להעדיף קנייה מקומית
יש משהו מאוד מפתה ונוח בקנייה ברשתות גדולות ובקניונים. כל מה שצריך לקנות נמצא תחת קורת גג אחת, המבחר הגדול ויש נטייה להאמין (גם אם לא תמיד באופן מוצדק) שיש למי לפנות במקרה של תקלה או פגם במוצר. אבל לקנייה ברשתות הגדולות יש גם חסרונות רבים. המרכזי שבהם הוא הידיעה שהכסף שאנו מוציאים הולך לטובת תאגיד גדול ולא נשאר בקהילה לטובת הפרנסה של הקהילה המקומית. קנייה בתאגידים הגדולים תורמת להגדלת הפערים החברתיים, שכן הכסף מגיע בסופו של דבר, שוב, למספר המצומצם של בעלי הון במקום לכלל הקהילה. זה נכון גם לגבי קנייה בקניונים. אמנם חלק מהחנויות בקניונים הן חנויות עצמאיות שלא שייכות לרשתות הגדולות, אבל מדובר רק בחלק קטן מהחנויות. בשנים האחרונות, עם פריחת תרבות הקניונים בארץ, מתלוננים בעלי עסקים רבים השוכנים ברחובות הראשיים על פגיעה בעסקים ועל כך שהרחובות הראשיים, שהיו בעבר שוקקים, הופכים לרחובות מתים. בחלק מהקניונים בארץ הבינו את הבעייתיות והם מקדישים יום מסוים בשבוע, בדרך כלל יום שישי, ליום "שוק" בו מוקמים דוכנים ברחבי הקניון, בהם נמכרת תוצרת מקומית ועבודות יד של התושבים. קשה להימנע לחלוטין מקניות ברשתות הגדלות ובקניונים, אבל כדאי תמיד, גם בארץ וגם בחו"ל, להעדיף קנייה בעסקים קטנים ומקומיים, בשווקים, וברשתות קטנות ומקומיות על פני תאגידי ענק בינלאומיים. להפחית את השימוש בשקיות פלסטיק
שופינג ושקיות הולכים טוב ביחד. הרי צריך לארוז את מה שקנינו, והדרך הנפוצה ביותר לעשות זאת היא בשקיות פלסטיק. הבעיה היא ששקיות הפלסטיק פוגעות פגיעה עצומה בסביבה. מדי שנה מיוצרות בעולם כחמש טריליארד שקיות פלסטיק, ואפשר רק לנחש כמה אנרגיה מתבזבזת בנפח ייצור שכזה. אך הבעיה היא לא רק בייצור, אלא במה שקורה אחרי שחוזרים עם השקית מהחנות. מעטות השקיות שמשמשות אותנו שימוש חוזר. מרביתן מוצאות את עצמן בפח האשפה במקרה הטוב ומתעופפות באוויר במקרה הפחות טוב. הן לא מתפרקות, הן תופסות מקום רב במטמנות האשפה, ובמקרים מסוימים הן נלכדות במקומות שונים כמו צינורות ביוב. לפעמים הן מוצאות את דרכן לים ואז הן מגיעות לקיבותיהם של יונקים ימיים, שנחנקים כתוצאה מכך. במקומות רבים נעשה ניסיון לעבור לשימוש בשקיות נייר, אבל לא תמיד זה פותר את הבעיה. תהליך הייצור של שקיות הנייר גורם לנזק סביבתי רב יותר מאשר ייצורן של שקיות הפלסטיק. בנוסף, זה לא מספיק להסתובב בגאווה עם שקית נייר: חשוב למחזר את שקיות הנייר, כי אם הן יגיעו בסופו של דבר למטמנות האשפה ביחד עם שקיות הפלסטיק, לא תהיה בכך כל תועלת. שקיות מתכלות נכנסו גם הן לשימוש, אם כי בארץ הן עדיין לא כל כך נפוצות. אז מה עושים? מפחיתים את השימוש בשקיות הפלסטיק למינימום ההכרחי. כשקונים פריט קטן, לא חייבים לארוז אותו בשקית, אפשר פשוט להכניס אותו לתיק. כשיוצאים לקניות, אפשר לארוז את המוצרים בשקיות הפלסטיק מהקניה הקודמת, או להגיע לחנות עם תיקים/שקיות רב פעמיים, ולארוז בהם את המוצרים. כמעט כל רשתות המזון הגדולות החלו למכור שקיות לשימוש רב פעמי תמורת שקלים בודדים בלבד לשקית. אם אין ברירה, ומשתמשים בשקיות פלסטיק, אפשר לנצל אותן לשימוש חוזר, או להשתמש בהן מאוחר יותר כשקיות אשפה. אפשר לנסות לדחוס יותר מוצרים לשקית אחת, ולא לקחת שקית נפרדת לכל מוצר. לא לקנות מוצרים שנוסו על בעלי חיים
ניסויים בבעלי חיים משמשים מזה שנים את תעשיית התרופות, הקוסמטיקה, המזון, חומרי הניקוי ועוד. הניסויים האלו שנויים במחלוקת מסיבות שונות, מדעיות ומוסריות. הניסויים בבעלי החיים בתחום הקוסמטיקה והניקוי מעוררים ביקורת רבה במיוחד. במהלך הניסויים נגרם לבעלי החיים סבל רב ופעמים רבות הם מתים בייסורים קשים כתוצאה מהניסוי. אנו הצרכנים יכולים להשפיע ולהימנע מצריכת מוצרים שנוסו על בעלי חיים. ראשית כל, כדאי להעדיף מוצרים שעליהם מופיע סימן הארנב, המלווה לרוב בכיתוב "לא נוסה על בעלי חיים". יחד עם זאת סימן הארנב בעייתי, שכן הוא מעיד על כך שהמוצר המסוים לא נוסה על בעלי חיים אבל ייתכן שמוצרים אחרים של אותה חברה כן נוסו על בעלי חיים. בנוסף, אין פיקוח רב על הנושא וכל חברה יכולה להטביע את סימן הארנב כרצונה. האגודה הישראלית למניעת ניסויים בבעלי חיים מוציאה מדריך המתעדכן מעת לעת ובו מפורטות חברות הקוסמטיקה שלא עורכות ניסויים בבעלי חיים וכן החברות שמייצרות מוצרים צמחיים שאינם מכילים כלל חומרים מן החי. להורדת המדריך לחצו כאן. לקנות מוצרים של סחר הוגן
אחת הדרכים שלנו כצרכנים להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב, היא להשתדל לקנות מוצרים של סחר הוגן. בארץ עדיין יהיה לנו קשה למצוא מוצרים כאלה, אבל אנחנו בהחלט יכולים להפוך לצרכנים מוסריים יותר כשאנחנו מטיילים בחו"ל. אבל לפני הכל כדאי שנבין מה זה בדיוק סחר הוגן. שיטת הסחר ההוגן היא שיטת מסחר אלטרנטיבית לשיטה הנפוצה היום, שיטת הסחר חופשי. סחר הוגן מצמצם את פערי התיווך בין היצרן לצרכן, בצורה שמאפשרת ליצרן ליהנות מאחוז גבוה יותר של הרווחים. התומכים בשיטת הסחר ההוגן טוענים כי בסחר החופשי כל האמצעים כשרים להגדלת הרווחים, גישה שבאה לידי ביטוי ביחס לא הוגן למגזר היצרני (החקלאים בשדות הקפה, פועלים בסדנאות היזע וכו'): שכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים. אחד מתנאי הסחר ההוגן הוא ייצור בהליך משותף, מעין קואופרטיב, שיבטיח תנאי העסקה הוגנים ואת השתתפותם של כל היצרנים בהחלטות הנוגעות לתהליך הייצור. בשיטת הסחר ההוגן המסחר מתנהל ישירות מול היצרן ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח. עקרונות שיטת הסחר ההוגן:
1. יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית
2. שכר הוגן
3. עצמאות של היצרנים
4. תנאי עבודה הולמים
5. שוויון מגדרי
6. שמירה על איכות הסביבה. בכל שנה, בשבת השנייה של חודש מאי מתקיים יום הסחר ההוגן, המאורגן על ידי איגוד הסחר ההוגן הבינלאומי, IFAT, איגוד גלובלי של ארגוני סחר הוגן, המורכב מ- 300 ארגונים מ-70 מדינות. באתר הארגון אפשר למצוא רשימה של ארגונים ומוצרים בסחר הוגן. בישראל עדיין לא הוקמו גופים או חברות המשווקים מוצרי סחר הוגן בצורה מסודרת. אך בשנת 2002 החלה עמותת פעולה ירוקה לפעול למען קידום נושא הסחר ההוגן בארץ. מטרתם היא להעלות את המודעות הציבורית ליחסי הכוחות בסחר העולמי והלכתם על זכויות אדם, זכויות עובדים ושמירה על איכות הסביבה, תוך הצעת אלטרנטיבה מעשית ומשמעותית. העמותה אף יצאה בקמפיין שילווה שיווק מוצרים בסחר הוגן, חלקם מיובאים וחלקם מקומיים, ביניהם קפה קולומביאני ושמן זית מהכפרים מסחה, יאסוף וא-סאוויה. ברשת בתי הקפה אילנ'ס אפשר לשתות ולקנות קפה שנרכש ומחויב לתנאי הסחר ההוגן. הקפה הזה מגיע מברזיל, פפואה, קולומביה, אתיופיה וממקומות נוספים. למידע נוסף על סחר הוגן בארץ: אתר עמותת פעולה ירוקה
לקנות מוצרים אורגניים
אחד הטרנדים הגדולים בשנים האחרונות, בארץ וברחבי העולם, הוא האוכל האורגני. כולנו יודעים שאוכל אורגני, שלא מרוסס בכימיקלים או מואבס באנטיביוטיקה והורמונים למיניהם, יותר בריא לנו ולסביבה. החקלאות האורגנית היא צורת חקלאות המתבססת על ניהול של מערכת סביבתית ומנסה להקטין או למנוע את השימוש בכימיקלים סינתטיים ואורגניזמים מהונדסים גנטית. זו מערכת ניהול ייצור שמעודדת ומגבירה את הבריאות החקלאית-סביבתית כולל מגוון המינים, מחזורים ביולוגיים, ופעילות ביולוגית של הקרקע. אבל אורגני זה לא רק אוכל. אפשר לרכוש גם מוצרי קוסמטיקה, מוצרי ניקוי וכביסה, מוצרים לתינוקות ומוצרי הלבשה אורגניים וגם מוצרי חשמל אקולוגיים. המוצרים האלה אינם מכילים רעלים וכימיקלים המזיקים לאדם, מורכבים מחומרים שמתפרקים תוך זמן קצר בטבע ומבלי לפגוע בסביבה, ולא נוסו על בעלי חיים. אורח חיים אורגני מועיל לבריאות שלנו ולבריאות הסביבה. פרטים נוספים ומידע על מוצרים אורגניים והחנויות בהן ניתן לרכוש אותם אפשר למצוא:
אתר הארגון לחקלאות אורגנית בישראל
אתר חיים אורגנים – הפורטל האורגני הישראלי
לקנות ברשתות וחברות שתורמות לקהילה
איך אפשר ליהנות מקניות הנאה כפולה? לקנות ברשתות שתורמות לקהילה. חברות רבות בארץ ובעולם הבינו כי בפעילות חברתית טמון גם ערך כלכלי. התרומה לקהילה יוצרת תדמית חיובית לחברה ואנחנו, הצרכנים, נהנים לקחת חלק בתרומה. בשנים האחרונות גופים רבים בארץ מכל תחומי העשייה והתעשייה מקדישים את זמנם ולעתים גם חלק מהרווחים שלהם לתרומה לקהילה. ולא רק בארץ. בכל רחבי העולם מורגשת העלייה במעורבות החברתית והתרומה לקהילה של חברות רבות. לעלייה הזו תרמו בין היתר התקפות חריפות נגד חברות שהזיקו לאיכות הסביבה או העסיקו ילדים בשכר רעב. חרם צרכנים וסיקור תקשורתי שלילי אילץ כמה חברות להגדיל את מעורבותן החברתית והסביבתית. למרות שאפשר לחשוד, ולעתים בצדק, שלחברות התורמות ישנם מניעים שאינם בהכרח אלטרואיסטים, התוצאה הסופית היא זו שחשובה. המאמצים של חברות לגבש פעילות חברתית עם קשר הדוק לערכי המותג שלהן, יוצרים פרויקטים מגוונים של תרומה לקהילה, חלקם קשורים ישירות לתחום פעילות החברה וחלקם מעין מבצעים חד פעמיים. אז קדימה. זה הזמן שלנו כצרכנים להתחיל לתמוך בחברות והארגונים שנותנים חזרה לקהילה ולסביבה בה אנחנו חיים. ואיך נמצא את החברות האלה? רובן המכריע של החברות דואגות לפרסם את הפעילות שלהן. כל מה שצריך לעשות זה לעקוב אחרי פרסומים או להיכנס לאתרים של בתי עסק וחברות באינטרנט, לקנות ולתרום. לקנות מוצרים ידידותיים לסביבה
יש נושאים שאמורים היו כבר להיפתר לחלוטין בסוף שנת 2007. קצת מאכזב להיווכח שלא כך הם פני הדברים. בראש הרשימה הזו ניצבים מוצרים שפוגעים בבריאות המשתמשים. הרי מובן מאליו שאסור לרכוש צעצועים שמכילים עופרת, או תרסיסי צבע וריח שפולטים גז cfc. שני סוגי המוצרים האלה פוגעים באופן אנוש בסביבה ובבריאותם של המשתמשים בהם. גם מעבר להקפדה על כללים בסיסיים אלה מוטב לברר היטב האם המוצרים שאנו רוכשים נוצרו תוך התחשבות בסביבה,. למשל, כדאי מאוד להעדיף מוצרים שבתהליך ייצורם נעשה שימוש בחומרים ממוחזרים.
צרכנות מוסרית
כדי שלמאבק הסביבתי תהיה השפעה אמיתית חשוב מאוד לנהוג בצרכנות מוסרית. הכוונה היא לא לקנות מוצרים, או אפילו להחרים גופים שפועלים באופן לא אחראי כלפי הסביבה. למשל, להקפיד לא לקנות מוצרים של חברות שהיו בעבר או בהווה מעורבות במפגעים סביבתיים, היו מעורבות באסונות אקולוגיים כשפיכת נפט בחופים וכדומה. את הכלל המוסרי הזה אפשר כמובן להרחיב יותר – הימנעות מרכישת מוצרים של חברות שפועלות באורח לא מוסרי כלפי הסביבה או האנושות – חברות שימורים, למשל שפוגעות בדגי הטונה שמצבם בכי רע, או חברות שבין היתר סוחרות בנשק, או מעסיקות עובדים בתנאי רעב ובמשכורת שמנצלות לרעה את מצבם הקשה. לא תמיד קל לקבל את המידע הזה לגבי גופים מסחריים. לעתים קרובות, ועכשיו יותר מתמיד, חברות אלה עושות מאמץ גדול להסתיר את החצר האחורית והמלוכלכת שלהן, אבל חשוב לקרוא פרסומים של גופים סביבתיים ולרכוש ידע לגבי הגופים שמקניית מוצריהם יש להימנע. רק כך אפשר לכפות עליהם להשקיע בשיפור הסביבה ובשיפור המוצרים.
להפחית את הצריכה
קל להגיד. הפחתת צריכה היא למעשה הבסיס הבעייתי ביותר של כל המאבק הסביבתי. אין לאיש ספק – האנושות צורכת יותר מכפי שהיא מספיקה לשמר ולנקות. התוצאה היא קטסטרופלית מבחינה סביבתית. אם המאבק הסביבתי יצליח לגרום לאנשים להסתפק בפחות, להקטין את הצריכה, הדרך תהיה סלולה ומהירה גם לצמצום צריכת האנרגיה (שרובה נובע מפעילות של מפעלים גדולים וזללני אנרגיה ושל מכוניות פרטיות). הפחתת הצריכה תביא למודעות גבוהה פי כמה של הצרכים הסביבתיים של כדור הארץ. אם נצרוך רק את מה שהכרחי ישתפרו מצב הכדור והסביבה ללא הכר. |
