צילום במופע – דורון הורוביץ

המצלמה הדיגיטלית מאפשרת לנו לבצע ביתר קלות צילומים בתנאי אור קשים יחסית. אפשר לשנות בכל צילום את מידת הרגישות לאור. רגישות זאת מופיעה בתפריט המצלמה באותיות ASA או ISO . בדרך כלל המצלמה מצלמת על 100 ISOוזו ברירת המחדל. ביכולתנו לשנות את הרגישות ולצלם בתאורה קלושה.
שינוי הרגישות ל־800 ISOכמו בצילום המוצג, מאפשר לצלם את המופע בלי מבזק ולקבל את תאורת המופע ברקע הדמות.

השתקפות – דב קליין
הפרט הבולט ביותר בצילום האגם הוא צלילות ושקיפות המים. שלושה מרכיבים מדגישים תכונה זו: השתקפות מושלמת של ההרים בחלק העליון, צלילות המים הרדודים, וגולת הכותרת מבחינה טכנית היא צלילות המים תחת הסירות. במצב רגיל השתקפות הסירות במים עלולה להראות כצללית שחורה ואטומה. כאן משמשות הצלליות מעין "חלונות" צלולים למתרחש מתחת לסירות.
כדי לעשות זאת השתמשתי במסנן מקטב (פולרייזר) המורכב על העדשה בחלקה הקדמי. סיבוב המסנן יוצר קיטוב של קרני האור החוזרים מהאובייקט אל המצלמה ומאפשר רק לקרניים שבכיוון מסוים (הכיוון הרצוי לצלם) לחדור פנימה דרך העדשה אל החיישן.
בתמונה: סירות באגם בוהיני, סלובניה

עומק שדה – עדי מזן

אחת הבעיות במצלמות דיגיטליות היא השימוש בעדשות בהן עומקי השדה גדולים מאוד. כדי להשיג את בידוד הנושא מהסביבה יש להתקרב ולהשתמש במפתח צמצם גדול. בעיית עומק השדה נובעת מכך שהחיישן במצלמות אלה קטן מגודל הפריים בסרט 35 מ"מ (רק עכשיו מתחילים הדגמים עם חיישן
'Real Size' להפוך יותר נגישים).

אפרו על רקע שחור – דורון הורוביץ

לפעמים אנחנו מצלמים דמות או נושא המואר באור שמש מלא, אך הרקע מוצל לחלוטין. זה מצב בעייתי שעלול לגרום לחשיפת יתר לנושא המצולם. התופעה נובעת מכך שמד האור במצלמה מתייחס גם לרקע המצולם. אם נמדוד את האור רק מנושא הצילום נוכל להדגיש אותו. אפשר לבצע זאת בשתי דרכים: מדידת אור נקודתית (במידה ויש לנו את האפשרות הזאת במצלמה) או התקרבות לנושא המצולם כדי למדוד את האור במצב בו הוא ממלא את רוב מסגרת הצילום.

אור חם – חנן ישכר

הנר הוא מקור האור הפשוט ביותר, אך השפעתו על התמונה מרחיקת לכת. האור החם נותן לתמונה אופי ואווירה. האפשרות לשנות את מהירות  ISOלגבוהה
(400,800 עד 3,200 במצלמות מתקדמות) מאפשרת לצלם ללא מבזק ולהפיק מהמצב את המיטב.
בתמונה: חנוכה במאה שערים.

חשיפה ארוכה – דב קליין
בצילום רגיל היינו מקבלים תמונה עם גלים קפואים הנכנסים לתוך הנקרה. כאן רואים שובל טורקיז שיוצר תחושה חלבית, ומשתלב באופן מרהיב עם שאר הגוונים החמים של התאורה המלאכותית והאור הקיים.
הסוד ליצירת האפקט הוא זמן חשיפה מאוד ארוך. במצב זה נשאר התריס פתוח למשך זמן רב (שלושים שניות). כדי להשיג זמן ארוך כל כך נשתמש בצמצמים סגורים כדוגמת צמצם 11 או 16. תוספת של מקטב תפחית את האור. המקטב מונע מהבהקי אור "להלבין" את התמונה ובכך למעשה מחזק ומעשיר את הגוונים העזים.
בתמונה: נקרות בראש הנקרה.

תנועה – דב קליין
זהו ריקוד הרב אל מול חסידיו מיד לאחר טקס הדלקת הלפיד המסורתי. הדוחק במקום והתאורה הדלה היקשו מאוד על הצילום. צילום רגיל במבזק, בחשיפה של 1/60 שנייה ותחנת צמצם 8, יניב תוצאה שגרתית. אך כאן אנחנו יכולים לשאוב מאווירת השמחה בעזרת התנועה שמבטאת המריחה. נוכל לראות שיש בתמונה חלקים מרוחים ויש חלקים קפואים. אפקט זה הושג באמצעות זמן חשיפה של רבע שנייה, בשילוב מבזק הפועל בסינכרון אחורי. סינכרון אחורי הוא למעשה שיטת הבזקה בחלקיק השנייה הכמעט אחרון לפני שהתריס נסגר סופית. האפקט הנוצר הוא שובל תנועה מאחורי העצמים הנעים.

בתמונה: הילולת ל"ג בעומר במירון.

האור הפנימי – יעקב סער
צילום מטוס המנהלים בוצע במהירת נמוכה של 1/8 ובמפתח (צמצם) F5.6. כדי לקבל אפקטים של אלומות אור מחלונות המטוס, הוכנסו לתוכו גופי תאורה בטרם הצילום. כמו כן נעזרתי באורות החיצוניים ובפנסי המטוס. כל אלה יוצרים אפקט דרמטי ומרשים. בגלל ערבוב תאורות ממקורות שונים, טמפרטורת הצבע כוילה ידנית ל־3,100.

KELVIN
(הצילום באדיבות התעשייה האווירית לישראל)

חיתוך – עדי מזן
דוגמה לקלות הצילום "בשליפה", גם אם הפריים לא מדויק. אחד מיתרונות העובדה שעיבוד התמונה עבר בצילום קבצים דיגיטליים מהמעבדה למחשב האישי, טמון ביכולת לקבל החלטות גם אחרי שהתמונה צולמה.

ציפור קרובה – דורון הורוביץ
צילום ציפורים או בעלי חיים דורש לעתים שימוש בעדשה מקרבת (טלה). רוב המצלמות הדיגיטליות מצוידות בזום שמאפשר להגדיל את הנושא המצולם. כדי להדגיש את נושא הצילום כדאי לבודד את בעל החיים מהרקע. לשם כך עלינו לצלם בצמצם פתוח. כך ניצור עומק שדה קטן ונוכל להדגיש את נושא הצילום. לשם כך נעביר את בורר המצבים במצלמה למצב של עדיפות צמצם ונקבע ערכים פתוחים כמו 2.8 או כל ערך נמוך יחסית למספרים המצוינים במצלמה. ככל שהמספר קטן יותר נקבל עומק שדה קטן יותר.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: