית של איסלנד, אפשר לשים לב שרוב התופעות הגיאולוגיות הגעשיות ממוקמות לאורכו של הרכס המרכזי (רכס תת-אוקיאני, שבאיסלנד עלה מעל פני השטח), שנמשך מצפון-מזרח לדרום-מערב. אישית, אני אוהב להתמקד באזור הדרום-מערבי, בשמורה פיילה-בק (גב ההרים), בתוכה נמצא גם שביל המעיינות שנזכר לעיל, וכשאני הולך שם אני מרגיש באמת לבד בנוף הייחודי. באזור זה מרוכזות גם תופעות געשיות וקרחוניות רבות, והוא מעין תמצית של הנוף באיסלנד בתא שטח מצומצם.
יש תשתיות לטרקים בחלקים הפראיים באיסלנד
גם בחלקים הנידחים ביותר באיסלנד, אפשר למצוא בקתות פשוטות ביותר המתנהלות בשירות עצמי, מעין הכלאה בין מחסות חירום לבקתות רועים ותיקות. אלו בקתות פשוטות יותר הדורשות הכנה מרובה מראש. ברובן ניתן למצוא מתקני בישול וחימום על גז, המתוחזקים מדי קיץ. את המזון, שקי השינה ושאר הציוד המטיילים צריכים להביא בכוחות עצמם. הבקתות באיסלנד אינן כמו בשאר מדינות אירופה, ואין בהן מסעדה או ציוד לשינה פרט למזרונים.
נושא שבילי הטיול הוא מורכב יותר. בחלקים גדולים ויפים באיסלנד השבילים אינם מסומנים, ובחלקם אין שבילים כלל. המפות האיסלנדיות הן ברובן 1:100,000 והניווט איתן אפשרי אך קשה. מפות ל-GPS ניתן למצוא ברשת, אך המפות הדיגיטליות באיסלנד עדיין אינן ברמה של המפות המודפסות.
אזורים פראיים להליכה באיסלנד
• החלק המזרחי של שמורת פיילבק – אזור Eldgjá. שבר גיאולוגי ארוך במיוחד, בלב מישור גדול, שחושף מפלים רבים, סלעי ריוליט צבעוניים ואזורי טחב ירוק. ביום הליכה לכיוון בקתת Álftavötn שאינה מאוישת, ניתן לראות חלק גדול מהשבר ומהנחלים שנכנסים אל הקניון שהוא יוצר.
• הר הגעש הכבוי Strútur – מעיין חם בלב השממה, ואזור הררי וצבעוני במיוחד. זהו האזור המרכזי בשמורת פיילבק.
• קטע ההליכה בין Þórsmörk ל-Skógar – אזור מעט יותר מוכר, שהוא למעשה ההמשך של השביל ה-Laugavegur אותו הזכרתי לעיל. אלו שני ימי הליכה בהם עוברים בין שני הקרחונים הדרומיים באיסלנד. אחד מהם – מירדס, הוא זה שתחתיו התפרץ הר הגעש שגרם לשיתוק שדות התעופה באירופה ב-2010. ישנם קטעים סמוכים אליו שניתן עדיין לראות אדים יוצאים מהם…
• רכס ה- Kverkfjöll – רכס שגובל בצפון מזרח הקרחון הגדול – וטנהיוקול (קרחון הרוחות), שנמצא מדרום לאגם מיבט, אזור שבו התאמנו האסטרונאוטים האמריקאים לנחיתה על הירח. מספר ימי הליכה מעניינים מצפים למי שיצליח לעבור את דרכי השטח הקשות בדרך לרכס, סביב אגם אסקיה ודרומה ממנו.
• חצי האי Horstanadir – שמורת טבע סגורה לכלי רכב הנמצאת מצפון לפיורדים המערביים. ניתן להגיע אליה בשייט מהפיורדים המערביים. בשונה מאזורים עליהם כתבתי קודם, באזור זה אין בקתות או כל תשתית טיול פרט ללודג' פשוט ב-Hesteyri.
שווה לנסוע עד לאיסלנד רק בשביל ללכת ברגל?
שווה גם שווה, אבל הכי טוב – לשלב. למקד את עיקר ההכנה ותשומת הלב בטיול להליכה, ולהשאיר גם זמן לטובת הקלסיקות, בין אם זה הגייזר המפורסם או הלגונה יוקולסרלון. כך נהנים מכל העולמות.
חשוב מאוד!
• טיול רגלי באיסלנד כולל מעברי נהרות קרים ורחבים. יש להיערך לחציות אלו היטב ואני ממליץ לא לבצע אותן לבד.
• טרקים באזורים אותם תיארתי הם למטיילים מנוסים, שיודעים לנווט ולטייל מספר ימים ללא אספקה. במידה ואתם רוצים לטייל באזורים אלה, אני ממליץ להצטרף לקבוצה עם מדריך, וכך תוכלו לדעת שהציוד שלכם יגיע מדי יום, עם אספקת מזון טרי וטוב, ומקומות הלינה שלכם מסודרים בבקתות השונות.
צילומים בכתבה: ריטה מנדס פלור; צילום תמונה פותחת: יזהר דמטר
___
יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט