אף פעם לא הייתי מהאנשים האלה שרוצים להצטלם. לפני שנה וחצי גיליתי שאת הצד השני של העדשה אני דווקא מאוד אוהבת. בזמן הטיול הגדול שלי במזרח הרחוק נדבקתי בחיידק, לא בכזה שתוקף תרמילאים בדרך כלל – אלא בחיידק הצילום. התחלתי לראות את העולם מבעד לעדשה ולהרגיש שכל החיים שלי סובבים סביב זה. ידעתי שכל דבר עד אותו הרגע קרה מסיבה אחת, והיא שהחיים שלי יעלו על מסלול מסוים ויפגישו אותי עם התחום המדהים הזה. קשה לי לחשוב על משהו נוסף שיגרום לי לשוטט שעות בכפרים מבודדים עד שאמצא את מה שחיפשתי או לנסוע שעתיים באמצע הלילה על טוסטוס מקרטע רק כדי להספיק להגיע לזריחה מרהיבה. מכל ענפי הצילום, אני הכי מתחברת לצילום אנשים, בעיקר פורטרטים. באמצעות המצלמה, זכיתי להיחשף לתרבויות מגוונות ומצאתי דרך מרתקת להתחקות אחר חיי אנשים רבים. מעבר לידע הטכני הנחוץ, חשוב בכל תמונה להעביר את רגשות המצולם ולספר סיפור – פה טמון הסוד בתצלום בלתי נשכח. השקעתי את כל כולי באהבה החדשה שגיליתי, שעות על גבי שעות של ניסוי וטעייה היו הכרחיות כדי להפנים כמה כללי יסוד לצילום מוצלח. הנה הם לפניכם: כבוד
חשוב לכבד את פרטיות המצולם ולא לכפות את עצמנו על אף אחד. הצופה בתצלום יכול להרגיש את התגובה האנושית לצלם, ואם אין תקשורת טובה זה יראה היטב. יש תרבויות שבהן צילום נחשב כטאבו ולכן מומלץ ללמוד על מנהגי האנשים במקום אליו אנו מגיעים. לא תמיד צריך לבקש אישור לצלם בצורה רשמית – לפעמים הנהון, חצי חיוך או משפט בשפה המקומית יעשו את העבודה. לפני שתתחילו לצלם, נסו ליצור אינטראקציה עם האובייקט כדי שיתרגל לנוכחותכם, ירגיש בנוח ויסמוך עליכם. תמיד טוב לסחוב אתכם משהו קטן כמו עיפרון או חוברת צביעה כדי לתת במתנה למצולמים. קִרבה
כדי ליצור פורטרט אינטימי, אל תפחדו להתקרב פיזית אל המצולם. אם עושים זאת בביטחון ובגישה חיובית, מגלים שאנשים רבים נענים לכך בשמחה. נסו לתת לאובייקט משקל גדול בתמונה, ואף למלא את כל הפריים בפנים שתצלמו. כשאתם מצלמים פורטרטים, השתדלו לצלם בגובה העיניים של המצולם. רקע
למרות שהרקע הוא חלק משמעותי מהצילום ולא פחות חשוב מהנושא, יש לנו נטייה להמעיט בערכו. כדאי שהרקע יתרום לסיפור, ידגיש את האובייקט המצולם ולא יסיח את דעת המתבונן. כדי לעשות זאת, הימנעו מרקע עמוס מדי וחפשו משהו ניטרלי. לעתים עדיף שהרקע והמצולם יהיו בצבעים מנוגדים כדי להבליט את הנושא, ובמצבים אחרים שיהיו משלימים כדי ליצור תחושת הסוואה. אם תרצו לטשטש את הרקע ולבודד את האובייקט ממנו, תפתחו את הצמצם כדי ליצור עומק שדה רדוד. קומפוזיציה ("מחבר")
קומפוזיציה היא היחס בין המרכיבים השונים בתמונה. מומלץ לחשוב מראש איזה אובייקט כדאי לכלול בפריים ואיזה לא כדי לתמוך במסר שתרצו להעביר. למרות האינסטינקט למקם את הנושא במרכז התמונה, דווקא מיקום האדם בצדדים יוצר עניין רב יותר. "חוק השלישים" מחלק את הפריים לאורך ולרוחב, ועל פיו כדאי למקם את המצולם באחת מארבע נקודות מפגש הקווים. צילום איברי גוף
לעתים צילום איבר גוף ספציפי יוצר פריים, שמשאיר הרבה מקום למחשבה. גיליתי שאני מאוד אוהבת להעביר את המסר באופן עקיף על ידי סגנון כזה. לפעמים טוב "לצאת מהקופסה", למשל צילום כפות רגליה של בלרינה בזמן ריקוד יכול לעורר יותר עניין ומסתורין מצילום גוף מלא. אפשרות אחרת היא צילום כפות ידיים מקומטות ומלוכלכות של בעל מלאכה או רוכל בשוק – אל תפחדו לתת לדמיון הצופה להשלים את הסיפור. נושא משני
דרך טובה להדגיש את נושא הצילום היא באמצעות נושא משני: צלו של אותו אדם, מיקום אדם אחד בקדמת הפריים והאחר ברקע, בעל חיים או חפץ מסוים – כל אלו ישרתו אתכם נאמנה לחיזוק המסר באמצעות אלמנט משלים. עיניים
העיניים הן ראי הנפש ומהותיות בצילום אנשים, לכן כדאי להתמקד קודם כל בהן ולשמור על מבט חד. ניתן לתעד ספקטרום רחב של רגשות – מעצב עמוק ועד אושר עילאי – באמצעות העיניים, שמספרות סיפור שלם. תאורה
תאורה רכה אידיאלית לצילום אנשים, ולכן מומלץ לצלם השכם בבוקר או לקראת ערב. הזמנים האהובים עלי הם קצת אחרי הזריחה או אחרי השקיעה, כשהשמים נצבעים בצבעים מרהיבים. אם לא התעוררתם ליום מעונן, שאידיאלי לצילום אנשים, נסו להימנע מצילום בשעות התאורה הקשות של היום. בשעות אלו השמש יוצרת צללים שלא מחמיאים לאף מצולם. אם בכל זאת אין לכם ברירה, מקמו את האובייקט במקום מוצל. רגע מכריע
נסו לחכות בסבלנות לרגע הנכון, רגע מיוחד שלא יחזור על עצמו, כזה ששווה להנציח. אם מזהים מקום בעל פוטנציאל צילומי, כדאי להישאר ולהמתין שמשהו יקרה; אם מחכים מספיק זמן, תמיד תהיה התרחשות מעניינת – דמות מתאימה תגיע, תהיה תנועה וכו'. סביבה
לעיתים שווה לפתוח את הפריים ולכלול את סביבתו של המצולם כדי ללמוד עליו וליצור תחושת מקום: איש כשביתו ברקע, רוכל בשוק, חקלאי בשדות, חסר בית ברחובות ההומים. צילום כזה יספק לצופה מידע נוסף על הדמות ועל אורח חייה. נסו לשמור על איזון מסוים בין הנושא לבין סביבתו – חשוב שהסביבה תורגש, תוך שמירה על נוכחות האובייקט. כדי לתעד מישהו במצב טבעי ככל האפשר, יכול להיות שתעדיפו שהמצולם לא יבחין בכם. שבירת כללים
צילום הוא אמנות, וכאמנים לכו עם תחושת הבטן שלכם. אין דבר כזה צילום "לא נכון". ניתן ליצור גרסאות שונות לתמונה על ידי זווית מפתיעה, מרכוז הנושא, מיקום מנוגד למרחק הדובר או "טעויות" נוספות. כללי הצילום חיוניים, אך בהנחה שאתם יודעים אותם, שבירתם הכרחית לפעמים ליצירת משהו חזק וייחודי. בהצלחה!
| 
